הצעת החוק של חכ מירי רגב בהקשר רישום פלילי צבאי 

בימים האחרונים פנה צ'יקו תמיר לנשיא המדינה בבקשת חנינה לבטל את רישומו הפלילי בגין עבירה שהורשע עליה בבית הדין הצבאי. ח"כ מירי רגב העלתה הצעת חוק בנושא סוגיית הרישום הפלילי למשרתי הסדיר, הקבע והמילואים, שלתחושתה נעשה להם עוול – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי דין צבאיים), התש"ע–2010. נוכח הצעת חוק זו שהעלתה מצאנו לנכון להתייחס לסוגיה זו שעלתה, והיא רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו במהלך השירות הצבאי.

מהן העבירות הצבאיות המובילות לרישום פלילי, האם ניתן למוחקן,  מי הסמכות לכך , ומהי מטרת הצעת החוק של ח"כ מירי רגב, על כך במאמר זה.

ח"כ מירי רגב מדברת על הצעת החוק שלה בתוכניתו של גבי גזית-עו"ד פלילי

ביצוע עבירה במהלך השירות הצבאי והשלכותיה

חייל שביצע עבירה במהלך שירותו הצבאי והוא נדון בגינה בבית הדין הצבאי, אשר הרשיעו בביצוע העבירה, צפוי לכך שהדבר יתועד במרשמו הפלילי, דבר אשר יותיר "כתם" על שמו ואף עשוי להשפיע על עתידו וחייו המקצועיים. לרישום פלילי השלכות קשות על חייו של אדם.  רישום פלילי יכול לפגוע בשמו הטוב, בסיכוייו להתקבל למקום עבודה ואף למנוע ממנו לעסוק במקצועות שונים, הדורשים היעדר עבר פלילי.

מהן העבירות הנפוצות במהלך השירות הצבאי, אשר יובילו לרישום פלילי ?

העבירות הנפוצות במסגרת השירות הצבאי, המובילות לרישום פלילי, הינן עבירות של החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, עבירות העוסקות בשימוש שלא כדין בנשק ועבירות מין שונות.  כמו כן, קיימות עבירות נוספות, שבמהותן הינן רלבנטיות רק למהלך השירות הצבאי, כגון: נפקדות ועריקות, שאף הן עשויות להוביל לרישום פלילי.

בית משפט פלילי לעומת בית דין צבאי – מהו ההבדל ביניהם בנוגע להרשעת נאשם?

כאמור, בבית דין פלילי עשוי הליך משפטי בעבירה, שעל פניה אינה נצפית כעבירה פלילית, להסתיים בהרשעה בדין וברישום פלילי, שתקופת המינימום למחיקתו על פי חוק הינה 17 שנים.
למרות שעבירת עריקות למשל, רלבנטית רק לשירות הצבאי, הרשעה בגין עבירה זו תביא לרישום פלילי לנאשם/חייל, מה שישליך על חייו האזרחיים ועל עתידו.

פן נוסף להבדל בין בית משפט פלילי לבין בית הדין הצבאי הינו בכך שלבתי המשפט ניתנה הסמכות להטיל על נאשמים, במקרים מתאימים, ענישה ללא הרשעתם בדין. אי הרשעתם של אותם נאשמים מובילה גם לתקופת מחיקה קצרה יותר של רישומם הפלילי (חמש שנים ממועד גזר הדין).  סמכות שכזו לא הוענקה לבית הדין הצבאי, הדן בעניינם של חיילים בשירות סדיר ומילואים (גם אם נשפטו לאחר שחרורם מהצבא), כך שברגע שנקבעה אשמתו של החייל, חייב בית הדין להרשיעו, מה שמוביל, כאמור, לאותו רישום פלילי .

בשל כך, נוצרה מעין אפליה בין חייל שנשפט בבית דין צבאי לבין אזרח שנשפט בבית משפט, גם אם שניהם נשפטו בגין אותה עבירה.  בתי הדין הצבאיים אף הביעו, לא אחת, את מורת רוחם על מצב זה, בציינם כי אין בידם את הכלים למנוע את הרשעתו של מי שנושא בנטל השירות הצבאי ושירות המילואים, שביצע עבירה במסגרת שירותו, על אף כי מדובר במעידה חד פעמית וחולפת. מצב זה, יכול להביא לתוצאה קשה ומייסרת ופגיעה אנושה ביכולתו של הנאשם להשתלב בחיים האזרחיים.

