שיפוט בעבירות תעבורה בצהל 

חייל או אזרח עובד צה"ל (אע"צ) הנוהג ברכב צבאי נתון לשיפוט המערכת הצבאית בגין תאונות דרכים ו/או עבירות תנועה המבוצעות על ידו במהלך הנהיגה ברכב.

בגין עבירות תנועה חמורות (כגון מעבר ברמזור אדום, אי עצירה בתמרור עצור, נהיגה בגילופין, מהירות של מעל 20 קמ"ש מעל המותר, שימוש בפלאפון ללא דיבורית) ותאונות דרכים שכתוצאה מהן נגרם נזק של 6,000 ש"ח ומעלה  ו/או חבלת גוף - מוגשים, דרך כלל, כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים לתעבורה במחוזות השונים.

כתב אישום שהוגש לבית דין צבאי, נותר על כנו גם לאחר שהנאשם השתחרר מצה"ל. כמו כן ניתן להגיש כתב אישום כנגד חייל בגין עבירת תעבורה עד 180 יום לאחר שחרורו מצה"ל.

כפי שצוין לעיל, נאשם, שהוגש כנגדו כתב אישום בבית דין צבאי לתעבורה זכאי להיוועץ בסניגור באשר להליכים המנוהלים כנגדו. מומלץ ורצוי לקבל ייעוץ משפטי של סנגור (לפי בחירת הנאשם) לפני המשפט. עורך דין יכול לבחון את החומר ולעמוד על טיבו מבחינה משפטית, וכן לנסות לבטל את האישום או להגיע להסדר טיעון המקל עם הנאשם.

 נאשם שהוגש כנגדו כתב אישום בבית דין צבאי לתעבורה ישפט בפני שופט יחיד, שהוא שופט משפטאי. ככלל, לא יהיו נוכחים באולם תובע או סניגור, אלא אם מדובר בעבירה בעלת נופך של חומרה, שאז היוזמה לייצוג יכולה לבוא מצידו של השופט  אך גם מצידו של התובע ו/או הסנגור. בכל מקרה, לא ייתכן מצב שבו יתנהל משפט בנוכחות תובע וללא ייצוג של סניגור, אלא אם בחר הנאשם לייצג את עצמו. 

לנאשם יש זכות להתייעץ עם סניגור בטרם ישפט, והוא רשאי גם לבקש לשם כך דחייה של הדיון. מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם סניגור בטרם דיון התעבורה, בין השאר על מנת לבדוק אפשרות של ביטול כתב האישום מטעמים משפטיים, או גיבוש הסדר טיעון, או אפשרות לטעון טענות שונות בנוגע לאישום.

עוד יש להעיר, כי לנאשם עומדת בכל מקרה הזכות לעיין בחומר החקירה שנמצא בידי השופט, עוד בטרם הדיון, וכי מומלץ לעשות כן ולא להגיע למשפט מבלי לקרוא את חומר החקירה.

בית הדין הצבאי רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור, כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו.

במקרים בהם מבקש הנאשם להישפט שלא בפניו, מומלץ לצרף מכתב נלווה קצר והמלצות של מפקדיו, הכוללות פירוט בדבר הצורך שלו ברישיון הצבאי, וכן רצוי לצרף מסמכים המעידים על הצורך שלו ברישיונו האזרחי. חשוב לציין, כי לבית הדין סמכות להורות על פסילת רשיון הנהיגה הצבאי והאזרחי או להורות על פסילת רשיון הנהיגה הצבאי בלבד או האזרחי בלבד).גם במקרה של שיפוט בנוכחות הנאשם מומלץ להביא מראש המלצות מפקדים המעידות על הצורך ברישיון הנהיגה, וכל מסמך המעיד על כך (כגון – פנייה ממעסיק אזרחי).

נאשם שנשפט שלא בפניו, בעל כורחו, ומבלי שביקש זאת מראש, רשאי, תוך 15 יום מיום שנודע לו על פסק הדין, לבקש לבטל את פסק הדין במידה ולא זומן כדין, וכן הוא רשאי לערער עליו לבית הדין הצבאי לערעורים. יובהר עם זאת, כי פסק הדין יבוטל רק במידה והזימון לא נעשה כדין או כאשר התוצאה יוצרת עיוות דין משמעותי, והדבר אינו נעשה כעניין שבשגרה. על כן מומלץ, במקרים בהם ביקש הנאשם לדחות את הדיון, לוודא מראש ועוד לפני יום הדיון, כי אכן בית הדין דחה את הדיון, ובמידה והתשובה שלילית והדיון לא נדחה – להקפיד להגיע לבית הדין על מנת שלא יווצר מצב של שפיטה בהעדר הנאשם.

