מס הארנונה ומיסי הקהילה בקיבוצים המופרטים
מס הארנונה הוא המס העיקרי, ממנו מממנות הרשויות המקומיות בארץ את פעולתן. בעיקרו, הוא מס חצי פרוגרסיבי. עלותו על היחיד, הינה לפי גודל דירתו. כלומר, יחיד עשיר בדירה קטנה משלם מס נמוך. לגבי מס זה, נקבעו הנחות שונות לקבוצות אוכלוסיה שונות. וזאת, על פי חוקי המדינה. למשל, נכי צה"ל, מקבלים הנחה של 67% במס לדירה של עד 70 מ"ר. ויש עוד הנחות.
ככל הידוע לי, משרד הפנים קובע סכומי מקסימום ומינימום לרשויות המקומיות להטלת מס זה.
בקיבוצים המופרטים, יש בשנים האחרונות שימוש מופרז במס זה ובדומיו ותחליפיו, מיסי קהילה שונים. דבר העושה את החיים בקיבוץ המופרט, קשים באופן מיוחד עבור האוכלוסיות החלשות והנתמכות. וזאת, תוך עקיפה של חוקי המדינה וניצול פרצות בחוק, המאפשרות לאגודה להטיל מיסים ללא כל הגבלה על אוכלוסייתה.
בקיבוצי, היתה תקופה שמיסי הארנונה והקהילה שהוטלו על יחיד בחודש, היו למעלה מאלף ?. זהו סכום גבוה מאד, עבור השכבות החלשות בקיבוץ. עו"ד אחד אמר לי, שאין כל הגבלה חוקית לאגודה להגדיל מיסים אלו אפילו ל- 2000 - לחודש. זה תלוי ברצונה הבלעדי.
מס הארנונה, שהוא מס חצי פרוגרסיבי ומיסי הקהילה השונים שהם רגרסיביים לחלוטין, כלומר מוטלים כמס גולגולת על כל יחיד בקיבוץ באופן שווה. הינם מיסים נוחים מאד למנהלי הקיבוצים המופרטים, הנהנים ממשכורות גבוהות המממונות ממיסים אלו. ושעבורם, סכום המס בהכנסה הכוללת אינו משמעותי. וקשים במיוחד עבור האוכלוסיות מעוטות ההכנסה. לכן, יש נטייה בקרב הקיבוצים המופרטים להרבות בהם.
כן צריך לזכור, שמיסי הקהילה השונים שהם כאמור מס גולגולת לכל דבר. הינם תחליף נח להתגברות על המגבלות החוקיות של מס הארנונה. שהן, הגבלות על גודלו המקסימלי והנחות לקבוצות אוכלוסיה שונות.
בקיבוצי ואני מניח שכך הדבר גם בשאר הקיבוצים המופרטים. משלם כל יחיד מס ארנונה למועצה האיזורית וכן מס ועד מקומי לישוב. שני מיסי ארנונה שגובהם שווה, נגזרים מגודל דירתו ועליהם ניתנות ההנחות הקבועות בחוק לקבוצות שונות באוכלוסיה.
לעומת זאת, מיסי הקהילה השונים שהם למעשה מיסים מוניציפליים ונועדו לממן את משכורות עובדי הקהילה והוצאותיה ולהרחבת השרותים אותם נותנת הקהילה. ולמעשה, ייעודם כייעוד מיסי הארנונה. הם הרחבה חופשית וללא כל פיקוח חוקי מטעם המדינה של מיסי הארנונה וכן, אינם נותנים את ההנחות המתחייבות מהחוק לאוכלוסיות הזכאיות לכך.
היכולת של האגודה להטיל מיסי קהילה בשמות שונים ובסכומים שונים ככל העולה על דעתה וללא כל ההגבלות וההנחות הקבועות בחוק עבור ארנונה. היא שערוריה מסריחה שהגיעה העת שהמדינה תפסיק אותה.
הסובלים העיקריים מתופעה זו, הן האוכלוסיות החלשות בקיבוצים המופרטים וכן הזכאים מביניהם להנחות בארנונה.
