בשווקים הפיננסיים ניתוח טכני של מניות, מטבעות וניירות ערך אחרים חשוב אך יתכן כי ישנם עוד כמה פרמטרים חשובים לא פחות. חובה עלינו לנסות ולפענח לא רק מה אנו מעריכים שיקרה, אלא מה האחרים חושבים שעומד לקרות. ניתוח פסיכולוגי של ההמונים הוא בעצם כניסה לראש שלהם. בכל תחום בחיים קיים יתרון משמעותי לצד שביכולתו לנתח את הצעדים הצפויים של האחרים.
בספרו של ד"ר אלכסנדר אלדר, מומחה לפסיכולוגיה פיננסית:
(visits to sixteen trading rooms-(Entries & Exits , מבקר הכותב בשישה עשר חדרי עסקאות בתחומי המסחר השונים בשווקים הפיננסיים. בכל חדר עסקאות כזה הוא מראיין איש מפתח שמתאר דרכים שונות מהמקובל של התבוננות בשווקים. כמו כן מפרט כל אחד מהם עסקה ספציפית שביצע לאור השיטות שפיתח.
פטר טטרניקוב הוא מנהל חדר עסקאות במט"ח בשם "רומוס" במוסקבה. טטרניקוב, בן 37 החל לעבוד בחדר העסקאות לפני 20 שנה בהיותו בן 17. תחילה היה עוזר במחלקת התמיכה של החברה שבשנים אלה החלה לפתח פלטפורמת מסחר ממוחשבת. כמתלמד עבד בעיקר במשמרת הלילה. בשנת 1999, כאשר אחד הדילרים עזב הוא התבקש להחליפו. כך החל ללמוד את רזי המסחר במט"ח וכעבור 4 שנים, כאשר הדילר הראשי פרש מהעבודה הוא מונה תחתיו למנהל חדר העסקאות, תפקיד הוא ממלא עד היום.
טטרניקוב: "ישיבה ממושכת בחדר העסקאות יום אחר יום, שעה אחר שעה, גורמת לך עם השנים להבין כי כמעט כל הסוחרים מתנהגים בצורה דומה, אפילו זהה. הם חוזרים על אותן טעויות פעם אחר פעם. רובם מפירים כללי משמעת ברורים כל פעם מחדש. הם מתקשים להשלים עם עסקאות מפסידות ומגדילים את החשיפה שלהם עד שחדר העסקאות סוגר את עסקאותיהם, עקב חוסר בביטחונות. כאשר אנשים מפסידים הם נוטים להשאיר את העסקה פתוחה וההפסדים גדלים. לעומת זאת עסקאות רווחיות הם סוגרים ברווח קטן." (מרוויחים בכפיות אך מפסידים בדליים). "סוחרים אחרים פותחים עסקה, וכאשר השוק מתנהג הפוך ממה שציפו, לא רק שהם סוגרים עסקה בהפסד אלא עושים מיד עסקה הפוכה שנסגרת אף היא בהפסד נוסף. במידה ולא היו סוגרים את העסקה הראשונה היא הייתה מסתיימת ברווח, אך התוצאה לבסוף הפסד כפול. אנשים מתנהגים באופן דומה בכל סניף שלנו - במוסקבה, בולדיווסטוק או בירבן . ערים שונות, התנהגות זהה. כולם נעים יחדיו כמו במפולת שלגים."
ממשיך טטרניקוב: "השוק משנה כיוון כאשר רוב הסוחרים מרימים ידיים ונכנעים. סוחרים נותנים הוראות עצירת הפסד בקווי תמיכה או התנגדות מוגדרים מראש. השוק מגיע לנקודות אלה ועובר אותן במספר פיפסים, סוגר את העסקאות בהפסד ומשנה כיוון לפי מה שהעריכו בתחילה. לא פעם התפלאתי כיצד זה קורה. השוק אינו יודע היכן ממוקמות הוראות עצירת ההפסד של לקוחותינו. מה שמשתמע מכך הוא שהשינוי בכיוון השוק נובע בד"כ מהוראות דומות שמתבצעות בכל רחבי תבל. זוהי התנהגות אופיינית אוניברסלית."
