בו ניקח את הרקדן הממוצע. כאשר הוא מגיע ל"רחבת הריקודים",לשיעור המחול היומי שלו בסטודיו ברוב המיקרים הקו המנחה אותו יהיה להגיע לרגע שבו הוא יתחיל לרקוד,המורה ילמד את הקומבינציה,ישים שיר מהמם ונפצח במחול דינמי,מרטיט חושים וממיס לבבות, נשמע טוב לא? ובכן ,זאת היא בהחלט דרך אחת להסתכל על הדברים, אני מציע דרך טיפה שונה שאולי יכולה לאתגר מעט יותר את הצופים ואולי לשפר במעט את היכולת וכן תמנע נזקים אפשריים בעתיד. אם יש משהו ששיטת הפילאטיס לימדה אותי היא ההבנה שבעזרת אינטליגנציה בסיסית,הבנה של מנגנון התנועה של הגוף ומודעות,ניתן לשכלל את עבודת הרקדן ולשפר פלאים את הביצוע. מה שפילאטיס מציעה מעבר לחיזוק שריריי הליבה,חיזוק הגפיים והגוף כולו הוא שכלול התודעה והמודעות לתנועה בכל רגע נתון, ובמקום לחשוב על התוצאה כל הזמן-אותו רגע שנפתחת המוסיקה ואני מתחיל לפצוח במחול, אנסה להבין לאורך השיעור כולו מה אני מנסה להשיג בכל רגע נתון ולראות כיצד זה משרת אותי לאותו רגע שבו הקומבינציה תתחיל כך שאבצע אותה על הצד הטוב ביותר. הגוף שלנו יודע לזכור תנועה ובעל אינטילגנציה משלו,אם נדע להשתמש בידע הזה נוכל לשדרג את היכולות שלנו כרקדנים. בעת למידת התנועות,ממה הן מורכבות,ומה אני בעצם מנסה להשיג בתנועה,הגוף לומד מפנים וזוכר כך שברגע האמת התוצאה תהיה משמעותית הרבה יותר ותשפיע על ביצוע הריקוד. מקורח הנסיבות שיעור פילאטיס הינו שיעור איטי ופחות דימני משיעור מחול אך זהו הייתרון היחסי של פילאטיס על שאר סוגי ההתעמלות,הוא מאפשר לגוף ללמוד את מנגנון התנועה שלו ולחזק את הפרטים הקטנים בגוף שזקוקים חיזוק,אך הוא גם מאפשר לתודעה ללמוד את המנגנון של עצמה ולשככל את המודעות תוך כדי שיעור. מאחר וכל מה שנכתב עד עכשיו עלול להשמע כמו ג'יבריש עבורכם אדגים זאת במספר תרגילים בסיסיים בפילאטיס ובמחול. אחד התרגילים הבסיסיים בפילאטיס הוא תרגיל ה"side to side" בו אנו שוכבים על הרצפה עם ברכיים כפופות מעל הירכיים וכפות רגליים באוויר,ידיים פרושות על הרצפה(משתנה בהתאם להוראה) - בעת התרגיל אנו נדרשים להניע את האגן מצד לצד.על מנת לבצע את התרגיל כהלכתו יש לדייק בפרטים הקטנים ולהיות מודע לשרירים העובדים בתרגיל, חשוב למקם נכון את האגן והשכמות ולהניע את האגן באופן של רוטציה מחוליות הגב התחתונות מבלי לקצר מותניים ולשאוף שהברכיים ישארו צמודות ככל הניתן. ביצוע התרגיל באופן מדוייק ומודע ייגרום לשרירם העמוקים ביותר לפעול ולהתחזק. אם ניקח תרגיל מעולם המחול בו אנו עומדים בפוזיציה "ראשונה" ורוצים לבצע "טונדו" קדימה, עליינו להבין איזה שרירים צריכים להכנס לפעולה וממה יש להמנע בתרגיל - ברגע שהרגל נעה קדימה, אם לא נשמור על "מרכז" חזק המשקל על הרגל התומכת ישקע לחלקה החיצוני(מדיאלי) של הירך והאגן בצד הרגל העובדת ינוע קדימה וירד מטה. לכן חשוב להיות מודע לאורך כל התרגיל מה קורה בחלקי הגוף השונים לאורך כל התנועה ולא רק התוצאה שלה. פילאטיס היא כלי מצויין להכין את הרקדן לא רק פיזית אלא גם מנטאלית, כך שגם בשיעור מחול ננסה להבין בתוך לימוד הקומבינציה מה התנועה המתבקשת,לאן עובר המשקל בגוך תוך כדי תנועה,איפה צריך להרפות ואיפה צריך להפעיל כוח, על מנת שהריקוד ישתכלל בכל פעם שנבצע אותו. דרך הפילאטיס למדתי שצריך להמשיך לחפש כל הזמן דרכים לשכלל את הגוף כמה שיותר ולהרפות את התודעה כמה שניתן.
המאמר נכתב במסגרת שורת מאמרים מבית היוצר של סטודיו חן לפילאטיס & יוגה ברמת גן, מרכז המעניק שיעורים רבים ומגוונים כולל לנשים בהריון. מרכז הממקום בשכונת שיכון ותיקים - פילטיס רמת גן.
מרכז פילאטיס, פילאטיס בהריון, יוגה ,אירובי, ותנועה לגיל הרך ברמת גן בניהולו של חן גיברשטיין
