שילוח בינלאומי מאגדה למציאות- רק לפני כמה מאות שנים, לא היה ניתן פיסית לגמרי, להעביר משלוחים בין מדינות. המסע היה בין מאות קילומטרים רבים, כאשר כל המשקל נישא על גבי סוסים או גמלים. במים שילוח בינלאומי התבצע על ידי ספינות. אבל אני די בספק אם בכלל ניתן לקרוא להן כך.
הספינות היו עשויות מעץ, היו כבדות מאוד. שילוח בינלאומי היה לוקח חודשים ארוכים מאוד ובמקרים מסוימים לא היה מגיע בכלל. הסכנות היו רבות מאוד: החל מפיראטים אמיתיים לחלוטין ועד תביעה של הספינות הרעועות. זה לא שהיה בהן משהו רע, הן פשוט לא התאימו להובלת מטענים כבדים בים, זה הכול.
שילוח בינלאומי ביבשה היה עוד יותר גרוע, אם בים הייתה סבירות נמוכה יחסית שהשילוח לא יגיע ליעדו, ביבשה היה סיכוי ממש טוב שהוא לא יגיע ליעד ואם כן אז לא בשלמותו. אותם השודדים, רק הפעם חודשים ארוכים מאוד של מעבר מדברים, נחלים, נהרות ומכשולים מכל הסוגים והמינים. פעמים רבות שילוח בינלאומי היה נגמר באבידה בינלאומית.
לאבד את המשלוח או הכסף שהושקע בתוך שילוח בינלאומי פעם אחת, זה לא דבר נורא בכלל, הבעיה היא אם זה חוזר על עצמו וזה אכן חזר על עצמו. מה עושים? השיירות יצאו תחת מיגון כבר מאוד כדי להספיק ולשמור על כל השיירה.
להבדיל אלפי הבדלות, היום המצב הוא אחר לגמרי, כבר אין כגמעט סכנת פיראטים. שילוח בינלאומי הפך להיות תחום די בטוח, גם בהובלה ימית וגם יבשתית. כבר לא קורה כמעט שמטענים לא מגיעים בסוף ליעד שלהם.
אז מה גרם לשינוי:
שילוח בינלאומי פשוט הפסיק להיות תהליך ארוך טווח שחלקו הגדול קורה באמצע שום מקום, אין יותר שיירות שחוצות מדברים אלא משאיות ענק שנמצאות בקשר עם כל כוחות השיטור והעכיפה באזור.
ספינות משא שאחריות על תובלה של שילוח בינלאומי, הן כבר לא ספינות עץ שיכולות לתבוע בגלל סערה קטנה, אלא משחטות ענק באורך מאות מטרים רבים, שיכולות להכיל מאות טונות של שילוח בינלאומי וגם לעמוד בפני התקפה של נשק אוטומטי. אין ספק בכלל, הזמנים השתנו.
--