הכנת סושי דומה לאומנות לחימה. למעשה, מי שרוצה להיות מסטר שף סושי עובר תהליך התלמדות דומה מאד לזה שעובר חניך במנזר שבו לומדים אמניות לחימה. לפי כמה חוקרים, הכנת סושי התפתחה כאומנות במקביל להתפתחות של אמניות לחימה אחרות, עתיקות ביותר. עד היום ניתן למצוא ביפן וגם באזורים נידחים בסין מנזרי סושי. אלה הם מנזרים שבהם מסתופפים חניכים שבחרו בדרך עשרים ושבע הפנים של הכנת סושי. חניכים אלה לומדים אצל מאסטרים זקנים ולבני שער את הדרך הנכונה שבה מכינים סושי. רבים כושלים בדרך ועוזבים את המנזר. לעיתים הם יסתפקו בהכנת סושי בדוכן קטן או בהכנת סושי אצל אציל צנוע. מעטים שורדים את האימונים המפרכים והופכים מאסטר שף סושי.
מנזר סושי טיפוסי שוכן בקצווי ארץ, על פסגת הר או למרגלות הר אי שם בין ההרים או על אי נידח ליד חופי יפן. מנזר סושי הוא מקום שבו כל המותרות גורשו ומלבד דגים, אצות ואורז לא ניתן למצוא בו כמעט כלום. החניכים משכימים קום עוד לפני אור ראשון כדי לעסוק במשך יותר משעה במדיטציית סושי. מדיטציית סושי דומה לא מעט לטאי-צ'י אבל היא כוללת תנוחות אחרות ודורשת מאמץ פיזי קשה יותר. תנוחת מגלגל סושי, לדוגמה, דורשת מהחניך לעמוד על אצבעות ידו הימנית ולעשות תנועת גלגול איטית בידו השמאלית. תנוחת סושי כחולת סנפיר היא תנוחה שבה החניך עומד על ראשו ומקפיץ מרגל אל רגל דג טונה כחולת סנפיר דמיוני.
החניכים עורכים צעדות ארוכות ברגליים יחפות בשדות או בגבעות שמסביב למנזר. בזמן הצעידות עליהם לסגור את עיניהם ולדמיין שהם מכינים סושי בזמן לחץ השיא של שעות הצהריים במרכז טוקיו. אסור להם להפסיק להכין – או לדמיין שהם מכינים סושי – גם כשהם נתקלים בגזעי עצים, כושלים על אבנים או נופלים וטובעים בתוך אגם. חניכים מתקדמים יודעים כיצד ללכת בעיניים עצומות ולדמיין הכנת סושי ולהיתקל בכוונה בכל מיני מכשולים כדי לשפר את יכולת הריכוז שלהם ולחזק את היכולת לפעול באופן רב-משימתי. החניכים הבוגרים נושאים בגאווה את הצלקות שנגרמו להם בזמן טיולי סושי אלה.
לאחר כמה שנים במנזר סושי, התלמיד יכול להתחיל לעסוק בהכנת סושי מעשית. הוא מתחיל בשטיפת כלי הכנת סושי וצלחות ומגשי הגשה ורק לאחר שנתיים של שטיפה וניקיון הוא זכאי לגעת באצות ובאורז. התהליך נמשך כמה שנים והחניך שהצליח לעמוד בכל המשימות ולהתגבר על כל המכשולים, עוזב את המנזר עם זוג סכיני הכנת סושי שעשויים מפלדה – את הסכינים הוא מחשל בעצמו באש שהוא מבעיר מכל החרא שהוא אכל במשך שנות ההכשרה שלו במנזר. נזיר סושי יוותר על עבודה קבועה וינוד וינוע בדרכים כשהוא מכין פעם בשבע שנים מנת סושי לזר שהוא פוגש בדרך. זרים שזכו לטעום סושי של נזירי סושי לרוב מתאבדים זמן קצר לאחר מכן כשהם מבינים שהם לעולם לא יזכו לאכול שוב מנת סושי שטעמה אפילו קרוב לטעם המנה שהכין להם הנזיר. זו הסיבה שבשנים האחרונות ממשלת יפן רודפת את הנזירים ומנסה להביא לסגירתם של מנזרי סושי כדי להוריד את שיעור ההתאבדויות הגבוה בחברה היפנית.
הכול על סושי: http://www.pkfight.com/
