הסיבה הנפוצה ביותר לגשת לקבלת טיפול אצל רופא או רוקח היא כאב. כ- 90% מהאוכלוסיה מדווחים שהם סובלים מלפחות אירוע אחד של כאב בחודש ובין 10-20% סובלים מסוגים שונים של כאבים כרוניים. הטיפול בכאב הוא לא פחות חשוב מהטיפול בסיבה לכאב, שכן כאב יכול לגרום לפגיעה באיכות חיים, להחלשת מערכת החיסון ויכולת הריפוי של הגוף ולדיכאון. בכדי שתוכלו לעשות את הבחירה הנכונה בטיפול נוגד כאב, תמיד מומלץ להגיע ל: בית מרקחת או רופא מטפל לגבי סוג הכאב שיש לך, תדירות שלו ומחלות רקע ותרופות שעלולות לגרום לתגובה עם הטיפול. ישנם תכשירים רבים למכירה ללא מרשם המשמשים לטיפול בכאב וכל אחד יתרונות וחסרונות משלו. סקירה קצרה זו באה לעשות קצת סדר בבלאגן ולעזור לכם לבחור את הטיפול המתאים לכאב שלכם.
פארצטומול (Paracetamol)
התרופה הבטוחה ביותר לשיכוך כאב היא הפארצטומול (Paracetamol) הנמצאת בתכשירים כמו אקמול ודקסמול. במינון המותר (לכל היותר 8 טבליות ביום), נדיר שישנן תופעות לוואי כלשהן. הסיכון העיקרי באקמול הוא פגיעה בכבד שיכולה לנבוע ממינון יתר או בשילוב עם אלכוהול. שימוש יומי-יומי, אפילו במינון המקסימלי, נחשב בטוח. התרופה בטוחה בילדים ובקשישים והיא תרופת הבחירה בזמן הריון. מותר לשלב אקמול עם כל אחד מהתרופות האחרות לשיכוך כאב ויש לה אפקט שמגביר את השפעת התרופות.
צורות שימוש: סירופ, טיפות, טבליות, קפליות ופתליות.
דיפירון (Dypirone)
את החומר דיפירון ניתן למצוא בתכשירים אופטלגין ווי-דאלגין. הוא חומר הפועל בדומה לאקמול, אך משמש לכאבים חזקים יותר. לדיפירון מעט תופעות לוואי והיא נחשבת תרופה בטוחה לשימוש בכל גיל וגם בנשים בהריון שלא מגיבות לאקמול. הסיכון היחידי שלה הוא פגיעה במח העצם, שבאירופה וארה"ב מתרחשת בכ-1 למליון אנשים, כיוון שתופעה יכולה לגרום למוות, בהרבה מדינות בעולם התרופה אינה מותרת לשימוש. בארץ יש לציין, השכיחות נמוכה מזו שבאירופה, ככל הנראה בגלל נטיה גנטית, וכמעט ואין דיווחים על הרעלות. בכל מקרה, בכדי לצמצם סיכון, אנשים שנוטלים את התרופה באופן קבוע צריכים לדווח לרופא המשפחה ולעשות בדיקות דם תקופתיות.
בעבר דיפירון היה אסור עבור מי שרגיש לפול (בעלי חוסר ב G6PD), לפני מספר שנים וועדה של משרד הבריאות קבעה שאין שום סיכון בתרופה זו במי שרגיש לפול ומותר להשתמש בה במינונים המקובלים.
צורות שימוש: סירופ, טיפות, טבליות וקפליות.
ממשפחת האנטי-דלקתיות שאינן סטרואידים (NSAID's):
איבופרופן (Ibuprofen)
נמצא בתכשירים: אדוויל, אדקס, נורופן, נורופן ג'ל, איבופן.
צורות שימוש: סירופ, טבליות, קפסולות, ג'ל, קרם.
דיקלופנק (Diclofenac)
נמצא בתכשירים: וולטרן אקטי-גו, וולטרן ג'ל, דיקלופנק ג'ל, סוויס רליפ ספריי.
צורות שימוש: טבליות במינון נמוך, ג'ל, ספריי. (ע"י מרשם רופא: פתיליות וטבליות מינון גבוהה)
נפרוקסן (Naproxen)
נמצא בתכשירים: נקסין, פוינט, נרוסין.
צורות שימוש: טבליות.
