סדרת הפעילויות עשויה להקיף מרכיבים שונים של מחזור החיים של ביצוע העסקה (כולם או חלקם).
תופעת המסחר האלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל. קביעה זו תקפה בשלושת סוגי העסקות : עסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עסקה סיטונאית"), עסקה הנקשרת בין גורם עסקי ללקוח פרטי ("עסקה קמעונאית"), עסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים.
היערכותה של ממשלת ישראל לקידום תשתית מסחר אלקטרוני נגזרת משתי נקודות מוצא : ראשית - מגמת אימוצה של תשתית מסחר אלקטרוני ע"י מגוון רחב של גורמים, בעולם ובארץ, נמצאת בקו עלייה תלול. ושנית - מסחר אלקטרוני עשוי להביא תועלת רבה לקידום כלכלת ישראל.
הממשלה אמורה לפעול כמתווה מדיניות ומעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור) : הבטחת קיומה של תשתית תקשורת נגישה, אימוץ מסגרת משפטית מחייבת, ויצירת כללי משחק ברורים. היישום עצמו, הקמת תשתית מסחר אלקטרוני והעמקת השימוש בה, אמורים להתבצע כפעילויות עסקיות רגילות ע"י גורמים עסקיים ובקצב שיכתיבו כוחות השוק.
עם זאת - הממשלה יכולה, ואף חייבת, להשתמש בכוח הקנייה שלה כדי ליצור "מסה קריטית" של פעילות, ובמקרים מסוימים אף להוות דוגמא חיובית סוחפת. קוטנו של השוק הישראלי מאדיר עוד יותר החשיבות בשימוש מושכל וממוקד של הממשלה בעצמתה כשחקן בשוק. לשם כך יש להכריז (כפי שנעשה במדינות אחרות) על תאריך יעד בו יבוצע כל הסחר הממשלתי בתשתית מסחר אלקטרוני, ולהניע פרוייקט חלוץ מתפתח, שיקיף בסופו של דבר את כלל פעילויות הסחר של גופי הממשל.
אחד מתחומי הפעילות המושפעים ביותר מקיומה של תשתית מידע עולמית הינו תחום המסחר. יחודו של תחום המסחר, בהקשר של עידן המידע, הינו בהיות כל הפעילות המקוימת במסגרתו נעשית במישרין לשם הפקת רווח כלכלי מוחשי. קביעה זו ברורה עוד יותר בהשוואה לתחומים אחרים, כגון חינוך ושירותי בריאות, בהם שיקולי הרווח הכלכלי, אם בכלל ישימים, כפופים לשיקולים חברתיים ואתיים.
כתוצאה מכך ניכרת גם זיקת גומלין בין תחום המסחר האלקטרוני לבין תשתית המידע. פיתוחן של תשתיות מידע ברמה המקומית וברמה העולמית, כמו גם פיתוחם של יישומים וכלים, מואצים ע"י השקעות של גורמים עסקיים המקווים להפיק רווח כלכלי לעצמם כתוצאה מהרחבת השימוש במסחר האלקטרוני.
בתאריך 16 אפריל 2001, מינתה שרת המסחר והתעשייה, ועדה לבחינת היבטי הגנת הצרכן בתחום הסחר האלקטרוני-B2C, בישראל. כתב המינוי של השרה מציין בין היתר: בשנים האחרונות התרחבה פעילות המכירות הקמעונאיות דרך רשת האינטרנט בישראל. בארץ פועלות חנויות וירטואליות רבות המשרתות עשרות אלפי משתמשים, מספר העתיד לגדול משמעותית בשנים הקרובות. משרד התעשייה והמסחר, אשר אמון על נושא הגנת הצרכן, אמור לתת דעתו ולבחון האם וכיצד ניתן להגן על הצרכנים אשר רוכשים דרך חנויות אלו.
כללי
כיום מתבצע מסחר אלקטרוני בישראל, בין צרכנים לעסקים C2B, בהיקף שנתי מוערך של כ-50 מליון דולר. מספר הפורטלים הגדולים הפעילים עומד על 5 בלבד, ומספר החנויות המקוונות מוערך בכ-500 חנויות, מתוכן רק לעשרות בודדות יש מחזור של לפחות מספר אלפי שקלים בחודש. שאר הפעילות המתבצעת בחנויות האחרות, הנה מינימאלית.
