חרדה 

חרדה הינה המגפה של שנות ה - 2000, למה? יש לכך מספר הסברים. ככל הנראה קיים פער בין ההתפתחות הפיזיולוגית שלנו לבין ההתפתחות הטכנולוגית. כפי שכולם יודעים הקידמה הביאה איתה שיפורים לאין שיעור באיכות ורמת החיים שלנו וחשפה אותנו להמון המון שינויים שהתחוללו בפרק זמן קצר מאוד, קצר באופן יחסי להתפתחות הפיזיולוגית שלנו כאדם. הפער הזה הוא הגורם הראשון לכך שיש המון מצבים אליהם טרם הסתגלנו כבני אנוש. הדוגמא הפשוטה ביותר לכך היא פחד גבהים. בעבר לא היו קיימים גורדי שחקים כך שהמוח האנושי לא היה צריך להתמודד עם העובדה שאנו ניצבים בגובה 17 קומות או יותר. היום כאשר אנו עולים לגבהיים עצומים יש מי מאיתנו שיחוו חרדה בעוצמה גבוה ויסבלו כתוצאה מזה מחרדת גבהים. ההסתגלות של המוח האנושי לגבהים כאלה לא עומד בקצב ההתפתחות האורבנית שאנו חווים.

האינטראקציה האנושית. בעבר חיו בני האדם בכפרים קטנים והכירו את האנשים איתם התחילו את חייהם עד יום מותם. האדם לא היה צריך לחוות שינויים משמעותיים בריקמה האנושית הסובבת אותו. היום בעידן בו העולם הפך כפר גלובלי קטן אנו נתקלים באנשים זרים כמעט על בסיס יומי. אנשים שחווים את הקירבה הזו עם אנשים זרים לא תמיד מצויידים במטען הריגשי הנכון להתמודד עם הזרות והניכור הכל כך גדול של ימינו, אנשים כאלה לרוב עשויים לפתח חרדה חברתית, דבר שעשוי לעקב אותם בהתפתחותם האישית.

חרדה היא דבר טבעי. הטבע צייד אותנו במנגנונים לחוש פחד שהרי הפחד מגן עלינו מפני סכנה. בעבר כאשר האדם היה נתון לסכנות קיומיות מצד הטבע או הממלכה השכנה היה מנגנון הפחד הזה מסייע בידו לשרוד. מתי חרדה עשויה להוות בעיה? כאשר אנו מפרשים את הסכנה הזו כסכנה לקיומנו הפיזי. כך למשל, מפגש עם אדם זר לא בהכרח אומרת שאנו נתונים לאיום פיזי על קיומנו, כנ"ל לגבי החלון בקומה ה - 17 של המשרד שלנו. אבל אנו מפרשים את האירוע הזה כסכנה על קיומנו הפיזי ואז מנגנוני ההפעלה שלנו מתחיל לעבוד ואנו חווים תסמינים פיזיים של חרדה.

חרדה הינה מספר תסמינים שהם לרוב יהיו תסמינים פיזיים. כך בהתקף חרדה נחוש שקצב פעימות הלב שלנו עולה כתוצאה מכך שהמוח מפריש אדרנלין מוגבר במקרה של סכנה ממששת ובאה, נחוש מתח שרירים גבוה, יובש בפה ודריכות רבה. התחושות הללו יתעוררו בנו כוון שאנו מפרשים את הסיטואציה שבה אנו נתונים כסכנה על הקיום הפיזי שלנו והגוף שלנו שמתוכנת להתמודד עם מצבי סכנה מגיב לכך באופן פיזיולוגי. במקרה כזה יחוש האדם שחווה את התסמינים כהתקף חרדה. התחושה בזמן התקף חרדה היא תחושה קשה מאוד, תחושה של חוסר אונים לנוכח התחושות הפיזיות הללו והחוויה היא שמשהו נורא ואיום קורה בתוך גופינו, התקף חרדה כזה יהיה לרוב ציון הדרך הראשוני בתהפתחותה של הפרעת חרדה מאוחרת יותר, הפרעה שעלולה לשבש את מהלך חיינו התקין. כאשר יחוש האדם שחייו מתחילים להיות נסובים סביב החרדה ובעיקר סביב ההמנעות ממצבים מעוררי חרדה הוא יבין בשלב מסויים שיש סטייה במהלך חייו התקין, זה יהיה הזמן לפנות לטיפול.

כיום ידוע במחקר שהדרך הטובה ביותר לטיפול בהפרעות החרדה השונות כולל פוביות למיניהן הוא טיפול תרופתי, במידת הצורך, ובשילוב עם טיפול קוגנטיבי התנהגותי, CBT. במידה ואין צורך בטיפול תרופתי הדרך הטובה ביותר היא טיפול CBT. תחילתו של טיפול CBT הוא בטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון והוא נבדק מחקרית ונמצא כיעיל ביותר.

מה עושים בטיפול? טיפול CBT  הוא טיפול הקושר בין החלקים הקוגנטיביים שלנו (החשיבה, התפישה שלנו, הפרשנות שלנו את העולם) ובין החלקים הריגשיים שלנו (הרגשות, במקרה הזה חרדה) ובין ההתנהגות שלנו שהיא בעצם התוצאה. בהפרעות חרדה יש קשר ברור בין החשיבה שלנו, איך אנחנו תופשים את הסיטואציה, את העובדה שהמשרד שלנו בקומה ה - 17, ובין הרגשות שלנו, תחושת החרדה, ההתנהגות תהיה התוצאה של שניהם למשל, הבחירה להתפטר מהעבודה על מנת להימנע מהשהות בקומה ה - 17, בחירה מעין זו משבשת את מהלך חיינו התקין, שכן לא היינו חושבים על התפטרות בסיטואציה אחרת. בטיפול CBT  לומד המטופל להיות המטפל של עצמו. הוא לומד לזהות את הסימניים הפרטיים שלו להתקף החרדה, את הטריגרים שמיצרים את החרדה ובעיקר הוא רוכש את הכלים להתמודד איתה כך שהוא ישלוט בה ולא החרדה תהיה זו שתשלוט בחייו. תחושת החזרת השליטה לחייו של המטופל היא אחד הכלים החשובים והמשמעותיים ביותר שיושגו עבורו בטיפול.