דיני הסגרה- הוגשה בקשה לדיון נוסף על הסגרת נאשמי העוקץ הניגרי 

לפני כשלושה שבועות ביהמ"ש העליון דחה את עתירת המשרד שלנו, למניעת הסגרה של שבעת הנאשמים במה שמוכר כ"פרשת העוקץ הניגרי". ישר לאחר היוודע ההחלטה, מסרתי לכלי התקשורת ש"כולי תקווה שבית המשפט ייעתר לבקשתנו כדי למנוע הסגרה. כי אם במקרה כזה מסגירים – באיזה מקרה לא מסגירים?"

בימים אילו, יחד עם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן , הוגשה על ידינו בקשה לדיון חזור בדבר נושא בקשת הסגרה של שבעת הנאשמים. הנימוקים למניעת הסגרה הם רבים ובראשם עומד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חשוב לחזור ולהגיש כי מדובר במקרה ייחודי בתחום דיני הסגרה, בו הנפגעים הם אומנם אזרחים מחוץ לארץ, אולם הפשע עצמו הוא פשע שהתבצע בתחומי מדינת ישראל והחקירה התבצעה ברובה על ידה של משטרת ישראל.

טענתנו הייתה שקביעתו של ביהמ"ש הנכבד קובעת הלכה חדשה,כזו אשר מייתרת את בחינת בקשת ההסגרה על ידי ביהמ"ש המחוזי בבקשות נוספות שתובאנה לפתחו בעתיד.

לפי ההחלטה , עולה כי כל מקרה בעל זיקה לחו"ל - חלה עליו ההסגרה

במקרים שונים חל חוק ההסגרה. הימלטות מן הדין הינו המקרה הקלאסי , כשאדם בורח למדינה זרה בכדי שלא יוכל לתת את הדין על מעשיו. במרבית מקרים אילו, יוסגר המבוקש למדינה המבקשת והרציונל ברור הוא, אך לא כך המקרה בענייננו. במקרה דנן המבוקשים הם אזרחים ישראלים שביצעו את העבירות המיוחסות להם מתוך מדינת ישראל, על אדמתה, פגעו בסדרי דינה והפרו את המנהל והסדר התקין בשטחה.

החלטת ביהמ"ש הנכבד לא משאירה מקום לשיקול דעת עצמאי של המשפט הישראלי, שכן על פיה, מעתה ואילך כל מקרה בעל זיקה כלשהי ולו הקטנה ביותר למדינה איתה יש לישראל הסכם הסגרה, "ייפול" תחת כנפי חוק ההסגרה.

באם יעמוד פסק הדין לכנו, מכאן שלא יוותרו מקרים בהם אזרחים ישראלים שמפרים את חוקיה של מדינת ישראל וגם של מדינה אחרת, יישפטו בתחומי המדינה.

מסמך הבקשה לדיון חוזר

במסמך הבקשה לדיון חוזר שהוגש על ידינו מוצגות חלק מטענות אילו וכן גלגוליו הרבים של חוק ההסגרה, שחוקק לראשונה ב- 1954. בנוסף מובאות 4 סוגיות מרכזיות, שעל פיהן אנו דורשים מבית המשפט לבדוק שוב את החלטתו בעניין ההסגרה:

    * מירב הזיקות/מרכז הכובד
    * הרחבת עקרון הסיכון כפול
    * בחינה חוקתית של הסגרה- פסקת ההגבלה
    * האיזון הנורמטיבי

לסיכום:

ניתן לראות במעשים המיוחסים למבקשים גם פגיעה בסדר הציבורי האמריקאי אולם ניתן אף לומר שההסדר הציבורי של מדינת ישראל נפגע לא פחות, שכן, כל התכנון, ההערכות וההוצאה לפועל של המעשים המיוחסים למבקשים (על פי חומר הראיות) נעשה בישראל על ידי הנאשמים, שהם אזרחי המדינה.
הסגרת המבקשים בהקשר זה לארצות הברית, מהווה התנערות מוחלטת מסמכות השיפוט הישראלית וכניעה ללא תנאי לדרישה שרירותית של ארצות הברית.

עוד בנושאים פליליים - מניעת הסגרה