בראשית
ישנם טוענים שהתורה ירדה מסיני – וישנם טוענים שמלך יהודה מצא אותה – וישנם טוענים שכנסת ישראל כתבתה אותה...השאלה היא: "מה עלינו אנחנו לעשות כדי לדעת את התורה"?
התורה אומרת: "כה אמר אדני יהוה: אם תלכו במשפטי ובחוקתי אוריד מכם את עשר המכות שהיו במצרים שנמצאים בגופכם"...
רבי שמעון בר יוחאי אומר: "כל אדם שלא ספר חשבון הזה, אלו שבע שבתות תמימות (מ"ט בעומר), לזכות לטהרה זו, אינו נקרא טהור. ואינו בכלל טהור, ואינו שווה שיהיה לו חלק בתורה"...(זהר פרשת אמר פסוק קסו)
איינשטיין אומר: "בדרך שאתם הולכים לא תגיעו למטרה"...
התורה, רבי שמעון ואיינשטיין...נקראים בשפה המודרנית "מטיפים"...ובאי העולם הזה (מודעות הגוף) אינם אוהבים "מטיפים", "מפאת הכבוד שרכש לו הגוף"...זרע הכבוד של מודעות הגוף (העולם הזה) הוא: "חמדנות ושקר"...שעל כן מזהירים את כל באי העולם הזה מהדרגה הנמוכה ביותר עד דרגת נשיא: "המזהיר ולא נזהר טוב לו שלא נברא משנברא"...ולעומת זאת נתנו פרס שלא נמדד בכסף שנאמר: "ותורתך שווה מאלפי פניני זהב וכסף" שנאמר: "המזהיר והנזהר הדס שיטה ברוש תדהר שהם ראשי תיבות "השבת"...שנאמר: "ברוך אתה יהוה מקדש השבת"...שעל כן כדי להגיע למודעות "השבת"...
כל באי העולם הזה מכל המגזרים שהם מורכבים משלוש מחנות: אש (דת), מים (מדע), רוח (קבלה) צריכים להוריד מהזרע שנותן לעץ לצמוח והוא: "חמדנות ושקר"!
כדאי או לא כדאי?
התורה מתחילה: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"...מפה, כל בר דעת רואה שישנו משיהו מספר על משיהו מה שהוא עושה, דהיינו, צופה ונצפה...שלאחר מכן נאמר: "מה רבו נפלאותיך יהוה"...מפה כל אדם ואדם קיבל את החמדנות שנאמר: כל אדם העובר בדרך ואומר: "מה נאה אילן זה ומה יפה אילן זה מתחייב בנפשו"...ומפה אנחנו למדים שכל באי העולם הזה פגועים בנפשם, דהיינו, אף אחד לא יודע מה היא אותה הנפש שמסומנת בארבע אותיות: "תשרק = קשרת" שנאמר על רבי שמעון: "אשרך קשרי שין קשרת"...וכאשר הם נשאלים על פשר הדברים שהם עושים בדרכם מכוח החמדנות, הם עונים מהמציאות שהם נמצאים בה שהיא מודעות הנפש "תשרק"...ומשתמשים במודעות "שקר"...שלהגנתם על התכונה שקיימת בהם שהשרישו (רשת = תורשתי) לכל באי העולם הזה "חמדנות ושקר" טוענים: "שבעים פנים לתורה".
תורה – נביאים – כתובים.
מתוך הכתובים יצא נביא שהתורה הסמיכה אותו להיות צופה שנאמר: "בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני" (יחזקאל פרק ג' פסוקי"ז).
בן-אדם = מדוע נקרא יחזקאל בן-אדם ומה היה יחזקאל לפני שהיה בן-אדם?...
"וידע אדם עוד את-אישתו, ותלד בן ותקרא את שמו שת, כי שת-לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין. ולשת גם הוא יולד-בן, ויקרא את שמו אנוש: אז הוחל לקרוא בשם יהוה. (בראשית ד' פסוקים כה – כו).
קין שהרג את הבל הייתה בו תכונה של "חמדנות", שעל כן מי שקיימת בו תכונה של חמדנות לא יכול לקבל את מודעות שת שהוא בן-אדם ולא יכול לקבל את מודעות יהוה שנאמר: "יהוה אחד ושמו אחד". ואז מקבל את התכונה של אנוש, שעל כן נאמר: "תהייה אנושי", או לחילופין, "אתה לא אנושי"...כך שבני אנוש שנקראים אנשים הם קיבלו את הקללה שקיבל קין שנאמר: "נע ונד תהייה בארץ", דהיינו, חוסר יציבות ושנוי שזה מביא את האדם למודעות של פרנויה, דהיינו, "פחד מחוסר"...וכדי להשלים את החוסר חייב האדם למכור את מה שהאדם רוצה: "אין בן-אנוש שלא נמצא במודעות השקר שעל כן מה שנמכר הוא שקר".
יחזקאל – הם אותיות: "אלי – חזק".
אלי – יו"ד היא דרגת החכמה.
אל – היא דרגת חסד שהיא נקראת אברהם אבינו, פסח, מחייה המתים.
חזק – הם 115 שהם שלושת הצלעות של משולש שווה שוקיים...דהיינו, שלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב שווים אחד לשני שסכום שלושתם 345 שהיא דרגת "משה" שנקראת בינה שעליה נאמר: "אלהים חיים"...
ומפה הכתוב יוצא ואומר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב' פסוק ד').
בהבראם – אל תקרא בהבראם אלא באברהם, כך שאברהם הוא אל (חסד), הוא בינה (משה), הוא הקדוש ברוך הוא (בן – יה), הוא המלכות (שרה).
אברם – עובד אלילים, יוצר לעצמו דברים שהוא מאמין שאלה הדברים יחיו אותו, אדם תלותי, כופר בתורה ולא כופר בתורתו, נמצא בעולם חמדנות ושקר.
אברהם – כופר בתורתו ומתחיל לדעת בשביל מה עשה את כל מה שעשה, דהיינו, מבטל תלות, שנאמר: "כל מי שמוחל על כבודו כבודו נמחל"...עד שהוא מגיע לדרגה האחרונה שהיא "עקידת יצחק" ושם הוא רואה את אלי שהוא איל ועוקד אותו ומקבל את חזק שהוא משה שעל כן: "חסד = בינה".
אפשרי או בלתי אפשרי?...
עד היום לימדו שזה בלתי אפשרי מכיוון שאף אחד לא רוצה לעזוב את תכונותיו שנאמר: "תפס כיסא ולא רוצה לקום ממנו"...והיום אני מראה לכם את שנוי התכונה של מורה דרך בספרי: "מלחמת הרוח בחומר".
התכונה שהשתנתה בן אברם שהוא חמדן ושקרן לבן אברהם לאחר התיקון היא: "שלי שלך ושלך שלך". דהיינו, "האדם נלחם לא כדי להעצים את מה שיש לו אלא נלחם כדי להפסיד את מה שיש לו"...שנאמר על ידי מורי אלופי ומיודעי רבי שמעון בר יוחאי: "אנחנו רצים אחרי מה שלא שלנו ואנחנו מפסידים את שלנו ואת מה שלא שלנו".
זה מודעות שנקראת:
בריאה של יש מאין, תחיית המתים, ובלע המוות לנצח.