20 אוקטובר 2010
הילולה מאוסה
צפיה בהילולת "רבי יצחק בעל הנס" מעלה כבר קבס. לא זיכרו של ראש הממשלה רבין, שראוי ונכון להעלותו ולציינו, אלא הפסטיגל הנילעג אשר נוכס בידי חבורת שרלטנים על מנת ליצב את מעמדם הפוליטי הגווע.
חלק מכריע בנינו כבר מאס בהילולה הנילעגת הזו באשר נוכסה בידי חלק זניח בעם אשר אינו מאפשר לאחרים, לרוב בעם, לקחת בה חלק למרות שרובנו המכריע רואים ביצחק רבין ראש ממשלת ישראל ולא רק ראש ממשלת השמאל ובכך מבזה ההילולה החד צדדית הזו את זיכרו כראש ממשלה של כולם.
גם זמירות "הרס הדמוקרטיה" נישמעות תלושות, חלולות וצבועות. רבין היה דמוקרט קטן, אם בכלל שהרי איננו יכולים לשכוח את עלילות "שוחד המיצובישי" שהביאו להטיית כף המאזנים בכנסת ובכך המיטו על עם ישראל את אסון אוסלו.
קרוב לוודאי כי במדה וישראל תתקל בקשיים לשמר קיומה ועצמאותה בעתיד, יצביעו היסטוריונים (כהלכתם, לא "הכזבנים החדשים"), על "הסכם אוסלו" כזה אשר החל את תהליך התדרדרותה של המדינה היהודית-ציונית למחוזות אפלים.
ידיעות רבות מאשרות בחצי פה כי את הכתוב לעיל הבין גם רבין שהחל בפעילות ממשלתית מוצנעת מעיני הציבור לעצירת הסכם אוסלו או לביטולו מכל וכל משעמד על כי הולך שולל גם על ידי החתרנים הבילתי נילאים מבית, שימון וביילין וגם על ידי ידידם מנוער ושותפם למעל, "האיש עם השערות על הפנים" ערפאת.
ידיעות רבות מדי מצביעות על כך כי את אשר אנו יודעים באופן רשמי אודות הרצח , לא היה ולא ניברא. גם אם יש שמץ של אמת בתאורית הרשמית כיום (הניראית יותר ויותר כתאורית ה-קונספירציה לאשורה), אין הדבר מצדיק את ההילולה המבזה את זיכרו הנערכת לנגד עיננו. אפשר בהחלט לשער כי הרוצחים האמיתים או שולחיהם עדיין מסתובבים חופשים בינינו והם אינם בהכרח שוכנים ב"גבעות השומרון". גם אשתו המנוחה של יצחק רבין החלה בערוב ימיה להבין, ואף נתנה ביטוי מתועד לכך, כי מערכת נכלולית שלמה של הכחשה והסתרה הוליכה אותה ואת הציבור שולל באשר לרצח.
ניתן לשער כי לאה רבין הבינה שהרצחו של רבין ארע לא משום שהימין התנגד להסכם אוסלו (וזה אכן התנגד לו נחרצות), אלא שאלו שהגו את הסכם אוסלו, הם אפשר שחיסלו ראש ממשלה שהחל בתהליך ההתפכחות מההסכם. יצחק רבין נירצח ככל הניראה על מנת להשתיקו ובכך לשמר את הסכם אוסלו. ומי היה כה מעונין לשמר את הסכם אוסלו ללא פגע? לא נחלק פרסים למנחשים, התשובה הינה קלה וברורה מדי.
הרצחו של יצחק רבין אפשר וקיעקע את סיכויי קיומה של מדינת ישראל לעתיד באשר לא היה הסיפק בידו לבטלו לפני שנירצח ועל כך כאמור נירצח. בכך הישיגו הקושרים-הרוצחים את מטרתם דהיינו, שימור הסכם אוסלו לעולם ועד. האם אפשר והמצפון המיסר מריץ את "הבילתי נילאה" לצאת ממש מעורו על מנת לאשש את מטרות הסכם אוסלו שהפך בכך ל"נבואה המגשימה את עצמה"?
פעולות הזיכרון הכיתתיות הללו מנציחות גם את הקרע הבילתי מתאחה בעם באשר "המנציחים הנכלולים" מטרתם הינה בדיוק זו דהיינו, לשמר את הקרע בעם על מנת להשיג יתרונות פוליטים בקלפי. עליהם יש לאמר, הללו נבלה וטרפה שירדו לעולם יחדיו.
וכעת אותם אנשים הפועלים בסגנון "הרצחת וגם ירשת" מנסים בעזות מצח לנכס זיכרו של ראש ממשלה בישראל לעצמם. הם ממשיכים את שהעזו עוד בימי אוסלו העליזים דהיינו, קיעקוע ציני ונכלולי, בילתי נילאה, של הדמוקרטיה הישראלית על מנת לממש את מאוויהם הפוליטים והמדינים האישיים.
רצח ראש ממשלה בישראל הינו דבר נורא, מעשה שלא יעשה, ארוע המזעזע אמות הסיפין. זה לכשעצמו יותר ממצדיק שימור זיכרו של יצחק רבין. אך כאשר מרבית העם מודרת מהזיכרון הרי שהופך הוא לזיכרון כיתתי, מפלג עם, נילעג. ומכאן כי הילולת יצחק רבין מבזה את זכרו של ראש הממשלה המנוח.
יותר מכל עלינו להעלות על נס את יצחק רבין כזה בעל היושרה, המכה על חטא, אשר לא היסס לחזור בו מהסכם אוסלו באשר זה נולד בחטא וביצועו היה כל כולו חטא אחד גדול. החונטה הנכלולית והחלולה המנסה לכאורה לשמר זיכרו של רבין אינה פועלת בתום לב ובידים נקיות, באשר מנסה לשמר את זיכרון הסכם אוסלו ולא את זיכרונו של הנירצח ראש ממשלת ישראל. החונטה מנסה לשמר את פועלה הבוגדני באשר להסכם אוסלו ובכך להצניע את התפכחותו של יצחק רבין מההסכם.
כבר שנו רבים ובדין. יש להפקיע את פעולות ההנצחה ליצחק רבין מידי צבועי "הרצחת וגם ירשת" הללו ולהעבירן לפסים ממלכתיים מאורגנים בעבור כל העם. ראוי יצחק רבין שזכרו יועלה וישמר באורח ממלכתי, חובק עם, כראש ממשלה בישראל אשר סיים חייו באורח כה טרגי, מחריד ומקומם.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