הצעת החוק

ח"כ מירי רגב, בהצעת החוק שלה, מבקשת כי תבוטל אותה קביעה השוללת מבתי הדין הצבאיים את אותם כלי שיקום, אשר מוכרים על ידי המחוקק, כל עוד נדון הנאשם במסגרת בית משפט פלילי אזרחי.  מטרת הצעת החוק הינה להשוות בין הנאשמים הנדונים בשתי מסגרות שונות אילו, כך שתיפסק אותה פגיעה חריפה ובלתי מידתית בזכויותיהם של חיילי צה"ל הנידונים בבתי הדין הצבאיים.  כך, נאשם אשר ביצע עבירה במסגרת צבאית, יוכל ליהנות מאותן אפשרויות שיקומיות העומדות לאזרח שביצע עבירה פלילית, כגון:  אי הרשעתו בדין, עונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) או צו מבחן.

כיצד ניתן להתמודד עם רישום פלילי צבאי?

תקופת המחיקה של רישום פלילי כתוצאה מהרשעה בבית דין צבאי הינה תקופה מינימאלית של 17 שנים. עם זאת, ניתן לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה, למחיקת הרישום הפלילי, בטרם חלפה התקופה הנ"ל.

כיצד מתבצע התהליך

בקשת החנינה למחיקת הרישום הפלילי – תוגש ישירות לנשיא המדינה.
לאחר שיקבל נשיא המדינה את התייחסותם של הגורמים הצבאיים הרלבנטיים (רמ"ד חנינות בפרקליטות הצבאית – אשר מגבש את המלצתו לאחר היוועצות בראש אכ"א ומשרד הרמטכ"ל), יבחן את הבקשה לגופה.
לאחרונה, דן נשיא המדינה בבקשת החנינה שהגיש תא"ל (לשעבר) צ'יקו תמיר, אשר ביקש למחוק את רישומו הפלילי וכן לקצר את תקופת פסילת רישיון הנהיגה שלו.  כפי שפורסם, בקשתו של תמיר למחיקת רישומו הפלילי נדחתה על ידי נשיא המדינה.

מהם השיקולים המנחים את נשיא המדינה בקבלת החלטה בבקשת החנינה?

להלן חלק מהשיקולים אשר ינחו את נשיא המדינה בבואו לקבל החלטה בבקשה לחנינה / בקשה לביטול רישום פלילי:
-  חומרת העבירה בגינה הורשע המבקש והישנותה.
-  התנהלותו והתנהגותו של החייל במהלך תקופת שירותו הצבאי.
-  משך שירותו הצבאי של החייל – האם סיים שירות סדיר, האם שירת בקבע.
-  מהו פרק הזמן שחלף מאז מועד ביצוע העבירה.  האם, אכן, מדובר באירוע חד פעמי?
-  קבלת אחריות והבעת חרטה.
- מהו הרקע האישי של החייל ונסיבות חייו.
- האם מדובר בחייל בעל עבר נקי או שמא ישנו רישום פלילי נוסף .
- האם ביצע החייל עבירות משמעת במהלך שירותו הצבאי.

כדי שתתקבל בקשת החנינה עליה להיות ערוכה בקפידה יתירה, תוך עשיית שימוש בעורך דין פלילי שזהו, בין היתר, תחום בו הוא מתמחה. עו"ד פלילי המתמחה בתחום זה, ידע לייעץ כיאות למי שמבקש להגיש בקשת חנינה לגבי המועד הנכון להגשת הבקשה , תוכנה של הבקשה וסיכויי הצלחתה.

רק אחרי שעו"ד פלילי הבקיא בתחום זה ישקול את כלל השיקולים הרלבנטיים, יהיה ניתן להעריך מהם סיכויי הצלחתה של הבקשה ובכך להפיק את המיטב עבור הלקוח, אשר כל שהוא מייחל לו זה פתיחתו של דף חדש ומחיקת רישומו הפלילי , מה שיאפשר לו להתקבל למקום עבודה ואף לנהל חיים מקצועיים משגשגים.

מחיקת רישום פלילי אפשרית !!!

לקריאת הצעת החוק המלאה:עו"ד פלילי