עיקר הפעילות המסחרית המקוונת המתבצעת בישראל נעשית באתרי מכרזים; בעיקר, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. הערכות רבות מראות כי כ- 70% מהמחזור הכספי של העסקאות המקוונות נעשו באתרי מכרזים ומכירות פומביות. מהערכות של מומחים רבים בתחום עולה כי קיימים מספר חסמים המעכבים את הגידול בשימוש במסחר אלקטרוני. בין החסמים העיקריים ניתן למנות את החשש הפסיכולוגי ממסירת פרטי כרטיס האשראי באינטרנט, חשש מהונאות ברשת בעיקר מאי קבלת המוצר או קבלת מוצר שונה מזה שהוזמן או קבלת מוצר פגום, אי שמירה על פרטיות פרטי הגולשים וחדירה עוינת למאגרי המידע מתוך כוונה לנצל לרעה את האינפורמציה שמסר הצרכן. למרות זאת צופים המומחים כי המסחר האלקטרוני המקוון בארץ, יכפיל את ההיקף הכספי שלו בשנת 2002 ויעבור את ה- 100 מליון דולר.
יתרונות המסחר האלקטרוני בעיני הצדדים המשתתפים
תופעת המסחר האלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל : כל צד לעיסקה פועל בתנאי תחרות מוגברת (שאינה מוגבלת ע"י אילוצי בידול גיאוגרפי או מרחק פיסי), בתנאי מידע רב על האפשרויות בשוק, תוך יכולת פעולה ו/או תגובה במשך זמן קצר ביותר, ובעלויות תקורה (עלויות נגישות למידע ועלויות ביצוע פעילויות) נמוכות מאוד.
המהפך בתנאי השוק צופן יתרונות רבים לכלל הגורמים הפעילים בסחר - עסקיים ופרטיים. יתרונותיה העיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד הקונה :
• יכולת איתור מוצרים /שירותים ללא מגבלת היצע בשוק מקומי (לאומי או אזורי)
• קיצור משך הזמן לאיתור המוצר / שירות / מידע המבוקש
• נוחות בעריכת סקר שוק
• יכולת מציאת ספק מיטבי - לפי קריטריונים של מאפייני המוצר / שירות המבוקש ו/או מזעור העלות. בהיבט זה ניתן להסתייע גם בקיומם של מנגנוני חיפוש מתוחכמים.
• קיצור משך הזמן הכולל מדרישה לאספקה
• חיסכון בעלות ביצוע הפעולות.
יתרונות עיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד המוכר :
• הרחבה משמעותית של מעגל הקונים הפוטנציאליים, ללא מגבלת ביקוש מקומי וללא חסמי בידול גיאוגרפי
• צמצום משמעותי בעלות השיווק, ובכלל זה : חשיפה בפני הקונים הפוטנציאליים, יצירת מודעות לספק ולמוצרים, העברת מסרים עדכניים (פרסום), וכו'.
• קיצור משך הזמן לקבלת תמורה
• חיסכון בעלות ביצוע הפעולות, בעיקר הודות לצמצום תקורת הרישומים והמעקבים
• יכולת פילוח הלקוחות ויצירת מסגרת התייחסות מתאימה למגזרי לקוחות ייחודיים, עד כדי התייחסות מיוחדת ללקוח הבודד - בעת העסקה ולאחריה (למשל, ע"י מיסוד "מועדון לקוחות" וירטואלי).
היתרונות הרבים של מתכונת מסחר אלקטרוני מכוונים לכל הגורמים העוסקים בסחר. תהליך ההכרה בתועלתה של תשתית זו הולך ומתרחב, ומביאים להפיכתה של מתכונת מסחר אלקטרוני למתכונת מקובלת הנהיית נפוצה יותר ויותר. קשה להגיע להערכה כמותית על היקף המסחר האלקטרוני. גורמי ניתוח שונים מאמצים הגדרות שאינן אחידות, ולכן גם הנתונים הכמותיים המופיעים במקורות שונים אינם בהכרח תואמים. רוב המקורות קובעים כי היקף המסחר האלקטרוני בעולם בשנת 1995 היה בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים. עד שנת 2000 צפוי כי היקף זה יגדל לפחות פי 50 (ויש אף המעריכים גידול בשיעור ניכר הרבה יותר). צופים כי היקף הסחר הסיטונאי שיבוצע בתשתית מסחר אלקטרוני יעלה כבר בשנת 2000 על שיעור 10% מהיקף הסחר הסיטונאי העולמי.
