ליקויי בניה- רכיב המעמ בפיצוי בתביעות בגין ליקויי בניה. 

ליקויי בניה- רכיב המע"מ בפיצוי בתביעות בגין ליקויי בניה.

 

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא רכיב המע"מ בפיצוי בתביעות בגין ליקויי בנייה. בפתח המאמר מוצגת הבעיה. המאמר סוקר את הפסיקה הישנה של בתי המשפט אגב ניתוח השיקולים שהביאו את בתי המשפט לפסוק כפי שפסקו בעבר וכן את הפסיקה העכשווית. לאחר מכן מובאת עמדתו האישית של כותב המאמר ופרק סיכום.   א.      הצגת הבעיה

 

1.         משפחת ישראלי, רכשה את דירת חלומותיה בפרויקט היוקרתי "מכון ויצמן הייטס". לשמחתם הקבלן עמד בלוח הזמנים ומסר להם את הדירה במועד המובטח.

 

2.         כעבור זמן מה, גילו בני המשפחה ליקויים בדירתם, פנו לקבלן בדרישה לתקנם, התיקונים לא תוקנו לשביעות רצונם והם הגישו תביעתם לבית המשפט.

 

3.         המומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את שווים של הליקויים בסכום של 60,000 ש"ח  וכן קבע כי נגרמה לדירה ירידת ערך בשיעור של 30,000 ש"ח בשל ליקויים שלא ניתן לתקנם וכל אלה ללא מרכיב המע"מ.

 

4.         התובעים טענו כי יש להוסיף לסכומים שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט  את המע"מ בשיעור הנוהג באותה עת על הסכומים שנקבעו, בשל העובדה שבעת שהם יבצעו את התיקונים הם יאלצו לשלם לקבלן את המע"מ בגין התיקונים.

 

5.         הקבלן טען, מאידך, כי אין לזכות את התובעים בסכום המע"מ, שכן, הם ממילא לא מתכוונים לתקן את הליקויים ועל כן, אין לזכות אותם בסכום המע"מ, והם יהיו זכאים לקבל את המע"מ רק כאשר יציגו חשבונית מס המעידה על תשלום המע"מ על ידם בפועל.

 

6.         עוד טען הקבלן, כי על הסכומים שנפסקו בגין ירידת ערך, בכל מקרה, אין מקום להוסיף מע"מ.

 

7.         מאמרי זה ינסה להבהיר מהו המצב המשפטי הנוהג בנושא זה ומי מבין הצדדים הנ"ל צודק בטענותיו.

 

ב.      עמדת בתי המשפט בסוגיה בעבר

 

1.         בעבר, עמדת בתי המשפט הייתה נוקשה יותר ביחס לכלילת רכיב המע"מ בפסיקת הפיצוי בגין ליקויי בנייה, והמגמה הכללית הייתה לא לפסוק את רכיב המע"מ כדבר שבשגרה, כפי שמקובל כיום.

 

2.         כבוד השופט מילנוב, בפרשת חייט אלי ואח' נ' ימור חברה לבניה יזמות והשקעות בע"מ ואח' פסק:"אף לא ברור מדוע יש להפלות לטובה או להעדיף קונים, שלא יבצעו התיקונים, על קונים שבחרו לבצע התיקונים, שאז חזקה היא, מכח הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שהסכום יועבר לעוסק - מבצע התיקונים ודרכו לאוצר המדינה, ובכך תתקיים תכלית חוק מס ערך מוסף. תוצאה לפיה מס, שאמור להגיע לאוצר המדינה, ישאר בכיסו של האדם "שלא כדין", אינה חינוכית, בלשון המעטה.

העדפת קונים, שלא יבצעו תיקוני ליקויים בדירותיהם, לא תקדם מדיניות שיפוטית ראויה, שהיא להעדיף, בדרך כלל, ביצוע תיקונים, על מתן פיצוי כספי, חלף התיקונים וזאת משני טעמים:

הטעם הראשון הוא, שזכות התיקון של הליקויים ע"י המוכר - הקבלן, ראשונית היא וקודמת לזכות הפיצוי הכספי, שכן זהו עקרון הבסיס ותכליתו של חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, בקובעו, כי על המוכר- קבלן חלה חובת תיקון הליקויים. הפן השני של החובה הזאת הוא, שזוהי גם זכותו הראשונית והבסיסית של המוכר-הקבלן. חובת המוכר-הקבלן אינה פחותה מזכותו.

