העקרון הבסיסי הוא שבהבדל מעיסקת רכישה רגילה של מוצר בחנות, אשר לגביה הביטול אפשרי רק מסיבות כגון הטעיה או ניצול מצוקה של הצרכן, הרי שיש עיסקאות מיוחדות שניתן לבטל אותן גם ללא נימוק וזאת בגלל אופי העיסקה עצמה.
עיסקת רוכלות
המונח המיושן הזה "רוכלות" מייצג שיטת מכירה לגמרי לא מיושנת ודי נפוצה והכוונה היא למכירה שאינה יזומה ע"י הצרכן עצמו, בלשון החוק "שלא לפי הזמנה". כאשר מוכר ("עוסק" בלשון החוק) מגיע אל הצרכן או יוזם פניה לצרכן, בכל דרך שהיא (למשל בטלפון או במייל), מציע לו הצעה ובעקבותיה מגיע לביתו של הצרכן או לכל מקום שאינו בית העסק של העוסק, כדי לבצע עיסקה, זוהי עיסקת רוכלות.
מאחר ומדובר בשיטת מכירה הנחשבת ל"אגרסיבית", בה לא אתה הצרכן ביקשת לרכוש מוצר או שרות אלא הגיעו אליך ומביאים אותך, לעיתים בדרכי שכנוע מתוחכמות ומפתות, לביצוע העיסקה, מגן עליך החוק ע"י אפשרות ביטול נוחה של העיסקה וזאת בתוך 14 יום מיום קבלת המוצר, או כאשר מדובר בקבלת שרות, 14 יום מיום עשיית ההסכם, אם טרם הוחל בקבלת השרות.
משבוטלה העיסקה על הרוכל להשיב לצרכן את מה שקיבל לפי ההסכם והצרכן יחזיר לרוכל את המוצר, אולם אם חלה הרעה משמעותית במצב המוצר רשאי הרוכל לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערך המוצר המשומש.
עוד כדאי לדעת שבעסקת רוכלות במזומן - כאשר מחיר העסקה המוצעת הכולל הוצאות או תוספות אחרות עולה על 25 שקלים חדשים - חייב הרוכל למסור לצרכן את שם העוסק שלו; כתובתו (מספר בית, רחוב, ישוב, מיקוד); ומספר עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף. אי מסירת פרטים אלה עשוייה לאפשר ביטול עיסקה גם מעבר ל- 14 יום, תלוי בנסיבות.
בעסקת רוכלות באשראי - כאשר מחיר העסקה המוצעת הכולל ריבית, הוצאות או תוספות אחרות עולה על 50 שקלים חדשים - חייב הרוכל לערוך הסכם בכתב עם הצרכן ולפרט שורה של פרטים אודות העיסקה, כגון מחיר במזומן מול מחיר באשראי.
עיסקה בכרטיס אשראי
כאשר מבצעים עיסקה באמצעות כרטיס אשראי "במסמך חסר" (למשל דרך הטלפון, באינטרנט וכד' או שאין חתימה של הלקוח על שובר התשלום) ניתן לבטלה בתוך 30 יום. חוק כרטיסי חיוב תשמ"ו 1986 מגדיר עיסקה במסמך חסר כעיסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח או שאין עליו את פרטיו האישיים.
החוק קובע כי אם חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק הכרטיס (חברת האשראי), תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש שבין סכום החיוב המוסכם על הלקוח לפי הודעתו, לבין הסכום הרשום במסמך, לפי הענין, תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת הודעת הלקוח.
רבות מעיסקאות האשראי מלוות בדחיית התשלום ? בין כאשר האשראי ניתן ע"י בית העסק ובין אם הוא ניתן ע"י חברת האשראי. כאשר מדובר על אשראי של 35 יום ומעלה יפסיק המנפיק, בהקדם האפשרי, לחייב את הלקוח בשל אותה עסקה, אם הודיע הלקוח בכתב למנפיק שהנכס שנרכש באותה עסקה לא סופק לו ושהוא ביטל את העסקה.
ועוד יש לדעת: לא תיעשה עסקה באשראי אלא אם כן קבע העוסק לאותה עסקה גם מחיר במזומן.
עסקת מכר מרחוק
התקשרות בעסקה של מכירת נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה מוגדרת כעיסקת מכר מרחוק.
למשל כאשר פונים אלינו הצרכנים באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים.
בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה -
בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת מסמך בכתב אודות פירטי העיסקהוהנכס, לפי המאוחר ביניהם. הכוונה למסמך המכיל את הפרטים הבאים: השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ; התכונות העיקריות של הנכס או של השירות; מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה; האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה; שם היצרן וארץ ייצור הנכס; מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות; תנאים נוספים החלים על העסקה.
כמובן שמסמך זה יכול לבוא יחד עם הממכר עצמו וכך קורה ברוב המקרים.
