בעסקאות ליסינג פרטי, הבעלות על כלי הרכב אשר נרכש מקובלת לצרכי מיסוי כבעלות פרטית לכל דבר של בעל הרכב. אמנם, הרכב אשר נקנה באמצעות הלוואת ליסינג פרטי נרשם על שמה של חברת הליסינג, ורק בסיום תקפות עסקת הליסינג רשאי בעל הרכב לרכוש את כלי הרכב מחברת הליסינג במחיר הזדמנות ולהעביר את הרכב על שמו, אולם כיוון ומדובר למעשה בהלוואה לצורך רכישת רכב לשימוש פרטי או שימוש עסק קטן, הרכב מוכר ככזה, ללא תלות ברישום במשרד התחבורה.
ליסינג פרטי ומחירי מחירוןעד לשנת 2008, רכבים אשר נמכרו לאחר שהיו ברשותה של חברת ליסינג, הופיעו עם קנסות גבוהים במחירון לוי יצחק, המחירון אשר משרת כמחירון הסטנדרטי של מחירי הרכב בארץ. רכב אשר היה בבעלותה של חברת ליסינג ונמכר, מחירי המחירון שלו נפגעו בעד 17% ממחירי רכב דומה משנת ייצור דומה, איבזור דומה וקילומטראז' דומה רק משום שהיו בבעלותה של חברת ליסינג.
החל משנת 2008, מחירון לוי יצחק מכיר בהבדל בין רכב אשר נקנה באמצעות ליסינג פרטי אשר במידה וקיימת פגיעה כלשהי במחיר המחירון עבורו היא אינה עולה על 4%, לבין רכב אשר נמכר לאחר שנקנה במסגרת ליסינג תפעולי ותפקד כרכב חברה, אשר מחירו מוסיף להיות נמוך ממקבילה לו בכ-17%.
מקור ההבדל נעוץ במספר הבדלים: ההבדל הראשון הוא כי הרכב אשר נקנה במסגרת ליסינג פרטי נמצא בידיים פרטיות, אותו זוג ידיים, עד לרגע מכירתו. הבדל נוסף נעוץ בטיפול אשר הרכב עבר בתקופה זו. במסגרת ציי רכב וניהול ציי רכב, חברות ליסינג תפעולי רבות חוסכות בעלויות על ידי מתן שירות לרכב במוסכי שירות ושימוש בחלפים אשר אינם מקוריים.
מאידך, כאשר בעל הרכב רואה בחברה הליסינג לא יותר מאשר חברה המאשרת הלוואה אשר מאפשרת עבורו את רכישת הרכב, הטיפול לרכב ניתן במוסכים פרטיים ומוכרים, והחלפים בהם משתמשים הינם מקוריים. באופן זה נשמר ערך הרכב בדומה לרכב בבעלות פרטית ולא כרכב חברה או ציי רכב המנוהלים בעסקאות ליסינג עסקי.
הבדל נוסף הוא באיבזור הראשוני אשר כלול ברכב. בעסקאות ליסינג תפעולי רבות, אבזור הרכב הינו ירוד בהשוואה לרכבים פרטיים. כאשר באים למכור את הרכב, איבזור ירוד זה יבוא לידי ביטוי במחי אותו ניתן יהיה לגבות בעבור הרכב. הדבר אינו נכון בעסקאות ליסינג פרטי.
מנהל תפעול