החוק הנ"ל כלל לא מדבר על פיצוי כספי חלף תיקונים, פיצוי שהחוק מכיר, רק בעקיפין, באמצעות הוראת סעיף 7, לפיה "חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין". כך מופנים הקונים להוראות חוקי החוזים ופקודת הנזיקין.

על כן נראה לי, בכל הכבוד, שיש לשנות ההלכה בנושא המע"מ, כך שייפסק גם סכום המע"מ רק כאשר מוכחת רמת וודאות מזערית, שיבוצעו התיקונים והמע"מ יגיע לאוצר המדינה.

הטעם השני הוא, לדעתי, בצורך הערכי-חברתי-כלכלי, לעודד תיקונים, על מנת לשפר את רמת המגורים ובכך את רווחת הציבור.

הדין באשר למע"מ הוא גם הדין באשר לחישוב הפיצוי, לפי "עלות לתובעים" ולא לפי "עלות למוכר-קבלן". כך מתקיים, הלכה למעשה, העקרון של החזרת המצב לקדמותו או העמדת הקונים במצב שהיו עומדים בו, אלמלא הליקויים."

 

3.         פסק דינו של כבוד השופט מילנוב, שיקף את עמדת בתי המשפט בעבר תוך "דאגה" לקופת אוצר המדינה, העדפה גורפת של זכות התיקון על פני זכות הפיצוי ושימוש בצורך הערכי-חברתי-כלכלי, לעודד תיקונים, על מנת לשפר את רמת המגורים ובכך את רווחת הציבור.

 

4.         נימוק נוסף לדחיית הפיצוי ברכיב המע"מ הובאה בענין הרווי חיים מאירסון ואח' נגד נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ ע"י כבוד השופט יחזקאל, בפוסקו:"אשר לתוספת מע"מ מרבית הליקויים הם אסטתיים ומינוריים, ספק רב אם התובעים יעשו לתיקונם לכן אין מקום לפסוק מע"מ מלא ומסתפק בתוספת גלובלית של 250 ש"ח למאירסון, 130 ש"ח לוילמרסדורף",

 

5.         במקרה זה, שילב ביהמ"ש הנכבד בין אסתטיקה והיקף הליקויים והביע ספק אם התובעים יעשו לתיקונם ושילובם של שני אלה הביא אותו לדחיית הפיצוי בגין רכיב המע"מ בגין ליקויי הבנייה.

 

6.         מקרה נוסף, בו התנה ביהמ"ש את תשלום המע"מ בהצגת חשבוניות נדון בפרשת אולפן ראובן ועוד 35 אח' נגד כ.מ.ב.ק. לפיתוח וייזום בע"מ בה נפסק ע"י השופט נ. ישעיה ביום 23.12.02 :"אין ספק כי יש לחייב את הנתבעות לשלם מע"מ על הסכומים שיהא עליהם לשלם לתובעים כפיצוי עבור תיקון הליקויים כפי שנקבע בחוות דעת המומחה ובפסק דין זה. שיעור המע"מ יהיה כשיעור הקבוע בחוק היום, היינו, 18% והוא ישולם לתובעים כנגד הצגת חשבונית מס". 

 

ג.       עמדת הפסיקה הנוהגת כיום

 

1.         פסק הדין ששינה את מגמת הפסיקה בנושא נדון בבית המשפט העליון בפרשת זלוצין נגד דיור לעולה, בה קבע ביהמ"ש:"תשלום מע"מ מהווה חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים, ומשנקבע כי זכאים הם הדיירים לפיצויי-כסף כעלות התיקונים, זכאים הם ממילא גם למע"מ המהווה בימינו ובמקומנו חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים. הדיירים זכאים להשבת מצבם לקדמתו ורק כך יבואו אל שלהם. אין זה עניינה של דיור לעולה אם יבצעו הדיירים תיקונים אם לאו, וגם אם ימכרו את דירותיהם לצדדים שלישיים ייגרע מערכן של הדירות כדי שווי הליקויים, לרבות מע"מ, שכן כך יידרשו הקונים לשלם למי שיבצע תיקונים".