יצויין, כי בית הדין הצבאי לתעבורה רשאי, במסגרת גזר הדין, לגזור על הנאשם, כל עונש שרשאי בית דין צבאי מחוזי להשית על נאשם, לרבות עונש מאסר, אולם העונש השכיח הוא עונש של פסילת רשיונות הנהיגה הצבאי ואזרחי, קנסות ופיצויים. עונש פסילת הרשיונות נחשב לעונש שכיח למדי בבתי הדין הצבאיים לתעבורה, גם במקרים שבהם ביצוע עבירה דומה במיגזר האזרחי יוביל לדו"ח משטרתי ותשלום קנס בלבד. לכן, כאמור, מומלץ להתייעץ עם סניגור עוד בטרם הדיון ולברר מה העונש שניתן להטיל בגין העבירה המופיעה בכתב האישום.

ישנן עבירות תעבורה מסויימות אשר הרשעה בהן עלולה להביא באופן כמעט אוטומטי לפסילת מינימום של  הרשיון הצבאי והאזרחי למשך שלושה חודשים (למשל – מקרים של נהגים שנרדמו במהלך הנהיגה, נסיעה לאחור ללא מכוון, ועוד). על כן מומלץ, כאמור, לפנות לסניגור לייעוץ בטרם הדיון על מנת לבדוק האם כתב האישום הוא כזה שהרשעה בו גוררת פסילת מינימום, וכיצד ניתן להתמודד עם הדבר עוד בטרם המשפט.

נאשם שהורשע בבית-דין צבאי והושת עליו עונש פסילת רשיון נהיגה צבאי ו/או אזרחי יתבקש להפקיד את הרשיונות האמורים במזכירות בית הדין הצבאי או במשרד הרישוי הצה"לי ביפו. בעניין זה, מצאתי לנכון להדגיש, כי במידה ואחד מן הרישיונות האמורים אינו תקף או אינו מצוי בידי הנאשם (כיוון שאבד, נגנב, פג תוקפו, או שטרם נמסר לידיו ע"י סמכות הרישוי) יהיה על הנאשם לפנות אל עורך-דין מטעמו בכדי לערוך תצהיר אשר יופקד ויחליף את הרישיון החסר. במידה ולא יופקד הרישיון או תצהיר, ועד שלא יופקד אחד משני המסמכים הללו, לא תחל להימנות תקופת הפסילה על ידי גורמי משרד הרישוי. ויודגש: על הנאשם מוטלת האחריות לוודא כי משרד הרישוי החל למנות את תקופת פסילת הרשיון.

במידה והנאשם סבור כי הורשע שלא בצדק או כי ניתן לו עונש חמור על ידי שופט התעבורה, ניתן לערער על פסק הדין במהלך התקופה של 15 ימים לאחר שפסק הדין הודע לנאשם. לצורך הגשת הערעור מומלץ לפנות לעורך-דין אשר יבדוק את התיק ויבחן באם קיימת הצדקה להגשת ערעור. מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לאחר מתן פסק הדין, על מנת לאפשר לסניגור לקבל את התיק ולבחנו עוד בטרם תחלוף תקופת ה-15 ימים.

עם זאת, יש לזכור כי בית הדין הצבאי לערעורים אינו מקום לעריכת "משפט חוזר", וכל תפקידו הוא לבדוק האם הנאשם הורשע כדין ואם עונש שהוטל הינו סביר, אם לאו. על כן מידת התערבותו בפסקי הדין שניתנים בבתי הדין הצבאיים לתעבורה אינה גבוהה. לכן רצוי לנסות להתגונן בפני האישום עוד בטרם הדיון, בבית הדין הצבאי לתעבורה, בדרך של פניה לסניגור בטרם הדיון  ולא לסמוך  על האפשרות להקלה בעונש באמצעות ערעור.

ישנה אפשרות נוספת להקלה בעונש, אם כי היא נדירה למדי. אפשרות זו הינה לפנות לראש המחוז השיפוטי, בהתאם למחוז השיפוט (בדרך כלל – אלוף הפיקוד הרלוונטי), ולבקש ממנו להקל בעונש. אפשרות זו יכולה להיות רלוונטית בעיקר במקרים שבהם שלילת הרשיון פוגעת באופן משמעותי ביכולת ביצוע התפקיד הצבאי, והפניה צריכה להיות מגובה במכתבי מפקדים המאשרים זאת. כאמור, ההתערבות של ראשי המחוזות השיפוטיים אינה שכיחה, אולם הסמכות קיימת. יצויין, כי לא ניתן להגיש ערעור ובמקביל לפנות לראש המחוז השיפוטי.