חוקיות הצמיחה האישית:להיות פרפר. 

להיות פרפר - זה בסוף. לפני שפורשים את הכנפיים יש דרך ארוכה שמתחילה בביצה.

ביצה - הבשלת הרעיון.
שלב הביצה הוא למעשה גיבוש של רעיון הפרפר. הרעיון נמצא עדיין במצב פוטנציאלי ולא ממומש, והאדם הרגיש, יכול כבר לראות בעיני רוחו את יפי הפרפר המגולם בביצתו.
כמו זרע למשל - אנחנו מסתכלים על תמונת הפרחים המצויירים על אריזת הזרעים, ויכולים רק לראות בעיני רוחינו אילו פרחים נפלאים הזרעים שבידינו יוציאו.... להריח אותם... לתכנן כיצד נשלב אותם בגינתנו.
שלב הביצה כבר מגלם בתוכו את כל השלבים הבאים כפוטנציאל יוצא של להיות פרפר. אפשר לומר שביצה היא רעיון של פרפר בשלמותו, כלומר יש תכנון מלא של פעולות, מטען שלם של צעדים מובנים ביצה יוצאת לזחל ואופן התנהלותו, יוצא לגולם ומשמעותו, יוצא לפרפר ומעופו. אילולי כך, אולי היתה יוצאת מביצת הפרפר חיפושית, או זחל שהופך לתנין.... אף אחד מאיתנו לא באמת מצפה שמהזחל הנחמד, שמטייל על הפרחים שזרעתי בפסקה הקודמת יצא תנין, נכון? כולנו מצפים לפרפר נאה. זה כוחו של תכנון טוב - אנו בטוחים בתוצאותיו.

זחל - בניה
למה לא יוצא הפרפר ישירות מהביצה? למה שלא נקצר תהליכים?
מצחיק. כמעט כולנו חושבים כך לגבי אפשרות זו או אחרת - הצלחה כלכלית, הצלחה במערכות יחסים שונות, הצלחה של התפתחות אישית, ועוד... הופה ביצה- הופה פרפר... קלי קלות, למה להסתבך?
האם אפשר לבנות בניין רק מטיח יפה וגג מרשים -
מעט מאד יודע הזחל על יכולותיו כפרפר, אך הוא בתוכו נושא יכולות אלה כפוטנציאל, בדיוק כפי שהפרפר מושתת על זחליותו וכולל אותה בתוכו. לא יתכן פרפר ללא הזחל שהיה.
זחל הוא התחלה של עבודה על הרעיון שבביצה. נפרגן לו גם את העובדה שהוא שרד את שלב הביצה והוא כבר למעשה תוצאה ראשונית. הזחל מהותו בניה ע"י איסוף נתונים. איסוף נתונים ע"י שאילת שאלות, שמכוונות לניסוי וטעיה.
האם הזחל שואל את עצמו סתם שאלות? לא! הוא שואל את עצמו "האם זה הדבר שיתרום לי לבנות את עצמי לפרפר"?
אילו שאלות אתה שואל את עצמך?
מתוך השאלות, הזחל בונה תהליך של נסוי וטעיה מכווני מטרה - להיות פרפר. אם התשובה לשאלה הנ"ל היא כן - יש טעימה. אולי היא תהיה מוצלחת ואולי לא - במקרה זה, האם הזחל מפסיק לנסות?
ואתה?
ודבר נוסף: הזחל, אם תשימו לב, כלל לא מוטרד מהעובדה שהוא זחל ופרפר רק בפוטנציה, למרות שיש כבר הרבה מאד פרפרים של ממש, המרחפים בסביבותיו. הזחל שקוע לחלוטין בתפקידו הזחלי ובבניית עצמו לצורך הפיכת עצמו לפרפר, כך שפרפרים אחרים ממש לא מעניינים אותו. הוא לא בא אל עצמו בטענות על זה שהוא עדיין זוחל ולא עף. הזחל מאושר להיות, כי הוא יודע שהוא כבר פרפר, למרות שכרגע הוא בשלב טרום פרפרי. הוא מאושר כי הוא לומד ומכיר בהכרחיותו כשלב בהתפתחות.
ואתה?

גולם - יישום
אוי גולם... איזה דבר מופלא!
כביכול ארשת של "כלום לא קורה פה", ומבפנים - מהפכה! הזחל הופך לפרפר. הגולם אומר - אספת ידע? עכשיו תיישם! זה קורה ע"י חיבורים של המידע, שנאסף ביסודיות ע"י הזחל (בתנאי שהיה שקוע בלהיות זחל ולא בלהתבעס על זה שהוא עדיין לא פרפר...) בעברית קוראים לזה - עיבוד נתונים. בגולם יש עיבוד נתונים קדחתני ביותר. חשבתם פעם איזו השקעת אנרגיה אדירה יש בתהליך של לקחת זחל ולפרפר אותו? וכל האנרגיה האדירה הזאת מתרחשת בשיא השקט והסטטיות.
ואצלך?
הגולם הוא התכנסות שמאפשרת מרחב עבודה, שבו יש מטרה אחת בלבד, שכל המשאבים מופנים אליה.אין דבר שיסיט את הזחל ממטרתו - להיהפך לפרפר! בסופו של התהליך אכן מתממש ומתגלם פאר היצירה - הפרפר.. (אף אחד לא חשב שבטעות תצא זברה, נכון?)
כמובן שגם נפרגן לגולם שבהיותו גולם הוא כבר תוצאה מתקדמת של הרעיון שלו כביצה.




הפרפר - מימוש

הפרפר הוא מימוש הפוטנציאל, ולמעשה השלב הממצה של הרעיון שבביצה. כמובן שנפרגן לו את זה. הוא המוצר המוגמר. יפה, מרשים, מספק, ובלתי אפשרי ללא כל העבודה היפה שקדמה לו.
ועוד דבר: הטבע לא מקבל לא כתשובה (אלא אם כן אנו, כבני אדם מאלצים אותו...), והטבע יודע שיהיו פרפרים, אך לא כל רעיון ביצתי יפרוש כנף. לכן הטבע מגבה את עצמו וכל פרפר מוציא אלפי ביצים מתוכם יבקעו רק מאות זחלים. מתוכם ישרדו עשרות פרפרים ויעשו לנו טוב בלב.
זה הטבע. לא מתיאש...
קדימה, גם אתה!


תרגול - בפעם הבאה שאתה יוצא לפגישת עסקים/ דייט/ או כל מעמד שתרצה להצליח בו:
א. תכנן את הצלחתך על כל שלביה. ראה את הפרפר המוגמר בעיני רוחך וכוון עצמך לשם. החלט להיות בטוח ביכולותיך ובתוצאות התכנון.
ב. זכור! את השקעתו הכבירה של הטבע באלפי ביצים ומאות זחלים, כדי לגבות את הצלחתו של פרפר אחד... נסה שוב!


* המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, והוא בהחלט מכוון גם אלייך... ( :


בהצלחה!