תביעות קטנות - לא תמיד הפתרון לאזרח הקטן 

תביעות קטנות - בית-המשפט של העם בשביל העם. לאזרח הקטן זה נשמע בדרך כלל כפתרון האידיאלי - לכאורה בית-משפט מושלם - ללא עורכי-דין ושכר טרחה, משפט מהיר וזול, קצר וקולע והכי חשוב - בלי יותר מדי פרוצדורה. גם עורכי-הדין עצמם יפנו אתכם לבית-המשפט לתביעות קטנות כאשר שווי התביעה

אינו מצדיק שכירת שירותיו של עורך-דין. הבעיה: דווקא היתרונות מכניסים אתכם לעיתים למלכוד ממנו יהיה קשה מאוד להיחלץ. ותיקי קרבות בתי-המשפט לתביעות קטנות כבר למדו על בשרם מתי כדאי ומתי לא כדאי לעשות שימוש בכלי זה. בטור זה ננסה לשפוך מעט אור על מהות בית-המשפט לתביעות קטנות ואופן ניהול ההליך המשפטי במסגרתו ולחסוך חלק מההתנסויות המכאיבות שייתכן וצפויות לכם.

בית-המשפט לתביעות קטנות

בהקמת בתי-המשפט עשה המחוקק שירות טוב לאזרח מבחינות מסוימות ושירות דוב מבחינות אחרות. בתי-משפט אלה הוקמו כדי לאפשר לאזרח הקטן לנהל הליך משפטי זול ומהיר, ללא נוכחות עורכי-דין ותוך חופש כמעט מוחלט מסדרי-הדין וכללי הפרוצדורה השונים הנהוגים בבתי-המשפט. כך יכול כל אזרח להגיש תביעה בבית-משפט שכזה בעצמו, במסגרת גבול הסמכות (עד כ-16,500 שקל). כל שעליכם לעשות הוא לגשת לבית-המשפט המוסמך, לקבל לרשותכם טופס פשוט למילוי (כתב התביעה), לשלם אגרה נמוכה ולהמתין להזמנתכם לדיון (בדרך-כלל כאמור כ-6 חודשים בהתאם לבית-המשפט).

החוק קובע כי בית-המשפט המוסמך (בית-המשפט בו עליכם להגיש את התביעה) הינו בית-המשפט שאזור שיפוטו הוא מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ובתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית. במידה ונדרש נתבע להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, ייתן בית-המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי-הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור.

נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי-הדין לא התייצב - תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב - ייתן בית-המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית-המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תידחה התביעה. חשוב לציין כי בהעדר רשות בית-המשפט אסור לצדים להיות מיצגים על-ידי עורכי-דין, קרי: עליהם להופיע בעצמם לדיון.

ההליך ודרך הערעור עליו

לבית-המשפט נתונות הסמכויות הנתונות לבית-משפט שלום בעניינים שבסדרי-הדין או בנוהג לרבות תשלום שכר בטלה לעדים; אולם רשאי בית-המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה. סמכות זו הנתונה לבית-המשפט לתביעות קטנות הינה סמכות מרחיקת לכת שנועדה לקצר וליעל את ההתדיינות המשפטית. לא תמיד מיטיב הדבר עם בעלי-הדין. בדרך-כלל קיים עומס רב על בתי-המשפט לתביעות קטנות ולשופט אין זמן או סבלנות לנהל התדיינות ארוכה. הואיל ולשופט נתונה סמכות נרחבת יותר מזאת הנתונה בבתי-המשפט הרגילים הרי עשוי בעל דין להיפגע מכך ולחוש (במקרים רבים בצדק) כי הצדק לא נעשה וכי לא ניתן לו יומו בבית-המשפט.

בתום הדיון בתביעה ייתן בית-המשפט את פסק-הדין, אולם הוא יהיה רשאי לדחות את מתן פסק-הדין לתקופה שלא תעלה על 7 ימים. פסק-הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית. המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין. הדבר אומר שבניגוד לפסק-דין של בית-משפט שלום למשל אין זכות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט לתביעות קטנות ולשם כך יש לקבל רשות ערעור מבית-המשפט המחוזי - רשות שאינה ניתנת בקלות והמצריכה הליך משפטי נפרד.