"כאשר הפסיכולוגיה נכנסת לתמונה, לסכום העסקה אין השפעה על התנהגות הסוחרים. הם מרגישים שהם חייבים לעשות משהו באופן מיידי, עכשיו או לעולם לא. הם עשויים להשתמש בשיטות שונות, במתנדים שונים (MACD, RSI, Elliot), אפילו באסטרולוגיה, אך תחת לחץ, כאשר קווי התמיכה וההתנגדות נבחנים, כולם סוחרים באותה דרך שאינה קשורה לשיטת המסחר שלהם. אם כן הבעיה אינה בשיטת הניתוח הטכני אלא בפסיכולוגיה. רוב המשתתפים בשוק נוהגים כמו ה"עדר", לא רק במט"ח אלא בכל שוק פיננסי באשר הוא. ארוע פתאומי מאפשר ל"עדר" להרוויח מידי פעם. אך בטווח הארוך ה"עדר" תמיד מפסיד. כאשר אני מתקשר לחברים בחדרי עסקאות שונים ברחבי העולם, וכולם אומרים לי כי לקוחותיהם קנו אירו, אני מבין שהאירו עומד לאבד מערכו, שלא לומר ליפול."
חדר העסקאות שאותו מנהל פטר טטרניקוב (www.rumus.ru) פיתח מדד שמבוסס על התנהגות ההמונים.לחדר העסקאות אלפי לקוחות. מכיוון שרוב הלקוחות מתנהגים באופן זהה במצבי שוק שונים באפשרות חדר העסקאות לפתח שיטה המסתמכת על הנתונים הבלעדיים שיש לו על רצונות לקוחותיו. בכל רגע נתון יודעים בחדר העסקאות, למשל מה מספר האנשים שקנו אירו כנגד דולר, ללא התחשבות בסכום העסקה. קניה של 10,000 אירו או 1,000,000 אירו אינה שונה מבחינת קבלת ההחלטה של המשקיע.
למשל, אם כרגע 2,000 סוחרים ביצעו עסקה בצמד אירו / דולר אז ניתן לדעת כמה קנו אירו מול דולר או כמה מכרו אירו מול דולר. השיטה שאותה פיתח טטרניקוב אומרת כי במידה והיחס הנ"ל עולה על 70% (מתוך 2,000 סוחרים 1,400 קנו אירו ואילו 600 מכרו אירו) הרי שסוחר צריך ללכת נגד הקהל, כלומר למכור אירו. הוראת קיבוע רווח תינתן במקרה זה כאשר היחס יחזור ל 60% (כאשר מתוך 2,000 סוחרים רק 1,200 יוותרו במצב של רכישת אירו). לעומת זאת הוראת עצירת הפסד תינתן במידה והיחס עולה ל 80% (1600/2000). במצב כזה השיטה מחייבת אותי לחתוך הפסדים.
באותה דרך במידה והיחס הנ"ל יורד מ 30% (מתוך 2,000 סוחרים 600 קנו אירו ואילו 1,400 מכרו אירו) הרי שגם כאן סוחר צריך ללכת נגד הקהל, כלומר לקנות אירו. הוראת קיבוע רווח תינתן במקרה זה כאשר היחס יחזור ל 40% (כאשר מתוך 2,000 סוחרים כבר 800 יהיו במצב של קניית אירו). לעומת זאת הוראת עצירת הפסד תינתן במידה והיחס יורד ל 20% (400/2000). גם כאן השיטה מחייבת אותי לחתוך הפסדים.
לסיכום: בידי חדרי העסקאות בכל השווקים הפיננסיים מידע אותו ניתן לתרגם בזמן אמת למדדים פסיכולוגיים בעלי משמעות שעשויים להקל עלינו המשקיעים בבואנו לקבל החלטות. נשמח אם חדרי עסקאות בתחומי ההשקעה השונים ירימו את הכפפה וינסו לספק מדדים מעין אלה.
בספרו של ד"ר אלכסנדר אלדר, מומחה לפסיכולוגיה פיננסית:
(visits to sixteen trading rooms-(Entries & Exits , מבקר הכותב בשישה עשר חדרי עסקאות בתחומי המסחר השונים בשווקים הפיננסיים. בכל חדר עסקאות כזה הוא מראיין איש מפתח שמתאר דרכים שונות מהמקובל של התבוננות בשווקים. כמו כן מפרט כל אחד מהם עסקה ספציפית שביצע לאור השיטות שפיתח.