 

2.         פסק דין זה גם סייג את זכות התיקון המוחלטת של הקבלנים ושינה את מגמת הפסיקה גם בנושא זה. ראוי לשים לב כי בהמ"ש העליון קבע כי הזכאות לפיצוי בגין רכיב המע"מ הנה גם במקרה והתובעים ימכרו את דירותיהם לצדדים שלישיים.

 

3.         את שינוי מגמת הפסיקה, ניתן למצוא, בין היתר בפרשת מרדכי פור נגד רבקה ספרן בה פסק כבוד השופט מילנוב, בניגוד לגישתו הקודמת (ולדעתי יש מקום לכבד ולהעריך שופט אשר אינו חושש לשנות את עמדתו כאשר הדבר מתבקש לדעתו ולהביע עמדה ודעה חדשה במקום להתחפר בעמדתו הקודמת רק משום שפסק בעבר בצורה כלשהי):"התובע נשא בעלויות הבניה עבור הנתבעים, והוציא לשם כך כספים בפועל. העובדה שהתובע לא שמר ברשותו את הקבלות, אין בה כדי לשלול את זכותו לקבלת מע"מ, עבור הסכומים ששולמו על ידו, אשר נשאו, מן הסתם, מע"מ כחוק. המע"מ מהווה בימינו חלק בלתי נפרד מעלות תשלומים ששולמו עבור ממכר או עבור קבלת שירות. עם זאת, המע"מ שהתווסף הוא בשיעור 8.5% בלבד, שכן הובא בחשבון שבעבודות מסוג זה לא משולם מלוא המע"מ לקבלן. גם הנתבעים זכאים לתוספת מע"מ לעלות ביצוע התיקונים (אותה יש לקזז מחובם לתובע), שהרי המע"מ הוא חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים. הלכה זו חלה אפילו לא יוכיחו הדיירים שהם אכן יבצעו את התיקונים".

 

4.         בפסק דין זה, רואים אנו שינוי גישה בולט, אשר משקפת את עמדת בתי המשפט בשנים האחרונות. מעתה, אין חובה לשמור קבלות המעידות על תשלום המע"מ, המע"מ הוא חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים והלכה זו חלה אפילו לא יוכיחו הדיירים שהם אכן יבצעו את התיקונים". זהו, בהחלט שינוי בולט בגישת בתי המשפט בנושא וטוב שכך.

 

5.         פרשת אולפן ראובן ועוד 35 אח' נגד כ.מ.ב.ק. לפיתוח וייזום בע"מ הובאה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת ערעור שהוגש על פסק דינו של כבוד השופט ישעיה. ביהמ"ש העליון ביהמ"ש העליון ע"י הרכב השופטים א' רובינשטיין  קיבל את הערעור ביום 1.8.05 ופסק:" בית המשפט קמא קבע, בהמשך לפסיקה קודמת (פרשת זלוצין ב', עמ' 209) כי לסכומים שנפסקו יתווסף מע"מ, אך כפף זאת לחשבוניות. המערערים טוענים כנגד חובת החשבוניות לגביהם. סבורני בנסיבות כי אין צורך בהמצאת חשבוניות, שכן בידי המערערים להחליט אם רוצים הם בתיקון או מסתפקים בקבלת הכסף; וכבר נאמר (פרשת זלוצין ב' הנזכרת, מפי השופט חשין: "אין זה עניינה של דיור לעולה (ולענייננו כ.מ.ב.ק ומצלאוי – א"ר) אם יבצעו הדיירים תיקונים אם לאו וגם אם ימכרו את דירותיהם לצדדים שלישיים ייגרע מערכן של הדירות כדי שווי הליקויים, לרבות מע"מ, שכן כך יידרשו הקונים לשלם למי שיבצע תיקונים" (עמ' 209). הדברים מדברים בעדם, ובנקודה זו מתקבל הערעור". 

 

6.         פסק הדין בעניין אולפן ראובן, קידם את הפסיקה בנושא צעד נוסף קדימה, וקבע, בצורה חד משמעית, כי לא רק שברור כיום כי לסכומים שנפסקים מתווסף מע"מ, אלא, אין כל צורך להמציא חשבוניות מס כתנאי לקבלת הפיצוי.