זהירות מילכוד

בתמימותם סוברים רוב התובעים כי כפי שנאסר עליהם לשכור שירותי עורך-דין כך נכון הדבר לגבי הצד שני. דא עקא שכאשר הנתבעת הינה חברה ובמיוחד נכון הדבר לגבי חברות ביטוח, בנקים וחברות גדולות אחרות יישלח נציג כלשהו מטעמה. אינכם צריכים להתפלא אם אותו נציג יהיה "במקרה" עורך-דין או לפחות מתמחה. לא תמיד הם יטרחו להציג עצמם ככאלה וגם אם כן הרי בדרך כלל יקבלו את רשות בית-המשפט להופיע מטעם החברה. כעת עומד התובע בפני בעיה כפולה ומכופלת לא זו בלבד שהצד השני מיוצג על-ידי עורך-דין אלא שהוא עצמו אינו מיוצג ולרוב אינו רשאי להיות מיוצג. במועד הדיון, בו יגלה התובע כי את הצד השני מייצגים עורכי-דין או מתמחים, כבר לא יוכל הוא לרוב לעשות דבר בנדון.

בכך עשה המחוקק (או השופט) שירות דוב לאזרח הקטן. הוא חסם את דרכו משכירת שירותיו של עורך-דין אך אפשר לצד השני להיות מיוצג בעצמו כך שהתובע התמים מוצא עצמו בנחיתות משמעותית למול עורכי-דין/מתמחים מנוסים. כך הלין השבוע לקוח, בפני כותב שורות אלה, על שהפסיד בתביעה קטנה שניהל בעצמו בשל סיטואציה כאמור. גם במקרה זה, ועל-אף העובדה כי נעשה חוסר צדק משווע, קשה מאוד יהיה להפוך את רוע הגזירה בערעור ולרוב יהיה הסיכון הכלכלי שייטול בכך התובע על עצמו - בלתי מוצדק לחלוטין.

גם סדרי-הדין בבית-המשפט לתביעות קטנות( או העדרם), שנועדו להקל וליעל את הדיון, עומדים לעיתים לתובע לרועץ. כך מנוהל הדיון בבית-המשפט לתביעות קטנות פחות או יותר בהתאם למשובות לב השופט אשר אינו כבול לכל פרוצדורה שהיא. בבתי-המשפט לתביעות קטנות כבר נראו סיטואציות מוזרות הפוגעות לרוב בבעלי-הדין. בהקשר זה יצוין כי סדרי-הדין הנהוגים בבתי-המשפט האחרים וכללי הפרוצדורה יש בהם אמנם כדי לסרבל הדיון ולהכביד אך עם זאת באו הם לעולם כדי לאפשר לכל בעלי-הדין למצות טענותיהם וזכויותיהם וליתן להם "יומם" בבית-המשפט. לא כך בית-המשפט לתביעות קטנות. הצדדים יכולים לצפות כי הדיון בעניינם יימשך בממוצע כ-10 דקות וכי לא תמיד יהא השופט קשוב לשמוע את טענותיהם.

כאמור כפוף בית-המשפט לתביעות קטנות למשובות ליבם של השופטים. במקרים רבים נפסקים סכומים נמוכים ביותר ולעיתים חסרי פרופורציה לחלוטין לנזקיו האמיתיים של התובע. שופטי בתי-המשפט תביעות קטנות רגילים למאות תביעות קטנוניות וקנטרניות, חסרות ביסוס משפטי ונעדרות עילה (שהרי תביעות בבתי-המשפט הרגילים מוגשות לאחר שעברו תחת שבט ביקורתו של עורך-דין) ולפיכך חוטאים במקרים רבים לתובע האמיתי.

במידה ונפגעתם מכל המלכודים שנזכרו יש מעט מאוד לעשות. רשות ערעור מבית-המשפט המחוזי ניתנת במקרים נדירים יחסית והליך הערעור (עבורו תדרשו כמובן לשירותיו של עורך-דין) יעלה ככל הנראה יותר מסכום התביעה המקורית שהגשתם. המשמעות כי פחות או יותר כי דרככם חסומה ובידכם פסק-דין שבמקרים רבים לא הצדיק כלל את השקעת הזמן והמאמץ שהושקעו בהשגתו.

