בוודאי שמתם לב שכל מאמרי מסתיימים בפסוק "שימרו על נכס הבסיס שלכם. אל תחזירו כסף לשוק". הסיבה לסוף "הדרמטי" לכל מאמר הוא כדי להזכיר לי להתנהל באופן עסקי ומקצועי עם הקפיטל, נכס הבסיס.
כשמו כן הוא, הבסיס להתנהלות העסקית של הסוחרים להפיק כסף. זהו הסדנה עצמה, המסגרת לייצר כסף. המכונות מצויות שם, תוכנות מסחר, יכולת לסחור, משמעת וכד'. הכל בתוך הבסיס שנקרא קפיטל.
ללא הקפיטל איתו סוחרים, אין אפשרות לייצר כסף.
על פניו כמעט מובן מאילו. ירידה מעט לעומקו של המשפט האחרון מעלה מספר קושיות:
• כמה כסף נחוץ להפקיד בנכס הבסיס בהתחלה?
• האם יש הגיון לסחור באמצעות כסף שאסור להפסיד?
• אם סוחרים קולטים שבלי הקפיטל לא ניתן להפיק כסף, מדוע הם מעמידים על קרן הצבי חלק גדול ממנו?
• מדוע סוחרים (בפרט בתחילת הדרך) מסכנים 6%-8% ויותר בכל טרייד?
• מדוע אין מלמדים בשיעור הראשון של כל קורס מסחר (ולא רק במט"ח) את כלל "המינוף היחסי"?
• למה סוחרים לא שואפים ללמוד את עניין המינוף?
• איפה לעזא... ההתמחות?
• האפשר שגם פה, יש גורמים נפשיים או פסיכולוגיים שמשפיעים על הבחירות?
בואו נתחיל בהגדרת המושג "נכס בסיס" (=קפיטל).
נכס הבסיס הם הכספים הקיימים עכשיו בחשבון המסחר האמיתי שלכם בקיזוז סיכון העסקאות הפתוחות. לא עקרוני אם הרווחתם או הפסדתם, נכס הבסיס הוא מספר הדולרים, שקלים ,יורו (מחקו את המיותר) המצויים בחשבון הברוקר שלכם ברגע זה.
הכלל הראשון הבסיסי שלא מספרים לכם בנוגע לכסף שנמצא בחשבונכם הוא פשוט... הפקידו כסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.
אין להפקיד בחשבון מסחר כספי חסכונות מכל סוג שהוא. אם רציתם לטוס לתורכיה לנופש, ובמילא הפוליטיקה לא מאפשרת, זהו כסף שניתן להפקיד. אל תעבירו כסף מוקצה למטרות מחייה או חסכון.
מובן לגמרי שלעולם, אבל לעולם, אין לקחת הלוואות או כסף מחברים ומשפחה כדי לסחור (מה גם שזה לא חוקי).
עדי שרון
הבלוג: שדות ירוקים
/>ady2703@yahoo.com