 

7.          ביהמ"ש העליון המשיך את המגמה בפרשת בע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נגד משה זאב ועוד 28 אח' בה נפסק ע"י הרכב כבוד השופט רובינשטיין ביום 11.11.09 :"המערערים הלינו על כך שבית משפט קמא חייב אותם בתשלום בגין פיקוח הנדסי ביחס לליקויים בדירות המשיבים, מבלי להתנות את התשלום בביצוע התיקונים בפועל.

             דין הטענה להדחות. הפרקטיקה הנוהגת היא כי משנקבעה עלות התיקון של אי ההתאמה בדירה, יש לפסוק בנוסף לעלות, סכום עבור פיקוח הנדסי ומע"מ, ואין זה עניינו של המוכר מה יעשו הרוכשים עם הסכום שנפסק לזכותם. כך נאמר בע"א 1772/99 זלוצין נגד דיור לעולה..."

 

8.         במקרה נוסף שנדון בבית משפט השלום בחיפה בעניין עמשה מרואן נגד עירית שפרעם נפסק ע"י השופטת כאמלה ג'דעון ביום 23.9.08 :"הנתבעת תשלם לתובע את עלות נזקי ההצפה בסך של 37,400 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת (26.9.07) ועד התשלום המלא בפועל. האקט של הוספת המע"מ מתחייב מכח העקרון של החזרת המצב לקדמותו, אף אם התובע טרם החל בביצוע התיקונים המפורטים בחוות הדעת".

 

9.         ביהמ"ש המחוזי ע"י הרכב כבוד השופט שנלר, היה נחרץ עוד יותר בנושא בדונו בפרשת  מילר מלכה ויצחק נגד אשר אבי, בה פסק:"ראשית, בית משפט קמא לא התייחס כלל ועיקר לנושא המע"מ ושנית, בית המשפט לא התחשב בתוספת שקבע המומחה בסך 2,500 ש"ח. למעשה, לא מצאנו תשובה של ממש, אם בכלל, לטענות אלו מטעם המשיבים. לענין המע"מ, ייתכן ובית משפט קמא לא נזקק לנושא זה הואיל והמערערים הרסו את ביתם, אולם כפי שיפורט בהמשך בנושא הפיצויי בגין ירידת ערך, אין בכך שלא לזכות את המערערים בתוספת המע"מ. אם אכן היו מתקנים המערערים את הליקויים, אזי היו נדרשים לתשלום המע"מ ואין כל סיבה לשלול זכותם זאת משבחרו בהריסת הבית ובנייתו."

 

10.       משמעות פסק דין זה הינה מתן פיצוי בגין רכיב המע"מ, גם כאשר ברור כי רוכשי הדירה לעולם לא יתקנו את הליקויים, וממילא לא ישלמו את המע"מ בגינם, בשל העובדה כי הם הרסו את הבית.

 

11.       מגמה זו של הפסיקה נמשכה גם בענין גלער איל ודורית נגד קרה סמי, בה נפסק ע"י השופט עודד שחם ביום 29/1/09 :"יש לדחות גם את טענת הנתבעים כי יש לחשב את עלות התיקונים לפי העלות לקבלן ולא לפי העלות לדייר. ההסכם הופר. לתובעים זכות לפיצויים, אשר יעמידו אותם במקום בו היו אילו היה ההסכם מקוים (ראו סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). יש לדחות גם את הטענה כי אין לחייב את הנתבעים במס ערך מוסף. על מנת לתקן את הליקויים התובעים צפויים לשאת במס ערך מוסף. על הפיצוי לשקף זאת. לא מצאתי גם הצדקה לסידור המורכב אותו מציעים הנתבעים, לפיו התובעים יבחרו בקבלן, אשר יוציא חשבונית לנתבעים, אשר ישלמו לו ישירות".

 

12.       בפרשת נאוה אליהו ואח' נגד  אשדר חברה לבניה בע"מ נפסק ע"י כבוד השופט אברהם טל: "אינני מקבל טענת בא-כוח הנתבעת שאין להוסיף לסכומים שנקבעו על-ידי המהנדס פריידלין סכום נוסף בגובה 18% בגין מע"מ, שכן גם אם בענף הבנייה רווח, לצערנו, הנוהג שלא לגבות מע"מ, חזקה על התובעים שכאנשים שומרי חוק ישלמו מע"מ לבעלי המקצוע שיתקנו את הליקויים בדירותיהם".