מה אפשר לעשות בכל זאת

כאשר תביעתכם הינה בסכום של מספר אלפי שקלים בלבד אין הצדקה כלכלית בדרך כלל לשכירת שירותי עורך-דין. עורכי-דין רבים יפנו אתכם ממילא לבתי-המשפט לתביעות קטנות. במקרים מסוימים ייתכן ותוכלו לשקול חלופה של בוררות (אם תינתן הסכמתו של הצד השני או במידה ויש הסכם בוררות). הדבר כפוף כמובן לעלות הבורר ומצריך בדיקה מוקדמת. כמובן שהעלות תהיה גבוהה מזו של בית-המשפט אך מובטח לכם בדרך-כלל שטענותיכם ישמעו במלואן ושייערך הליך ראוי. במסגרת הליך שכזה יוכלו אף הצדדים להסכים שלא להיות מיוצגים על-ידי עורכי-דין ולחסוך את שכר הטרחה. במידה והגעתם למסקנה שהחלופה הזו יקרה מדי (במקרים רבים כך יהיה) או כי לא תינתן הסכמת הצד השני אזי לעיתים כדאי יהיה לפנות לעורך-דין כדי שלפחות יערוך עבורכם את כתב התביעה (או כתב ההגנה) לבית-המשפט לתביעות קטנות (זה מותר). הדבר יאפשר לכם, בעלות נמוכה יחסית, לוודא כי לפחות מבחינת כתבי הטענות לא תהיו בנחיתות למול הצד השני גם אם זה יציג עורך-דין מטעמו וכי לפחות בכתב תוכלו לשטוח טענותיהם כראוי.

טיפ: מה עושים כשהצד השני לא משלם

קיבלתם פסק-דין לטובתכם והצד השני לא משלם. מה עושים? טעות פטאלית היא בדרך כלל לוותר על החוב או לנסות ולפתוח הליכי הוצאה לפועל בעצמכם (בהנחה שכך, כמו בבית-המשפט לתביעות קטנות, חסכתם לכם שכר טרחת עורך-דין). דווקא בלשכת ההוצאה לפועל כדאי יהיה לרוב לשכור שירותי עורך-דין. חלק גדול מעורכי-הדין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל ייצגו אתכם תמורת השכר שייפסק להם על-ידי לשכת ההוצאה לפועל ושישולם מתוך הסכומים שיגבו מהחייב בלבד. לא זו בלבד אלא שכאשר עורך-דין פותח תיק הוצאה לפועל (בניגוד לאזרח פרטי) נפסק עבורו אוטומטית שכר טרחה וזה מצטרף לסכום החוב של החייב בתיק. כלומר, אם אתם יודעים מה לבקש אזי הליך ההוצאה לפועל ינוהל במקצועיות רבה על-ידי עורך-הדין (אם תדעו במי לבחור כמובן) ואתם לא תשלמו דבר מכיסכם. פתחתם תיק הוצאה לפועל לבדכם ונתקלתם בקשיי גביה או בקשיים בניהולו? עכשיו אתם בבעיה. כעת נפתח התיק ולא נפסק שכר טרחת עורך-דין. בשלב זה, אם תעבירו הטיפול לעורך-דין ידרשו רוב עורכי-הדין אחוזים גבוהים יותר מהסכום הנגבה או אף ידרשו תשלום מקדמה מכיסכם (שהרי ידוע שעורכי-דין אינם עובדים חינם). כדאי לדעת שהריבית וההצמדה הניתנים בלשכת ההוצאה לפועל גבוהים בהרבה מאלה שניתנים היום על-ידי הבנקים (בערך כפולים בגובהם). מומלץ בחום לפיכך כי בהליכי הוצאה לפועל תבדקו מה יש לעורכי-הדין להציע לכם קודם שתפעלו לבד. גם כשמדובר בסכום קטן בן מאות אחדות של שקלים יהיו עורכי-דין שיסכימו לטפל בגבייתו (לשכת ההוצאה לפועל פוסקת שכר טרחה שאינו פוחת ממינימום קבוע).

בהצלחה!