לגבי ביטול עסקת מכר מרחוק כשהעיסקה היא מתן שירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
זה לא יחול על שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם המועד שנקבע למתן השירות חל בתוך שבעה ימים, שאינם ימי מנוחה, ממועד עשיית העסקה; וכן לא על טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
כאשר הביטול אינו נובע מטענת אי התאמה או פגם במוצר או בשרות ? יכול המוכר לגבות דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
יחידות נופש
לרבים וטובים זכורה (לרע) התקופה בה היתה נפוצה ופופולרית מאוד התופעה של מכירת יחידות נופש, בארץ ובחו"ל, כולל יחידות נופש עתידיות שטרם הוקמו. מכירה זו אופיינה בשיטות שיווק אגרסיביות במיוחד, פיתויים שונים ? ארוחת ערב חינם במלון יוקרתי ללא כל התחייבות מראש ואז הפעלת לחץ אדיר לביצוע העיסקה, או פניות דרמטיות לאנשים שזכו כביכול בדירה חלומית באי חלומי בהגרלה עלומה וכו' ? עד שהמחוקק נדרש לסוגיה וחוקק סעיפים מיוחדים המאפשרים ביטול עיסקאות מסוג זה. החוק הטיל חובות גילוי נרחבות ומתן מידע ופרטים על העוסקים במכירת יחידת נופש. הוא דורש קיום חוזה בכתב, פרטים מלאים על העוסק, על האתר, על הזכויות הנמכרות ועוד כהנא וכהנא והכל במטרה למנוע מהחלום הנמכר להפוך לחלום בלהה.
בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי שנדרש בחוק, לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק (ניתן לביצוע גם בפקס או במייל).
חובת גילוי מדיניות החזרת טובין
בעיני אחת התרומות החשובות ביותר של חוק הגנת הצרכן טמונה דווקא בסעיף שנוטים לשכוח ולהתעלם ממנו לא פעם. כוונתי לחובה שהטיל המחוקק על בעלי עסקים לפרסם, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. במודעה על בעל העסק לציין אם וכיצד ניתן להחזיר טובין, לרבות הגבלות להחזרה, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (זיכוי או כסף). הצרכן זכאי לדעת, כחלק מהעיסקה, מה תנאי ההחזרה. על בעל העסק להודיע בגלוי ומראש מה המדיניות שלו בנדון. כולל כאשר המדיניות היא שאין אפשרות החזרה. ברור שבעל העסק אינו יכול לבטל את החוק וכאשר קיימת זכות לבטל עיסקה הצרכן זכאי לכך בכל מקרה.
ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב ברוב המקרים כהרעה במצב הטובין.
לא הציג עוסק מודעה כאמור חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין.
טובין בעניין זה אינם כוללים מוצרי מזון או טובין פסידים (מתכלים); טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית; טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן.
חלקי חילוף
לגבי חלקי חילוף של מוצרים מסויימים קיים דין מיוחד - תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף) תשמ"ז 1986 ? התקנות קובעות שבמכירת מוצר שמחירו 300 שקלים חדשים ומעלה, אי גילוי בכתב לצרכן של פרט מהפרטים שלהלן, ישמש עילה לביטול המכר:
(1) האם קיים או לא קיים בארץ מלאי של חלקי חילוף למוצר.
(2) המקומות למכירת חלקי החילוף והמועד האחרון שבו אפשר יהיה לרכשם.
(3) המקומות למתן שירות למוצר.
בין המוצרים נמנים: שעונים דיגיטליים, מכשירי טלפון, מצלמות תנורי בישול ואפיה ביתיים לשימוש בגז, מכונות תפירה חשמליות בחשמל או משולבים לשימוש ביתי, אופניים,
מערבלי מזון ביתיים עגלות ילדים
שואבי אבק ביתיים מזגני אויר ביתיים
מייבשי כביסה ביתיים מברשת שיניים חשמלית
מכונות גילוח כיריים ביתיים לשימוש בגז,
מסחטות חשמליות ביתיות בחשמל או משולבים.
מפזרי חום
מצנמים כוננים למחשב מכל הסוגים
תנורי מיקרו-גל מוניטורים למחשב
תנורי נפט דיסקים קשיחים למחשב
מדיחי כלים מקלדות למחשב
מחשבים אישיים מדפסות למחשב (כולל ראשי מדפסות
מצלמת וידאו וסרטי דיו)
מערכות שמע לרבות מקלטי רדיו, מגברים, רשמי-קול, קומפקט-דיסק, רמקולים, שלט רחוק, מערכות משולבות, פטפונים ומכשירי פקסימליה.
ביטול עיסקה רגילה עקב הטעיה
חוק הגנת הצרכן במתכונתו הנוכחית מאפשר ביטול עיסקה צרכנית רגילה עקב הטעיה או ניצול מצוקה.
החוק קובע שלא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה. עניינים מהותיים בעסקה הם למשל בנוגע ל:
(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
(3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
(4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;
(5) דרכי הטיפול בנכס;
(6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
(7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
(8) מקום הייצור של הנכס;
(9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
(10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
(11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
(12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
(13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
(14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם; (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
(16) שירות אחזקה ותנאיו;
(17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
(18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
(19) היות העסקה שלא במהלך עסקים.
(20) היות מקורו של הנכס המכר בפשיטת רגל בכינוס נכסים או בפירוק חברה.
עוסק חייב לגלות לצרכן -
(1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
(2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל; (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
