משהו על בחירת בני זוג 

כמה פעמים יצא לכם לשמוע אנשים מתלוננים על הבני זוג שלהם? כמה פעמים יצא לכם להתלונן על בן הזוג שלכם? כמה פעמים חשבתם לעצמכם מה אני עושה איתו או איתה עם בן הזוג הזה? מה הרגשתם כשראיתם זוגות שהכל טוב אצלם? אבל האם שאלתם את עצמכם למה אני בחרתי דווקא בו או בה? האם באמת אנו בוחרים את בני הזוג שלנו? או האם אנו בוחרים במי שבחר בנו? למה?

אנו בוחרים את בני הזוג שלנו במודע או שלא במודע, מכל מקום זוהי בחירה חופשית. משהו בנו נמשך לאותו אדם מסויים, בדרך כלל יהיה בו משהו שעונה על איזשהו צורך פסיכולוגי שלנו ואנו מוצאים את עצמנו מאוהבים בו. בהמשך התהליך אנו עוברים ממצב של התאהבות למצב של אהבה והרבה פעמים מפתחים גם תלות או שהזוגיות שלנו וההתנהלות שלה הופכים להרגל. לפעמים הזוגיות מובילה לנישואים, נישואים אלו הם מתוך החלטה ובחירה חופשית, ואז מתחילים קשיים. עולים משפטים כמו "נמאס לי ממנו", "איזה אישה מעצבנת, אי אפשר לחיות איתה", ובתוך סבך הקושי אנו שוכחים שאנו בחרנו בה או בו, שאף אחד לא הצמיד אקדח לרכה שלנו על מנת להיכנס תחת החופה, גם אם לפעמים זה מרגיש כך, ולרוב אנו שוכחים לשאול את עצמנו את השאלה החשובה מכל, מה זה אומר עליי שזו הייתה הבחירה שלי?

לכל אחד מאיתנו יש אמונות בסיסיות ביחס לעצמו, אמונות אלו נבנות במהלך הילדות שלנו ומושפעות רבות מההתנהלות עם הסביבה. הפידבקים שאנו מקבלים מהסביבה מחזקים הרבה פעמים את האמונות הללו ובסופו של יום מבנים את מה שאנו חושבים על עצמנו. אמונות אלו לא תמיד מודעות אבל הן "מנהלות" את חיינו. כך למשל מישהי שמאמינה שהיא לא שווה תבחר בפרטנרים שיחזקו בה את התחושה שהיא לא שווה ותתמיד בקשרים עם אנשים שיחזקו בה את האמונה הזו, או לחילופין תמנע מלפתח קשרים זוגיים בכלל כי "מי יבחר במישהי שהיא לא שווה". במידה והיא כן תמצא מערכת יחסים ארוכת טווח עם בחור, יש אפשרות שנראה אותה בוחרת במישהו עם אמונה דומה, שינסה להיות "משהו שווה" על גבה. יתנהג אליה לא יפה ליד אנשים, יתעלם משיחות טלפון שלה, יצחק עליה ליד כולם וכד' וכד'. אותה בחורה תרגיש רע, פגועה ונעלבת אבל תישאר איתו עם אותו בחור, בשלב זה רצוי שהיא תשאל את עצמה למה? מה משאיר אותה בתוך זוגיות שהיא הרסנית עבורה? היא נשארת כוון שזה מחזק את האמונה שלה ביחס לעצמה, היא לא שווה אז אפשר להתנהג אליה ככה.

או לחילופין מישהי שמאמינה שהיא מושלמת, היא יודעת שהיא יפה, היא משכילה, ממשפחה טובה, יש בה כל מה שרק כל גבר היה חולם עליו, ובכל זאת היא בודדה ואינה מצליחה לקיים שום מערכת זוגית, ויחד עם כל השלמות היא בודדה ועצובה, מדוע? אדם שרואה את עצמו כמישהו מושלם ללא פגמים, יחפש מישהו שהוא מושלם כמוהו, והרי דברים כאלו לא באמת קיימים, אף אחד הוא לא מושלם, זו אינה קלישאה, כי אם המציאות. אבל בתוך תהליך הבחירה היא אינה מוצאת את אותו אחד שישווה לה. היא יוצאת עם בחור חתיך ומהמם, בטוחה שיופיו החיצוני הוא מדד לכך שהכל מושלם בו וברגע שהיא מוצאת בו את הפגם הראשון היא נפרדת ממנו לשלום. על מנת להבין שאין שלמות, שאין מישהו מושלם, עליה לזהות קודם כל את חולשותיה שלה, את פגימיה שלה, את המקומות הפחות טובים אצלה, לקבל אותם ולהלשים איתם ואז אולי תוכל לצאת למסע מחודש מתוך ההנהחה והמודעות שאין מושלם, שהרי היא יודעת זאת גם על עצמה, ותמצא בחור שיהיה טוב עבורה, אפילו טוב מאוד, אבל לא מושלם!!

כאשר אנו הופכים להיות מודעים לאותם אמונות שלנו ביחס לעצמנו, כאשר אנו הופכים להיות מודעים לצרכים שלנו ומבינים את המניעים לבחירות שלנו, שם מתחיל תהליך השינוי. אם אותה בחורה תזהה את האמונה הזו ביחס לעצמה, תזהה את דפוסי ההתנהגות שלה בתוך בחירת בני הזוג שלה, תבין את תהליכי החשיבה שלה, יש יותר סיכוי שבפעם הבאה שמישהו נקרה בדרכה היא תסתכל על עצמה בתוך התהליך ממקום אחר, מקום מודע, ממקום כזה יש יותר סיכוי שהיא תבחן את ההתנהלות ותבדוק בשנית, האם זה באמת מגיע לי? האם במאת אני לא שווה? במה אני כן שווה? מה כן יש לי להציע? מה באמת יהיה טוב ונכון עבורי? האם באמת מגיע לי שיתחסו אליי ככה? האם באמת אני חושבת שאני מושלמת? האם יש דבר כזה? מה בי לא מושלם? מהם המגרעות שלי? על מה אני מוכנה להתפשר? על מה לא? מהי הבחירה המושלמת עבורי?

בתהליך הטיפולי אנו לומדים לזהות את אותם אמונות יסוד שלנו על עצמנו, אנו לומדים לזהות כיצד הם משפיעות על תהליכי החשיבה שלנו על הרגשות שלנו וכתוצאה מזה על ההתנהגות שלנו, נזהה את הבחירות שאנו עושים בחיינו כחלק מהתהליך ההתנהגותי שלנו, אנו לומדם לבדוק את האמונות הבסיסיות הללו, כמה חיזוקים יש להם במציאות? כמה הוכחות כנגד האמונות האלה אנו מזהים? איך נוכל לחשוב על הדברים אחרת? וכיצד כאשר שיננו את החשיבה שלנו הרגשות שלנו משתנים ויחד איתם גם ההתנהגות.