הסיפור על משפחת שלג ותשעת הגמדים (אגדה מעודכנת) 

(הדמויות והעלילה דמיוניים, אבל מתרחשים בכל רגע נתון בכל בית ובית)



היה היו תשעה גמדים שחיו בצוותא בבית אחד.

בכל יום, נהג "ראשון" לשבת, לקרוא ספרים וללמוד. הוא אהב להתבודד ועשה כל שביכולתו כדי להתרכז ולהתעלם מהפרעותיו של "שני". "שני" חשב שהוא רופא ונהג לבדוק את יתר הגמדים ולהמליץ לכל אחד על תרופה מתאימה. "ראשון" יכול היה להישבע ש"שני" גורם לו להיות יותר חולה מאשר בריא.

"שלישי" אהב להתחרות בכולם ולהראות שהוא יותר טוב בכל דבר. הוא ניסה להפריע ל"רביעי", שהיה עסוק בעבודות יצירה ובטיפוח חדר השינה. בכל פעם ש"שלישי" התקרב ל"רביעי", החלה מריבה בין השניים.

"חמישי" חשב שהוא המנהיג של הבית ולכן נהג להסתובב ולדרוש מכולם להשתחוות אליו.

"שישי" התייחס אליו בביטול, כי הרי היה ברור לכולם שהוא המנהל ולכן הוא התפנה להחליף מילים נחרצות עם "שביעי", שהיה פטפטן גדול ו"שישי" רצה להעמיד אותו על מקומו ולהפסיק את הרכילות שהוא מפיץ.

"שמיני" ישב בצד ופקח עין על כולם. למעשה, הוא הגמד האחראי, אבל הוא נוהג לתת לאחרים חופש פעולה, כל עוד הם לא מגזימים. אחרי הכל, פרנסת המשפחה תלויה בו ואין לו זמן למשחקים מיותרים. הוא אוהב לשבת ליד החלון וליהנות מאור השמש.

"תשיעי" אהב את כולם ונהג לסייע לכל מי שהיה זקוק לעזרה. הוא שימש גם כיד ימינו של "שמיני" וכולם ידעו שכש"שמיני" יפרוש, "תשיעי" ימלא את תפקידו.



חיי המשפחה עברו עליהם בשגרה וללא הפרעות מיוחדות, עד שיום אחד נכנסה לבית משפחת שלג והתמקמה בו כבתוך שלה.

הגמדים היו מזועזעים! אם "שמיני" לא היה עוצר בעדם, הם היו עושים הכל כדי לגרש את הפולשים החצופים, אבל "שמיני" שכנע אותם שיש מקום לכולם (ובינינו, בעל המאה הוא בעל הדעה וליתר הגמדים פשוט לא הייתה ברירה).

משפחת שלג מנתה אמא, אבא ושתי ילדות חמודות.

מר וגב' שלג התמקמו להם בחדר השינה, בדיוק על המיטה האהובה על "שלישי", שכבש את כעסו וזז קצת הצידה.

הילדות השתלטו על הסלון וקפצו על הספות, למורת רוחו של "ראשון" שבדיוק התעמק בספר מרתק על פילוסופיה מודרנית.



בימים הבאים, נכנסה משפחת שלג לשגרת יומה ועשה רושם שהיא פשוט לא רואה את הגמדים.

גב' שלג החלה לקשט את הבית ולתלות וילונות. ל"שמונה" ההמום לא היו מילים בפיו כשהיא כיסתה את החלון שלו בוילון וחסמה את קרני השמש האהובות עליו. מרוב הלם, הוא הפסיק את עבודתו.

"רביעי", לעומת זאת, היה מרוצה מאוד. הוא התיישב על כתפה של גב' שלג ונתן לה עצות חשובות בתחום עיצוב הבית וטיפוח הפנים.

עוד זמן עבר ו"שני" החליט לשוחח עם הדיירים החדשים על בריאותם. הוא דרש לבצע סדרת בדיקות מקיפה, אך נראה היה שמשפחת שלג לא מתייחסת אליו. "שני" כעס מאוד והחליט להתיישב על כתפה של הבת הגדולה ולשכנע אותה בנחיצות הבדיקות.

מרוב מחשבות על הנושא, הבת הגדולה חלתה ולשמחתו של "שני", נאלצה לפנות לטיפול רפואי.

"שמיני" ראה כל זאת ממקום שבתו, אבל הוא היה חלש מכדי להגיב. "תשיעי", עוזרו הנאמן, ידע שקרני השמש יחזירו לו את הכוח הדרוש, אבל הוא פשוט היה נמוך מכדי להסיט את הוילון.

"שלישי" ראה ש"שמיני" חלש והחליט לנצל את המצב. הוא התיישב על כתפו של מר שלג והחמיא לו ללא הרף על כמה שהוא מנהל מוצלח, בעל מסור ואבא למופת.

כשהגיע מר שלג הביתה וראה את בתו החולה ואשתו העסוקה בתליית תמונה נוספת, הוא כעס מאוד וטען שגב' שלג עסוקה כל כך בסידור הבית עד שלא שמה לב לבת החולה.

גב' שלג לא נשארה חייבת וטענה שמר שלג עסוק כל כך בעבודתו והוא כמעט ולא נמצא בבית. "במצב כזה", היא טענה, "אולי אמצא לי מאהב צעיר ויפה תואר, כפי שמגיע לי".

"שמיני" התכווץ במקומו בתחושת אשם. הוא ידע שמר שלג חייב לעבוד קשה, כי הוא - "שמיני" - לא עובד בכלל וכל עול הפרנסה נופל על כתפיו של מר שלג.



ככל שחלף הזמן, הלך המצב בבית והתדרדר. זה לא קרה ביום אחד וגם לא בחודש, אבל עם הזמן, משפחת שלג כבר לא הייתה המשפחה האוהבת שנכנסה לבית.

הגמדים היו מרוצים מאוד. מזימתם לגרש את הפולשים החלה להצליח ו"שמיני" היה מנוטרל לחלוטין. אם לא יהיה שינוי בתוכנית, תאלץ משפחת שלג לעזוב את הבית.



האם יהיה שינוי? זה תלוי במשפחת שלג, ברצון ובעוצמה הפנימית שלה.

אם המשפחה חשובה להם, הם יחפשו את הדרך לשיפור המצב. אולי ילכו לייעוץ זוגי, אולי יחליטו לעבור לבית אחר ואולי רק יזמינו יועץ לענייני גמדים שיסיט את הוילון וייתן ל"שמיני" את זריקת המרץ לה הוא זקוק J