משה (שם בדוי) חתם ערבויות לאנשים שונים. לחוסר מזלו של משה, חלק ניכר מהלווים (אשר להם ערב משה) לא מילאו אחר התחייבויותיהם, והנושים ביקשו להיפרע ממשה באופן אישי. משה לא יכל לשלם לכל הנושים, ועל כן הגיש לבית המשפט בקשה לכינוס נכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל. האם בית המשפט ייעתר לבקשת משה ויכריז עליו כפושט רגל?
חייב בהליך פשיטת הרגל, יוכרז ע"י בית המשפט המחוזי כפושט רגל, לאחר שבית המשפט יקבע, כי החייב נהג בתום לב הן בנסיבות יצירת החובות והן במסגרת ההליך גופו.
בית המשפט שוקל את אופן יצירת החובות. בית המשפט בודק האם החייב נהג בתום לב כלפי הנושים בעת יצירתם, האם רימה אחרים, האם ניסה להבריח נכסים, האם הסתיר נכסים, האם ביצע פעולות לא חוקיות, האם נהג בהגינות וביושר וכיו"ב.
כך, למשל, נקבע, כי חוסר תום לב קיים במצב שבו החובות נוצרו תוך זלזול בנושים, והקמת עסקי שווא, או כאשר הרקע להידרדרות הכלכלית של החייב היה הימורים, וכן נקבע, כי חוסר תום לב יכול להתקיים מקום שבו החייב אינו מנצל את מלוא יכולתו על מנת להגדיל את הכנסתו ולפרוע חלק מחובותיו.
במאמר זה נעסוק בשאלת תום הלב הנובעת מיצירת חובות כתוצאה מערבויות אשר חתם החייב לגורמים שונים.
בפסיקה נקבע לא אחת, כי כאשר אדם חותם על ערבות ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו, וכי אין בידו גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב.
עוד נקבע בפסיקה, כי חייב שיודע כי יכולת ההחזר שלו מוגבלת וממשיך להסתבך בחובות, גם ע"י חתימתו על ערבויות לאחרים, הרי הוא בעצם טומן את ראשו בחול והתנהלותו אינה התנהלות ראויה ונכונה.
מנגד, בתי המשפט פסקו לא אחת, כי ככל והחייב אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא , הרי שאין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב פעל במסגרת עסק לא חוקי ו/או חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען
בית המשפט העליון קבע לאחרונה בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי מתוך, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
לסיכום, נקודת המוצא של בתי המשפט הנה, כי חייב אשר חתם על ערבויות שונות לאנשים שונים כאשר ידע, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלם אחר הסכום הנערב, ובייחוד כאשר החייב חתם על ערבויות בהיותו מסובך כלכלית, הרי עצם החתימה על הערבויות נעשו בחוסר תום לב. אולם, מנגד נקבע, כי כאשר מדובר בחייב אשר אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא, הרי שלעיתים אין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען. זאת ועוד, להלכה נקבע, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הכותב, עורך דין רגב אלקיים, עוסק בתחום המקרקעין, בדיני אגודות שיתופיות ובהליכי פשיטת רגל.