צופים גם כי שיעור העסקאות הקמעונאיות שערכן פחות מ-10$, שיבוצעו בתשתית מסחר אלקטרוני בשנת 2000,יעלה על 50% מהיקף הסחר הקמעונאי העולמי.
חסרונות המסחר האלקטרוני
ערב ראש השנה 2004 פרסם משרד המשפטים את דו"ח הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני. לאחר שהכיר עקרונית בתוקפם של מסמכים אלקטרוניים ובלבד שיהיו ניתנים לגישה ולאחזור, מתפנה הפרק השני בדו"ח לעסוק בשאלות הכרוכות בחוזים דיגיטאליים.
לעתים קרובות מלווה ההתקשרות החוזית בדרישה לגילוי בכתב של מידע קודם לכריתת ההסכם. באופן זה חוק חוזה ביטוח מטיל חובת גילוי על המבוטח לעתיד בעת שהוא משיב על שאלות המבטח, חוק הערבות מטיל על נושה לגלול לערב יחיד לפני כריתת חוזה הערבות מספר רב של פרטים ובהם שיעור הריבית השנתית ותקופת החיוב, ועוד. לנוכח גישתה הכללית, המכירה במסמכים אלקטרוניים כתחליף ראוי למסמכים שבכתב, אין פלא שהוועדה קבעה כי מקום שנדרש גילוי של פרטים מסוימים על-פי חוק ואין דרישה שהגילוי ייעשה בצורה מסוימת, ניתן למלא את הדרישה הזו גם באמצעות מסמך אלקטרוני. אבל אם נדרש שהגילוי ייעשה בכתב ניתן למסור את המידע הטעון חשיפה באופן אלקטרוני רק בכפוף לכך שיימסרו למקבל המסמך פרטים על כך שההתקשרות נעשית בדרך אלקטרונית. בכלל זה יש להודיעו מהם הצעדים הטכניים הדרושים לכריתת החוזה האלקטרוני, האם החוזה יימסר במסמך ניר על ידי ספק השירות והאמצעים הטכניים לזיהוי ולתיקון טעויות הקלדה בעת ביצוע הזמנה. מותר לתמוה מה טעם מצאה הוועדה בדרישות אלה:
ראשית, מפני שהן מכרסמות בעקרון שמסמך אלקטרוני שקול למסמך בכתב בכפוף לקיום תנאים כלליים מסוימים, ושנית מפני שבעוד שהן נחזות להיות כאלה המתאימות לחוזים צרכניים - הדו"ח קובע במפורש שלא להם נועדו.
למסחר האלקטרוני חסרונות רבים. בשל העובדה שהמשתמשים במסחר האלקטרוני אינם נפגשים פנים אל פנים, קיימת אי וודאות באשר לזהות המתקשר, דבר הפותח פתח לניצול לרעה. השימוש במחשב, לאור הטכנולוגיות הקיימות, פותח פתח לפגיעה קשה בפרטיות המשתמש, בין היתר בדרך של איסוף מידע אישי אודותיו. הגלובליזם ופתיחת שוקי העולם חושפים את הצרכן לפגיעה בזכויותיו, בדרך של הסתרת מידע, מעשי הטעיה, התקשרות בחוזה מבלי שיהיה מודע לכך, ועוד. הקלות בה ניתן להפיץ מידע באמצעות רשת האינטרנט מאפשרת הפצת חומר המהווה הפרת קניין רוחני בהיקפים שלא נודעו בעבר, וכן מקלה מאוד על הפצת לשון הרע, וביצוע עוולות אחרות באמצעות האינטרנט.
מאת- ענב גלילי