 

13.       בפרשת כהן בן ציון ומרי נגד אנגל חב' לקבלנות כללית בע"מ נפסק ע"י כבוד  השופטת חנה לפין הראל :"עלות התיקונים 48,061 ש"ח -לעניין מס ערך מוסף נפסק כי כאשר ניתן פיצוי עבור תיקונים יש להוסיף לכך מס ערך מוסף: בע"א 10944/02 הנ"ל בעמ' 680 וכן ע"א 1772/99 זלוצין נגד דיור לעולה פד"י נ"ה (4) 203 – לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריביות מיום 1.6.05"

 

14.       בענין הסוכנות היהודית נ' א. אפשטיין ובניו (ישראל) בע"מ, נפסק ע"י כבוד השופט דוד חשין :"הלכה פסוקה היא כי משנקבעה זכאות לפיצוי כספי המגלם את עלות התיקונים, קמה זכאות גם למע"מ "המהווה בימינו ובמקומנו חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים", ואין זה עניינה של הנתבעת האם יבוצעו התיקונים בפועל, אם לאו (ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.6.01, בפסקה 9). לפיכך, אני פוסק לתובעות מע"מ בשיעור של 16% (שיעור המע"מ החל מיום 1.1.10) על כל הסכומים שפסקתי לטובתן בגין הליקויים הניתנים לתיקון".

 

ד.       האם יש לפצות בגין רכיב מע"מ במקרה של ירידת ערך ?

 

1.         פיצוי בגין ירידת ערך נהוג לפסוק ,בד"כ, בגין ליקוי או פגם המצוי בדירה, אשר לא ניתן, או לא כדאי מבחינה כלכלית לתקנו, והגורם לירידת ערכה של הדירה.

 

2.         לדוגמא- תקנות התכנון והבנייה דורשות כי גובה מינימלי של דירה יהיה 2.50 מטר. נניח שהקבלן שבנה את הבית, בנה, מתוך טעות, קומה אחת, או את כל קומות הבנין בגובה של 2.45 מטר בלבד.

 

3.         אין ספק שמדובר באי התאמה, שכן מידת הגובה שנבנתה נמוכה ממידת המינימום הנדרשת על פי תקנות התכנון והבניה.

 

4.         אלא מאי- אין זה מעשי להורות על הריסת כל הבנין ובנייתו מחדש על מנת לבנות אותו בגובה המינימלי הנדרש של 2.50 מטר.

 

5.         במקרה כזה- שמאי מקרקעין מוסמך (לא מהנדס בנין ואף לא שמאי מטלטלין של חברות ביטוח) יקבע את שיעור ירידת הערך שנגרם לדירה.

 

6.         היות, שכבר אמרנו, כי הליקוי שבגינו נקבעה ירידת ערך לא יתוקן, אזי, אין גם מקום להוסיף לסכום הפיצוי את רכיב ירידת הערך בגין הסכום שנפסק.

 

7.         בפרשת נציגות הבית המשותף ברח' גולדה מאיר 30 ו- 27 אח' נגד גאון חברה לבנין השקעות בע"מ נפסק ע"י השופט ברנר חגי :"כמו כן העריך המומחה פן כי יש לפסוק פיצוי בסך 2,300 ש"ח בגין ירידת ערך. ברי כי על מרכיב הפיצוי אין כל הצדקה לצרף מע"מ".ב

 

8.         בענין הסוכנות היהודית נ' א. אפשטיין ובניו (ישראל) בע"מ, נפסק ע"י כבוד השופט דוד חשין:"אני מקבל את טענת הנתבעת כי מטבע הדברים אין לפסוק מע"מ ביחס לסכומים שנקבעו בגין ירידת ערך ובגין תיקונים שכבר בוצעו. ור' למשל ע"א 10944/02 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אוחנה, [פורסם בנבו] ניתן ביום 1.3.04, בפסקה 7: "בע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ נקבע כי כאשר דיירים זכאים לפיצויי תיקונים, זכאים הם ממילא גם למע"מ. כך יש לנהוג גם בענייננו. מדובר כמובן במע"מ כשהוא מחושב על פיצויי התיקונים בלבד ולא על הפיצויים בגין ירידת ערך הדירה או בגין איחור במסירתה".

