כתיבת סמינריון במשפטים - כלים לעריכת סמינריון 

http://www.academic-solutions.co.il/

כלים לעריכה נכונה

הדגשים המובאים בפרק זה עוסקים בניתוח הסמינריון במשפטים והבנתו ככלל, ובאיתור והסרת פגמים ברציפות הסמינריון במשפטים בפרט. ניתן לראותם ככללי אצבע לייעול עבודת העורך האקדמי, לאור משימתו המרכזית: מתן אפשרות לקריאה רצופה וקלה של הסמינריון במשפטים.

1. יצירת פסקאות כל פיסקה צריכה להכיל רעיון מרכזי אחד, סביבו היא בנויה. חלק גדול מעבודת העורך האקדמי סב סביב הקפדה על הכלל הנ"ל, ויישומו על הסמינריון במשפטים. לרוב, עיקר ההתמודדות תהיה פירוק המשפטים הארוכים למשפטים קצרים וברורים וחלוקה לפסקאות לאור הרעיונות המרכזיים.

2. פירוק משפטים ארוכים – כנגזרת מהמטרה המרכזית של שמירה על שטף הקריאה וקלות ההבנה, על העורך האקדמי להתמודד בסינון ראשוני עם הנטייה לחבר משפטים ארוכים הפוגעים במטרה הנ"ל. יודגש - לא מדובר בשלב זה בבדיקה תחבירית של המשפט, המתבצעת ככלל ע"י העורך הלשוני, אלא במקרה פרטי של העבודה במסגרת תכלית העריכה האקדמית. כללי אצבע: · שימוש בפסיק - כדי להפריד בין חלקי משפט אחד, המכיל רעיון אחד. · שימוש בנקודה - כדי לחלק משפט אחד המכיל מספר רעיונות, למשפטים נפרדים, כל אחד בעל רעיון עצמאי. · שימוש ב- ראשית, שנית, שלישית כאשר המילים האלו מודגשות. כשמדובר ברעיון האחרון, יש לרשום:רביעית ולסיום. · שימוש ברשימה ממוספרת באמצעות אותיות עבריות: א, ב, ג, ד. · אם תת הכותרת בה מופיעה הרשימה סומנה במספרים, נשתמש באותיות ולהפך. · חלוקה לפי כותרות משנה.

3. הערות השוליים הקפדה מיוחדת נדרשת לאור הנטייה להאריך יתר על המידה בכתיבת הערות השוליים. א. נהוג להבחין בין הערות שוליים הנועדות להפנות למקור הסתמכות של כותב הסמינריון במשפטים, לבין הערות הנועדות להרחיב בנקודה הקשורה רק בעקיפין לסמינריון במשפטים– הרחבה שמקומה לא בגופו של המאמר מפאת חוסר זיקה מספקת לרעיון המרכזי. באלו גם באלו, הערות שוליים ארוכות מדי פוגעות בשטף הקריאה ובקלות-ההבנה, מהותית וצורנית. זו פגיעה שלרוב אינה מחויבת המציאות: אם בציטוט רשימת מקורות אינסופיים שלרוב מייתרים זה את זה; אם בהיסחפות להגיגים מנותקי-הקשר, המקשה על הקורא לשמור על רצף המחשבה. יש לשאוף לצמצם ככל הניתן בהערות שוליים שאורכן אינו סביר. ב. טיפול בהערות שוליים שאינן רצויות אפשרי במספר דרכים: · יש לבחון אפשרות העברת חומר כגון טבלאות, רשימות ארוכות וכד', מהערות השוליים לנספח המופיע בסופו של הסמינריון במשפטים. · יש לבחון האם ראוי וניתן לשלבן בגוף הטקסט. ג. לצד קיומן האפשרי של הערות שוליים אשר אינן רצויות, יש לזכור כי לעיתים שימוש בהערות שוליים מומלץ ורצוי. הערות השוליים נועדו לשרת את הקורא ולסייע לו בקריאה ובהבנת המאמר. כך למשל, האסמכתאות אשר נהוג להציג סמינרייונים במשפטים הם כלי מרכזי לביסוס טיעוניו של הכותב והרעיונות אותם הוא מעוניין להציג בכתיבתו- שימוש בהערות שוליים לצורך כך הוא חיוני. כמו כן, לעיתים נשתמש בהערות שוליים על מנת להבהיר ולהסביר מונחים או רעיונות אשר מוצגים בגוף הסמינריון במשפטים.