פטר טטרניקוב הוא מנהל חדר עסקאות במט"ח בשם "רומוס" במוסקבה. טטרניקוב, בן 37 החל לעבוד בחדר העסקאות לפני 20 שנה בהיותו בן 17. תחילה היה עוזר במחלקת התמיכה של החברה שבשנים אלה החלה לפתח פלטפורמת מסחר ממוחשבת. כמתלמד עבד בעיקר במשמרת הלילה. בשנת 1999, כאשר אחד הדילרים עזב הוא התבקש להחליפו. כך החל ללמוד את רזי המסחר במט"ח וכעבור 4 שנים, כאשר הדילר הראשי פרש מהעבודה הוא מונה תחתיו למנהל חדר העסקאות, תפקיד הוא ממלא עד היום.
טטרניקוב: "ישיבה ממושכת בחדר העסקאות יום אחר יום, שעה אחר שעה, גורמת לך עם השנים להבין כי כמעט כל הסוחרים מתנהגים בצורה דומה, אפילו זהה. הם חוזרים על אותן טעויות פעם אחר פעם. רובם מפירים כללי משמעת ברורים כל פעם מחדש. הם מתקשים להשלים עם עסקאות מפסידות ומגדילים את החשיפה שלהם עד שחדר העסקאות סוגר את עסקאותיהם, עקב חוסר בביטחונות. כאשר אנשים מפסידים הם נוטים להשאיר את העסקה פתוחה וההפסדים גדלים. לעומת זאת עסקאות רווחיות הם סוגרים ברווח קטן." (מרוויחים בכפיות אך מפסידים בדליים). "סוחרים אחרים פותחים עסקה, וכאשר השוק מתנהג הפוך ממה שציפו, לא רק שהם סוגרים עסקה בהפסד אלא עושים מיד עסקה הפוכה שנסגרת אף היא בהפסד נוסף. במידה ולא היו סוגרים את העסקה הראשונה היא הייתה מסתיימת ברווח, אך התוצאה לבסוף הפסד כפול. אנשים מתנהגים באופן דומה בכל סניף שלנו - במוסקבה, בולדיווסטוק או בירבן . ערים שונות, התנהגות זהה. כולם נעים יחדיו כמו במפולת שלגים."
ממשיך טטרניקוב: "השוק משנה כיוון כאשר רוב הסוחרים מרימים ידיים ונכנעים. סוחרים נותנים הוראות עצירת הפסד בקווי תמיכה או התנגדות מוגדרים מראש. השוק מגיע לנקודות אלה ועובר אותן במספר פיפסים, סוגר את העסקאות בהפסד ומשנה כיוון לפי מה שהעריכו בתחילה. לא פעם התפלאתי כיצד זה קורה. השוק אינו יודע היכן ממוקמות הוראות עצירת ההפסד של לקוחותינו. מה שמשתמע מכך הוא שהשינוי בכיוון השוק נובע בד"כ מהוראות דומות שמתבצעות בכל רחבי תבל. זוהי התנהגות אופיינית אוניברסלית."
"כאשר הפסיכולוגיה נכנסת לתמונה, לסכום העסקה אין השפעה על התנהגות הסוחרים. הם מרגישים שהם חייבים לעשות משהו באופן מיידי, עכשיו או לעולם לא. הם עשויים להשתמש בשיטות שונות, במתנדים שונים (MACD, RSI, Elliot), אפילו באסטרולוגיה, אך תחת לחץ, כאשר קווי התמיכה וההתנגדות נבחנים, כולם סוחרים באותה דרך שאינה קשורה לשיטת המסחר שלהם. אם כן הבעיה אינה בשיטת הניתוח הטכני אלא בפסיכולוגיה. רוב המשתתפים בשוק נוהגים כמו ה"עדר", לא רק במט"ח אלא בכל שוק פיננסי באשר הוא. ארוע פתאומי מאפשר ל"עדר" להרוויח מידי פעם. אך בטווח הארוך ה"עדר" תמיד מפסיד. כאשר אני מתקשר לחברים בחדרי עסקאות שונים ברחבי העולם, וכולם אומרים לי כי לקוחותיהם קנו אירו, אני מבין שהאירו עומד לאבד מערכו, שלא לומר ליפול."
