טוקסופלסמה 

גורם: הפרוטוזואה Toxoplasma gondii הפתוגן הפרוטוזואלי הנפוץ בעולם. מאכסני הביניים הינם רבים, יונקים, ציפורים וזוחלים.



חשוב להבין רוב ההדבקות בטפיל הטוקסופלסמה הינן עקב אכילת בשר חי או לא מבושל דיו ואכילת מוצרי חלב לא מפוסטרים ורק מיעוטן בהדבקה מחתול.

בחתול מתרחש מחזור חיים בתוך המעי, ולעתים יש גם חדירה לרקמות עם מחזור חיים מחוץ למעי. במאכסני הביניים מתרחש רק מחזור מחוץ למעי. הריבוי של טוקסופלסמה במעי החתול הוא בד"כ ללא סימנים, לעתים נדירות ישנו שלשול קל. ציסטות רקמתיות של T.gondii לא גורמות בד"כ לסימנים קליניים בחתולים.

לאחר שחתול אוכל ציסטה של טוקסופלסמה, מתפרקת הציסטה במעי ומשחררת תאי בת המתרבים בקיר מערכת העיכול ולבסוף יוצרים ציסטות מחדש המופרשות בצואה (תוך כ 3 ימים מבליעת הציסטה). הציסטה החדשה זקוקה לזמן הבשלה בחוץ, תהליך זה דורש לפחות 24 שעות מחוץ לחתול, ותלוי בתנאי טמפרטורה ולחות. לפני תום ההבשלה בליעה של ציסטה לא תגרום להדבקה!!

הפצת ציסטות בצואה קורית בד"כ בחתלתולים צעירים לפרק זמן מוגבל (7-14 יום) עד שמערכת החיסון מפסיקה את ההתרבות של הטפיל. הכמות המופצת ליום היא גבוהה ביותר. לעתים עשוי חתול מבוגר, למשל חתול בעל דיכוי חיסוני להפיץ ציסטות אף הוא. ציסטות עשויות להישאר אינפקטיביות בשטח מספר חודשים, והינן יחסית עמידות לחומרי חיטוי, יובש והקפאה. ציסטות בשר נהרסות ע"י חם ובישול בתנאים מספיקים. בליעה של ציסטות שעברו הבשלה ע"י מאכסן ביניים (כלב, מכרסם, אדם, כבשה ועוד) גורמת לשחרור של הטפיל במעי חדירה לרקמות הגוף ופגיעה בהם.

מקובל לחשוב שרוב החתולים ובע"ח אחרים מודבקים ע"י בליעת בשר נגוע או ציד (עכברים) ולא ע"י בליעת ציסטות מחומר צואתי. ישנה גם העברה תוך-רחמית של טוקסופלסמה במכרסמים יונקים אחרים. מאכסני ביניים יכולים להיות מזוהמים ע"י בליעת ציסטות מצואת חתול או ציסטות מבשר.

בני אדם הינם מאכסני ביניים ונדבקים בד"כ מבשר חי, בלתי מבושל מספיק, מוצרי חלב לא מפוסטרים, או הרבה פחות נפוץ ממגע עם חומר צואתי מחתול (למשל מארגזי חול). יצירת ציסטות בחיה או באדם שאינם בהריון אינם מלווים בד"כ בהתפתחות מחלה. אצל בני אדם בדיכוי חיסוני עשויה להתפתח מחלה בשל הדבקה חדשה, או כפי שכנראה קורה בחולי איידס, ע"י ריאקטיבציה של ציסטות קיימות, למשל במוח.



הדבקת נשים בהריון עשויה לגרום להדבקת העובר, עיוותים התפתחותיים בעובר ואף הפלה.



אבחנה של טוקוסופלסמוזיס: אבחנה סרולוגית בדגימת דם או זיהוי של ציסטות בצואת חתול.



מניעה של הדבקת בני-אדם:

• בישול עמוק של בשר, הימנעות ממוצרי חלב לא מפוסטרים.

• שטיפת ידיים לאחר מגע עם בשר חי.

• שטיפת ירקות ומזון ממקור שעשוי לבא במגע עם צואת חתול.

• ריקון וחיטוי של ארגז צואת החתולים לפחות פעם ביום, כדי לסלק ציסטות לפני ההבשלה.

• חבישת כפפות כאשר עוסקים בצואת חתולים או בכל חומר שעשוי להיות מזוהם בצואה.

• נשים בהריון צריכות להיזהר במיוחד. הסכנה העיקרית היא בנשים שליליות סרולוגית.

• אישה חיובית סרולוגית לא תגרום להדבקת העובר דרך השלייה.

מניעה של טוקסופלסמוזיס בחתול

עדיין אין חיסון מסחרי לחתולים כנגד טוקוסופלסמוזיס.

מניעה של טריפת בע"ח ע"י חתולים (כגון מכרסמים). הזנת חתולים ע"י מזון מבושל היטב, לא לתת לחתול לצאת החוצה!!

חתול חיובי "יותר בטוח" כי פירושו של דבר שיש לו כבר נוגדנים והסיכוי שידבק ויפריש ציסטות בצואה נמוך מאוד.