מתי ראוי ורצוי להשתמש בהערות שוליים ואף מומלץ להוסיפן במידה שאינן קיימות- · הפנייה לאסמכתאות- לעיתים כאשר כותב הסמינריון במשטפים מציג דוגמאות או רעיונות אשר יש להם בסיס מובהק באסמכתאות חיצוניות למאמר, חשוב לציין בהערת שוליים את האזכור של אותן אסמכתאות. לדוגמא: "כך למשל, הוגבלו פיטוריה של עובדת בהריון ¹, בחופשת לידה ¹ או בהיעדרות שלאחר לידה ¹, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954." בציון עובדות כדוגמת אלו שמובאות לעיל, ראוי כי יצויינו גם האסמכתאות הרלוונטיות למקרים המתוארים (במקרה הזה יש לציין את פסקי הדין אשר עיגנו את המקרים המפורטים המוצגים עלי ידי הכותבים).

· הרחבה או אמירה של הנאמר בגוף הטקסט- יתכנו מצבים אשר בהם נזדקק להערת שוליים על מנת להבהיר את הכתוב בגוף הטקסט. כך למשל, כאשר הכותב משתמש במושגים שאינם שכיחים בקרב "קורא משפטי סביר". או למשל, כאשר הכותב מפנה לאסמכתא כלשהי ואינו מרחיב לגבי בגוף הטקסט כדאי לציין בקצרה בהערת שוליים מהו תוכן הדברים אליהם מפנה הכותב. לדוגמא, נניח שכותב הסמינריון במשפטים מציין בגוף הטקסט: "כך למשל סעיף 13 להצעת החוק X, אינו מהווה הסדר ראוי כיוון ש: X,Y,Z¹" במצב כזה, ברי כי על מנת להבין את הכתוב בגוף הטקסט, יש להבין מהו ההסדר שבהצעת החוק, ולכן ראוי לפרט או לצטט בהערת שוליים מה אומר סעיף 13 להצעת החוק, על מנת להקל על הקורא. כך גם בנוגע למקורות משפטיים ואסמכתאות אחרים.

· כפיתרון לקטיעת רצף הסמינריון במשפטים – הערות שוליים יכולות להוות פיתרון גם למצבים בהם הופעת התוכן בגוף הטקסט תהייה "צורמת": לעיתים נשתמש בהערת שוליים על מנת להבהיר מושגים, או כאשר הכותב מעוניין להציג רעיון שאינו קשור ישירות לגוף הטקסט, כגון מאמר מוסגר (בהתחשב בכללים בסעיף א' לפרק זה).

4. הדגשות במסגרת ציטוט בסמינריון במשפטים במקרים שבהם הכותב משתמש במאמר במובאה כלשהי, אך מעוניין להדגיש באותה מובאה את הרלוונטי למאמרו, יש לציין כי ההדגשות הוספו. גם אם המובאה כוללת הדגשות במקור, יש לציין זאת. בעשותנו זאת, יש להקפיד על פורמט אחיד, כאמור להלן: · [ההדגשות הוספו] – כאשר ההדגשות בתוך המובאה הן של כותב הסמינריון במשפטים; · [ההדגשות במקור] – כאשר המובאה כוללת הדגשות שנעשו על-ידי הכותב. דגשים אין להשתמש בצירוף "[ההדגשות שלי – ג' ב']".

5. מאמרים מוסגרים- מאמר מוסגר מהווה ברוב המקרים פגם בשטף קריאת המאמר, ופעמים רבות גם אינו משיא תרומה משמעותית להבהרת הרעיון המרכזי. כאשר קיים מאמר מוסגר יש לשפוט מה מידת נחיצותו או תרומתו של המאמר המוסגר לסמינריון במשפטים כולו. כללי אצבע לדרך הטיפול במאמר מוסגר: · העברה להערת שוליים תתבצע במידה והמאמר המוסגר מניב תרומה לקורא. · הסרת המאמר המוסגר מהמאמר תתבצע כאשר אינו תורם כלל לסמינריון במשפטים. · כאשר המאמר המוסגר בעל תרומה רלוונטית לסמינריון במשפטים כולו אך לא רלוונטית לחלק בו הוא נמצא, או לחלופין פוגע באופן חמור מדי בשטף הקריאה ויכולת ההבנה, יש לבחון האם ניתן לשבץ המאמר המוסגר בחלק אחר של הסמינריון במשפטים.

במאמר הבא אציג כלים נוספים לעריכה האקדמית.

http://www.academic-solutions.co.il/