בגלל התכונות נוגדות הדלקת של משפחה זו היא מצוינת לכאבים אורטופדיים וכאבי שיניים. בנוסף התרופה מחלישה התכווצויות ברחם בזמן מחזור ולכן בעלת יעילות רבה בכאבי מחזור, אם כי יש לה נטיה להאריך את משך הדימום. מבין התרופות במשפחה זו איבופרופן נחשבת לחלשה ביותר, ודיקלופנק לחזקה ביותר שניתן לקנות ללא מרשם.
תרופות אלו אינן מומלצת לשימוש ארוך טווח ללא התיעצות עם רופא בגלל נטיה לפגוע בכליות, בלב, בקיבה ובכבד. שימוש מדי פעם, לתקופות של מספר ימים נחשב בטוח. בגלל הנטיה של משפחת תרופות זו לפגוע בדפנות הקיבה ולהגביר את החומציות שבה, היא לא מומלצת למי שהיו לו כיבי קיבה (אולקוס) או סובל מצרבות באופן קבוע. בנוסף לתרופות אלו יכולת לסתור את פעילותן של תרופות רבות להורדת לחץ דם ולכן למי שמטופל כנגד לחץ דם גבוהה מומלץ להתיעץ עם רוקח ולספר לו מה התרופות שהוא נוטל לפני השימוש. המשפחה אסורה בהריון אחרי שבוע 34, ולא מומלצת גם בשליש הראשון. חולים במחלות של הכבד או הכיליות צרכים להתיעץ עם רופא לפני שימוש בתרופות אלו. נפרוקסן היא הבטוחה ביותר למי שיש מחלות לב, אך גם אז היא אינה מולצת לשימוש ארוך טווח. איבופרופן לילדים (סירופ נורופן וסירופ אדוויל) נחשבת בטוחה כמו במבוגרים לטווח קצר במידה ופארצטמול (אקמול סירופ או פתיליות) לא עזר. ברוב מקרי החום בילדים אקמול הוא יעיל מאוד ונחשב עדיף, אך איבופרופן יעיל יותר במקרים של כאבים אורתופדיים, כאבים של חיסונים וכאבים של חורים בשיניים (אבל לא צמיחת שיניים).
שימוש בקרם המכיל איבופרופן או דיקלופנק יכול להיות פתרון מצוין למי שאסור לו לבלוע את התרופה וסובל מכאבי שרירים או כאבים אורטופדיים אחרים. שימוש בקרם או ג'ל מותר גם בנשים בהריון, אך לא על שטחי גוף גדולים לאורך זמן. לכאבים חזקים במיוחד, ניתן להשתמש בסוויס רליפ ספריי שמכיל ריכוז גבוהה במיוחד של דיקלופנק.
קודאין (Codeine):
במקרים של כאבים חמורים במיוחד ניתן להשתמש בתכשירים המכילים קודאין לדוגמא: קוד-אקמול, רוקסט, רוקל ונורופן פלוס. תכשירים המכילים קודאין בלבד אסורים ללא מרשם. קודאין נמצא כמרכיב גם במספר הכנות לשיעול בגלל יכולתו לדכא שיעול יבש. אחד השימושים המומלצים שלו הם לכאבי מיגרנה, כל עוד הם לא מופיעים בתדירות גבוהה מדי.
תופעות לוואי שמחייבות התיחסות הן נמנום, בלבול, טשטוש ועייפות ולכן אין לנהוג בזמן השימוש בתכשיר. קודאין הוא חומר ממכר ולכן בשום פנים ואופן אין להשתמש בו יותר ממספר ימים ללא התיעצות עם רופא, במקרים רבים עדיף לעבור לתרופות מרשם "חזקות יותר" מאשר להמשיך שימוש בקודאין.
קודאין לא מומלץ בחולים עם קשיי נשימה חזקים, בילדים או בחולים קשישים הסובלים מבלבול ותשישות. נשים בהריון צריכות להתיעץ עם רופא לפני השימוש התרופה זו.
צורת שימוש: טבליות.
בכדי לוודא באם ישנה סכנה לאינטרקציה בין תרופות לשיכוך כאבים לבין התרופות הכרוניות שניתנות באופן קבוע, מומלץ לפנות לשרותי ייעוץ רוקחי הניתנים ע"י רוקחים מקצועיים המגובים ברקע מחקרי ומעשי כאחד. רב שרותי היעוץ יאפשרו גם מתן התוויות ברורות לצריכה נבונה של תופסי תזונה משלימים אשר יסייעו בשמירה על תקפודו של הגוף ויגבירו את יעליות הטיפול התרופתי.
