ביום 19.9.10 ניתנה החלטה (בג"צ 5492/07) לפיו אלמנה שלא נישאה בשנית, אך חיה כ"ידועה בציבור", איננה זכאית לקצבת שאירים או קצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי בשל מות בן זוגה לשעבר.
בג"צ דן בסוגיה: האם להפסיק תשלום קצבת שארים או קצבת תלויים לעותרות שנדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, שהבחין בין אלמנות רגילות החיות כ"ידועות בציבור" ואינן זכאיות לקצבאות, לבין אלמנות מלחמה החיות כ"ידועות בציבור וזכאיות לתגמולים עפ"י חוק משפחות החיילים שנספו במערכה.
- בתי הדין האזורים לעבודה פסקו בשני מקרים נפרדים כי סעיפים 255 ו- 266 לחוק הבטוח הלאומי קובעים כי זכאות האלמנה לקצבת שארים וקצבת תלויים פוקעת רק כאשר "נישאה בשנית" לא בכדי המחוקק בחר להשתמש בביטויים השמורים לעולם הנישואין, במשמעות המקורית והמצומצמת. כן נקבע, כי לא תיתכן שלילת זכויות מבן זוג ללא קביעה מפורשת כחוק.
בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 686/05)
- בית הדין הארצי קיבל את הערעור שהגיש המל"ל על פסקי הדין של בתי הדין האזוריים לעבודה וקבע כי יש לראות בנשים אלו כאלמנות שחזרו ונישאו ולהחיל על כל אחת מהן, לפי העניין את הוראות סעיפים 135 ו - 255 לחוק הביטוח הלאומי.
- בית הדין נימק החלטתו בכך כי הגדרת "אשתו" בפרק א' לחוק הבטוח הלאומי מרחיבה: "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". בית הדין קבע כי החוק משווה את הידועה בציבור לאישה נשואה.
- הנימוק הכלכלי היה כי קצבאות שאירים ותלויים המשולמות על פי חוק הביטוח הלאומי תכליתן לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהייתה נתונה לאדם מבן זוגו כמי שהיה תלוי בו בהקשר זה ולשמר את רמת חיים כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג. ההנחה הייתה כי התא הזוגי החדש שהוקם יהא בו כדי למלא את החסר בהכנסה שנוצר עם מותו של בן הזוג הקודם.
- אי הפקעת הזכאות לקצבת תלויים לאלמנה שהקימה בית חדש עם הידוע בציבור עלולה ליצור מצב אבסורדי בו המחוקק אינו מכיר במוסד הידועים בציבור, ולכן אינו מפקיע מאלמנה הזכאית לקצבה תלויים את קצבתה, אם חזרה והקימה בית עם הידוע בציבור. אולם מנגד, כן מכיר במוסד הידועים בציבור ומעניק קצבת תלויים לאישה שבן זוגה לחיים, הידוע בציבור, נפטר מן העולם.
החלטת בג"צ (בהרכב 7 שופטים)
בג"צ קבע כי הביטוי "לרבות" מרחיב בדרך כלל את היקף המשמעויות המילוליות שניתן לייחס למונח שהוגדר. לכן המונח "אישה נשואה" יכול לשאת מבחינה לשונית, את המשמעות המשפטית של "אישה החיה כידועה בציבור".
- אלמן או אלמנה החיים כידועים בציבור נהנים משיתוף עם בני הזוג בהכנסות ונשיאה בנטל ההוצאות. בהנתן משק הבית המשותף שהוא תנאי לסיווגם כידועים בציבור. "בנסיבות אלה, אין הצדקה כי ימשיכו להנות מקצבת שארים או קצבת תלויים שנועדו להגן עליהם מפני מחסור כלכלי העלול להיגרם עקב מות המפרנס.
- בג"צ החליט אפוא כי בכל הנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים, יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות שחזרו ונישאו כדת וכדין. שכן, תכלית החקיקה מצדיקה פירוש כזה ולשון הסעיפים מאפשרים זאת. באשר לטענת האפליה בין אלמנות לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה לבין אלמנות הביטוח הלאומי קובע בג"ץ שהמחוקק ביקש ליתן ביטוי לחובה המוסרית שחבה להם המדינה ואין להשקיף עליהם אך ורק כעל חוקים שנועדו להעניק ביטחון סוציאלי, דוגמת חוק הביטוח הלאומי.
- לדעת כבוד הנשיאה ביניש, המחוקק ראה בידועים בציבור מסגרת יחסים הנכללת בחוק.
מר חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט)