גדי גולן
קיבוץ חולתה
גליל עליון
מס הארנונה הוא המס העיקרי, ממנו מממנות הרשויות המקומיות בארץ את פעולתן. בעיקרו, הוא מס חצי פרוגרסיבי. עלותו על היחיד, הינה לפי גודל דירתו. כלומר, יחיד עשיר בדירה קטנה משלם מס נמוך. לגבי מס זה, נקבעו הנחות שונות לקבוצות אוכלוסיה שונות. וזאת, על פי חוקי המדינה. למשל, נכי צה"ל, מקבלים הנחה של 67% במס לדירה של עד 70 מ"ר. ויש עוד הנחות.
ככל הידוע לי, משרד הפנים קובע סכומי מקסימום ומינימום לרשויות המקומיות להטלת מס זה.
בקיבוצים המופרטים, יש בשנים האחרונות שימוש מופרז במס זה ובדומיו ותחליפיו, מיסי קהילה שונים. דבר העושה את החיים בקיבוץ המופרט, קשים באופן מיוחד עבור האוכלוסיות החלשות והנתמכות. וזאת, תוך עקיפה של חוקי המדינה וניצול פרצות בחוק, המאפשרות לאגודה להטיל מיסים ללא כל הגבלה על אוכלוסייתה.
בקיבוצי, היתה תקופה שמיסי הארנונה והקהילה שהוטלו על יחיד בחודש, היו למעלה מאלף ?. זהו סכום גבוה מאד, עבור השכבות החלשות בקיבוץ. עו"ד אחד אמר לי, שאין כל הגבלה חוקית לאגודה להגדיל מיסים אלו אפילו ל- 2000 - לחודש. זה תלוי ברצונה הבלעדי.
מס הארנונה, שהוא מס חצי פרוגרסיבי ומיסי הקהילה השונים שהם רגרסיביים לחלוטין, כלומר מוטלים כמס גולגולת על כל יחיד בקיבוץ באופן שווה. הינם מיסים נוחים מאד למנהלי הקיבוצים המופרטים, הנהנים ממשכורות גבוהות המממונות ממיסים אלו. ושעבורם, סכום המס בהכנסה הכוללת אינו משמעותי. וקשים במיוחד עבור האוכלוסיות מעוטות ההכנסה. לכן, יש נטייה בקרב הקיבוצים המופרטים להרבות בהם.
כן צריך לזכור, שמיסי הקהילה השונים שהם כאמור מס גולגולת לכל דבר. הינם תחליף נח להתגברות על המגבלות החוקיות של מס הארנונה. שהן, הגבלות על גודלו המקסימלי והנחות לקבוצות אוכלוסיה שונות.
בקיבוצי ואני מניח שכך הדבר גם בשאר הקיבוצים המופרטים. משלם כל יחיד מס ארנונה למועצה האיזורית וכן מס ועד מקומי לישוב. שני מיסי ארנונה שגובהם שווה, נגזרים מגודל דירתו ועליהם ניתנות ההנחות הקבועות בחוק לקבוצות שונות באוכלוסיה.
לעומת זאת, מיסי הקהילה השונים שהם למעשה מיסים מוניציפליים ונועדו לממן את משכורות עובדי הקהילה והוצאותיה ולהרחבת השרותים אותם נותנת הקהילה. ולמעשה, ייעודם כייעוד מיסי הארנונה. הם הרחבה חופשית וללא כל פיקוח חוקי מטעם המדינה של מיסי הארנונה וכן, אינם נותנים את ההנחות המתחייבות מהחוק לאוכלוסיות הזכאיות לכך.
היכולת של האגודה להטיל מיסי קהילה בשמות שונים ובסכומים שונים ככל העולה על דעתה וללא כל ההגבלות וההנחות הקבועות בחוק עבור ארנונה. היא שערוריה מסריחה שהגיעה העת שהמדינה תפסיק אותה.
הסובלים העיקריים מתופעה זו, הן האוכלוסיות החלשות בקיבוצים המופרטים וכן הזכאים מביניהם להנחות בארנונה.
גדי גולן
קיבוץ חולתה
גליל עליון
הכותב הינו נכה צהל, פגוע הלם קרב ממלחמת יום הכיפורים, שאינו עובד וחי מקיצבה, בן קיבוץ וחבר קיבוץ מאז לידתו.