 

 

 

ה.      דעה אישית של כותב המאמר בסוגיה

 1.        סבורני, כי כל מי שרכש נכס או מוצר כלשהו, מסוג א', שאמור היה להיות ללא פגמים, ושילם את מלוא התמורה המוסכמת בגין אותו נכס או מוצר, זכאי לקבל את הנכס או המוצר המובטח חדש, שלם, תקין וללא כל פגם כלשהו.

 

2.         התמורה אותה קיבל הספק/המוכר מגלמת בתוכה את התחייבותו לספק לקונה את המוצר/הנכס כשהו במצב חדש, שלם, תקין וללא כל פגם כלשהו.

 

3.         המחיר ששילם הקונה לספק, כלל, מן הסתם, גם את מרכיב המע"מ, ובגין התשלומים הספק/הקבלן הנפיק חשבוניות מס לרוכש.

 

4.         כשם שאין זה עניינו של הרוכש מה יעשה המוכר/הספק בכסף שהוא שילם לו בגין המוצר שרכש ממנו, לשם האיזון וההגינות, אין להתיר מצב בו למוכר/ספק תהיה זכות לשאול את הרוכש מה בכוונתו לעשות בכספי הפיצויים שיקבל בגין המוצר הפגום.

 

5.         הפיצוי שייפסק לרוכש חייבת להיות כזה שמשלים את ההפרש בין התמורה שסופקה לרוכש בפועל, לעומת זו שהובטחה לו, ורציונל זה נובע גם מכוח העיקרון הבסיסי בנזיקין של השבת המצב לקדמותו.

 

6.         הרוכש קנה נכס ששוויו סכום מסויים בשקלים בתוספת מע"מ, ובמרבית המקרים הוא אינו רוכש את הדירה במסגרת עסקו, אלא כרכישה פרטית ועל כן הוא אינו יכול להתקזז עם שלטונות מע"מ. סכום המע"מ ששילם הרוכש הוא כסף "אבוד" מבחינתו.

 

7.         לכן, כאשר נקבע כי יש לפצות את הרוכש בגין הליקויים, יש להוסיף את סכום המע"מ על מנת להעמיד את סכום הפיצוי על שיעורו האמיתי והריאלי שמטבעו, כולל את מרכיב המע"מ. עלות התיקון חייבת לכלול את רכיב המע"מ המהווה חלק אינטגרלי  מהסכום הכולל של עלות התיקון.

 

8.         הסכום הכולל את המע"מ, מגלם את הסכום שהמוכר "חסך" לעצמו, כאשר סיפק מוצר חלקי, פגום או פחות ערך מזה אשר אותו התחייב לספק, ועל כן, יש לחייבו להשלים ולפצות את הרוכש בגין סכום זה ללא כל תנאי.

 

9.         לעניות דעתי, אין זה עניינו של המוכר, מה ייעשה הרוכש בכספי הפיצויים. סכום הפיצויים שייפסק מהווה את הפער בין שווי התמורה אותה אמור היה הרוכש לקבל במוצר שרכש לבין  השווי  המופחת שקיבל בפועל. זכותו של הרוכש להחליט כי הוא מוכן לסבול ולהמשיך לחיות עם מוצר פגום ופחות ערך ולהשתמש בכספי הפיצוי לכל מטרה אחרת שיחפוץ ולמוכר/הספק, אין כל זכות להתערב בשיקוליו אלה.

 

ו.        סיכום א.         בפתח מאמרי הצגתי את הבעיה והסברתי את משמעות רכיב המע"מ בפיצוי בתביעות ליקויי בנייה . ב.         בהמשך המאמר סקרתי את עמדת הפסיקה כפי שהייתה נהוגה בעבר, וכן את המגמה החדשה והעכשווית של בתי המשפט בסוגיה. ג.          לאחר מכן הסברתי בקצרה את משמעות המושג ירידת ערך והדגשתי את אי מתן פיצוי בגין רכיב המע"מ במקרים בהם נגרמה ירידת ערך, תוך הבאת דוגמאות מהפסיקה.

 

            ד.         לאחר מכן, הבאתי את עמדתי האישית בסוגיה.

הותר לפרסום ביום  20.9.2010

 

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-30 שנים.

 

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

 

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

 

פקס' 6739193-03

 

טל' נייד:  5781323-050

 

דוא"ל  ZVIS7@BEZEQINT.NET

 

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

 

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.