טבעם של בני האדם ליצור קשרים קרובים ואינטימיים. קשרים אלו מעניקים לנו בטחון ותחושת שייכות. כשאנו מגיעים לגיל המתאים אנו רוצים בדרך כלל למסד את הקשר ולהקים משפחה. מיסוד הקשר מוביל להולדת ילדים והרחבת התא המשפחתי. המבנה החברתי כולו נשען על תאים משפחתיים. זוגיות טובה מבוססת על אהבה, חברות, מחויבות וכבוד הדדי. אך זוגיות אינה דבר יציב ולעיתים כאשר המערכת אינה יציבה לאורך זמן רב וסופגת זעזועים רבים, חיי הנישואין עולים על שרטון ומחליטים שאין מנוס וגירושין הם הפתרון.
זוגות רבים מנסים לפתור את הבעיות שצצות ועולות במערכת היחסים שלהם בכל מיני צורות מגוונות לפעמים על ידי הבאת ילד נוסף, לפעמים על ידי שינוי משמעותי באופן החיים ופעמים רבות על ידי עזרה וייעוץ מגורם שלישי אך לעיתים המרקם הזוגי העדין נפגע ללא תקנה והטיפול הזוגי נועד להביא לסיום הקשר באופן ראוי כך שתהליך הגירושין יהיה נסבל יותר. אקט הגירושים הינו אקט קשה ומורכב. גם אם אנו בוחרים בגירושים ורוצים בהם, הפרידה איננה רק מבן או בת הזוג. הפרידה היא מחלומות ומכל מה שבית מעניק לנו או מסמל עבורנו. גירושין גורמים מערערים את עולמנו הנפשי. תהליך הגירושים משמעו איבוד בית על כל משמעויותיו השונות: איבוד הביטחון, היציבות ותחושת השייכות. איבוד כל מה שייחלנו לו במהלך חיינו. כמו כן,.אקט הגירושים טומן בחובו פחד גדול שמא לא נצליח למצוא זוגיות חדשה ואהבה נוספת ונישאר בודדים.
בעבר גירושין היה דבר נדיר. אנשים נישאו מגיל מוקדם והבינו שחוזה הנישואים הוא חוזה לכל החיים ללא סייגים. הרצונות וההתייחסות לנישואים ביתה שונה מההתייחסות אליה היום. אם בעבר הייתה סטיגמה על זוגות שהתגרשו היום זה נחשב דבר לגיטימי לנסות לפתוח בפרק ב' בחיים. אושר לא היה מושג רווח כל כך. נישואים לא נועדו להפוך אותך מאושר אלא להעניק לי תא משפחתי. לא ברור איזו תפיסה נכונה יותר וקרובה יותר למציאות זו של היום או זו של פעם אך מה שברור הוא כי בעקבות תמורות חברתיות אלו, הגירושין הפכו לדבר נפוץ מאוד כאשר כשליש מהזוגות מתגרשים. ככלל ניתן לומר כי התא המשפחתי שינה את צורתו:יותר משפחות חד הוריות, משפחות הומוסקסואליות וכולי.