חדר העסקאות שאותו מנהל פטר טטרניקוב (www.rumus.ru) פיתח מדד שמבוסס על התנהגות ההמונים.לחדר העסקאות אלפי לקוחות. מכיוון שרוב הלקוחות מתנהגים באופן זהה במצבי שוק שונים באפשרות חדר העסקאות לפתח שיטה המסתמכת על הנתונים הבלעדיים שיש לו על רצונות לקוחותיו. בכל רגע נתון יודעים בחדר העסקאות, למשל מה מספר האנשים שקנו אירו כנגד דולר, ללא התחשבות בסכום העסקה. קניה של 10,000 אירו או 1,000,000 אירו אינה שונה מבחינת קבלת ההחלטה של המשקיע.
למשל, אם כרגע 2,000 סוחרים ביצעו עסקה בצמד אירו / דולר אז ניתן לדעת כמה קנו אירו מול דולר או כמה מכרו אירו מול דולר. השיטה שאותה פיתח טטרניקוב אומרת כי במידה והיחס הנ"ל עולה על 70% (מתוך 2,000 סוחרים 1,400 קנו אירו ואילו 600 מכרו אירו) הרי שסוחר צריך ללכת נגד הקהל, כלומר למכור אירו. הוראת קיבוע רווח תינתן במקרה זה כאשר היחס יחזור ל 60% (כאשר מתוך 2,000 סוחרים רק 1,200 יוותרו במצב של רכישת אירו). לעומת זאת הוראת עצירת הפסד תינתן במידה והיחס עולה ל 80% (1600/2000). במצב כזה השיטה מחייבת אותי לחתוך הפסדים.
באותה דרך במידה והיחס הנ"ל יורד מ 30% (מתוך 2,000 סוחרים 600 קנו אירו ואילו 1,400 מכרו אירו) הרי שגם כאן סוחר צריך ללכת נגד הקהל, כלומר לקנות אירו. הוראת קיבוע רווח תינתן במקרה זה כאשר היחס יחזור ל 40% (כאשר מתוך 2,000 סוחרים כבר 800 יהיו במצב של קניית אירו). לעומת זאת הוראת עצירת הפסד תינתן במידה והיחס יורד ל 20% (400/2000). גם כאן השיטה מחייבת אותי לחתוך הפסדים.
לסיכום: בידי חדרי העסקאות בכל השווקים הפיננסיים מידע אותו ניתן לתרגם בזמן אמת למדדים פסיכולוגיים בעלי משמעות שעשויים להקל עלינו המשקיעים בבואנו לקבל החלטות. נשמח אם חדרי עסקאות בתחומי ההשקעה השונים ירימו את הכפפה וינסו לספק מדדים מעין אלה.
הכותב הינו רואה חשבון המתמחה בשוק המט"ח מזה כעשור.
כמו כן מתמתה הכותב בפסיכולוגיה של שווקים פיננסיים.
תחום זה הינו תחום יחסית חדש שתופס תאוצה באחרונה.
כיום כבר ברור כי מסחר נכון בשווקים הפיננסיים מותנה באופי מאוד מיוחד של המשקיע.
פסיכולוגיה של שווקים פיננסיים מנסה לזהות את מקור הטעויות של המשקיעים, ומנסה למצוא את שביל הזהב בהתנהלות המנטלית במסחר.
אתר: bursamol.co.il
כמו כן מתמתה הכותב בפסיכולוגיה של שווקים פיננסיים.
תחום זה הינו תחום יחסית חדש שתופס תאוצה באחרונה.
כיום כבר ברור כי מסחר נכון בשווקים הפיננסיים מותנה באופי מאוד מיוחד של המשקיע.
פסיכולוגיה של שווקים פיננסיים מנסה לזהות את מקור הטעויות של המשקיעים, ומנסה למצוא את שביל הזהב בהתנהלות המנטלית במסחר.
אתר: bursamol.co.il