נפש רוח ונשמה
מהות עולם העשייה שנקרא עולם הזה שנקרא גוף הוא לדעת בדעת את שלושת המדרגות האלה ולקבל את החוכמה ולהגיע להיות קדוש...זה הוא מסע מרתק שכל אדם באשר הוא אדם יכול לקבל את שלושת הדרגות האלה...
את המסע הזה התחיל "אברם", ובעשרה ניסיונות קיבל את הגדרת "מחייה המתים", דהיינו, קיבל נשמה וכתב את ספרו "ספר היצירה" שמתאר בו את כל סודות היקום, דהיינו, מדרגת נשמה שנקראת "עולם הבא" בינה. עד דרגת נפש שנקראת "עולם הזה" מלכות...שזה שני עולמות זהים אחד לשני שלאחד מהם קוראים "דרגת גדלות" ולשני "דרגת קטנות" שעל שני העולמות האלה נאמר: "מי שראה את אור הגנוז ראה מסוף העולם עד סוף העולם"...והאור הגנוז נמצא עמוק בתוף הגוף שלמקום הזה נקרא "כל" שנאמר: "ויברך יהוה אלהים את אברהם בכל" שהוא מוגדר בעשר הספירות "יסוד" שהוא יוסף הצדיק שהאחוריים שלו אחיו בנימין שאלה הם בני רחל שעליה נאמר: "ויעבד יעקב את רחל שבע שנים באהבה עזה".
"בדרך שאתם הולכים לא תגיעו למטרה" כך טען איינשטיין...אלה טענות של מטיף, שעל כן לא הייתה אהדה לאיינשטיין, אבל איינשטיין בחל במוסר (מסר הגוף) ובדרך שהם הולכים ולא קיבל שוחד כאשר הציעו לו את המעמד "נשיא המדינה"...והיום אנחנו רואים את המקובלים שמתגאים ומתפארים בדרגות המוסר...ד"ר, תואר שני, בוגר מכללה וכו'...
מי לא שמע ומי לא ראה, שכל המקובלים עם הסניפים שלהם וכל הרבנים עם הדרשות שלהם מהללים ומשבחים את רבי שמעון בר יוחאי ואת ספר הזוהר?...ואני לא שונה מהם: מהלל ומשבח ומפאר את מורי אלופי ומיודעי רבי שמעון בר יוחאי ואת ספרו "ספרא דצינעותא" שנתן לי את ישוב הדעת ובריאות הנפש לכתוב את ספרי "מלחמת הרוח בחומר" שמראה את סודות היקום...אבל, ההבדל ביני לבן הרבנים והמקובלים שרבי שמעון בר יוחאי לימד אותי: מתי לברך את הנעשה שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכתך"...דהיינו, אם אתה לומד דבר ואין לו סוף לדבר אתה לא אכלת ולא שבעת שעל כן אתה לא יכול לברך...אבל אם התחלת דבר והגעת לסוף הדבר בסוד "ים סוף" (סוף התורה)...אכלת ושבעת וברך את יהוה אלוהיך...שהדבר דומה, שאם אנחנו יושבים ואוכלים ושבעים שזה נקרא עכשיו והרגע, הכיצד נוכל לברך, אם בעוד כמה שעות אנחנו שוב רעבים וצריכים שוב לשבת לאכול ולשבוע?...הכיצד אנחנו לא רואים שמה שאנחנו עושים לא עוזר לגוף אלא רק מזיק לגוף שנאמר: "משביעו מרעיבו"....
קל מאוד להבין שכל העשייה שאנחנו עושים וכל הלמודים שאנחנו לומדים היא למטרה אחת: "לשרוד ולהגן על הגוף מפני מחלות ודברים רעים"...שלבסוף כל הניסיונות עלו בתוהו ואת זה אפשר לבדוק בכל המגזרים: דת, מדע וקבלה...ומכיוון שהתכונה הזאת קיימת בנו "עשייה ולימוד"...אראה לכם דרך לימוד שהיא טובה לכל אדם עלי אדמות ולכל הדרגות מדרגת אסיר ועד דרגת מחוקק....
אפנה אתכם לספר הזוהר בפרשת לך לך למאמר נפש רוח נשמה שאלה הם דברי רבי שמעון בר יוחאי מפסוק קמו – קסג שמראה את הגמר תיקון לעולם כולו ואני אגע בכמה פסוקים...
קמו – "רבי שמעון היה הולך בדרך , והיה עמו רבי אליעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה. בעוד שהיו הולכים, אמר רבי שמעון, מתפלא אני איך בני העולם אינם מסתכלים להבין דברי תורה. ולדעת על מה הם עומדים בעולם...בוא וראה. נפש האדם, בעת שעולה לישון על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה. ואם תאמר שכולם עולים דהיינו גם שאר המדרגות: רוח ונשמה עולים עמה למעלה, אינו כך, כי לא כל אחד ואחד רואה את פני המלך, אלא הנפש עולה, אל המלך, ולא נשאר אז עם הגוף, רק רשימה אחת שהיא מידת החיים של הלב".
קנ"א – "וזו היא נפש, אשר בעת השתוקקות שלה עולה, היא להקב"ה, ואינה מתדבקת במיני אורות אחרים, והיא הולכת אחרי מינה הקדוש, במקום שיצאה משם. שה"ס הנוקבא (הגוף). שהיא יוצאת ונמשכת ממנה. ומשום זה כתוב, נפשי אויתיך בלילה, כדי לרדוף אחריך ולהדבק בך, ולא להתפתות אחרי מין זר".
קנ"ה – "נפש היא התעוררות תחתונה , כלומר, היא התחתונה מאורות נפש רוח נשמה. וזו סמוכה לגוף, ומזינה אותו, והגוף אוחז בה, והיא נאחזת בגוף. לאחר כך הנפש מתתקנת ע"י מעשים טובים שעושה האדם, ונעשית כסא, שישרה עליו הרוח, בכוח התעוררות של הנפש הנאחזת בגוף, כמו שכתוב עד יערה עלינו רוח ממרום".
קנ"ו – "לאחר שכבר נתקנו שניהם, הנפש והרוח, הם עתידים לקבל נשמה, כי הרוח נעשה כסא אל הנשמה שתשרה עליו. ונשמה זו עליונה על כולם וסתומה, בלתי מושגת, נסתרת מכל נסתר".
קנ"ד – "וכל המדרגות עולות בסוד החכמה. כי שהמדרגות מסתכלות זו בזו, מסתכל אז האדם בחכמה העליונה, ונשמה זו נכנסת בהם, בנפש ורוח, והם מתדבקים בה. וכאשר היא שולטת, דהיינו הנשמה, נקרא אז האדם, קדוש, שלם מכל, והוא ברצון אחד אל הקב"ה".
קס"ג – "באו רבי אליעזר ורבי אבא וכל החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון. בכה רבי אבא ואמר, ווי ווי כאשר תסתלק מהעולם מי יאיר אור התורה. אשרי חלקם של החברים ששמעו דברי תורה הללו מפיך" (סוף מאמר)...
אלפיים שנה עברו מהיום ההוא עד היום הזה וכל אחד ואחד יסתכל בכתוב וישאל את עצמו...
כמה אנחנו רחוקים בדעת כדי לדעת את מה שאמר רבי שמעון?...
האם זה נכון שמה שמודיעים המקובלים והרבנים שאנחנו לא יכולים לדעת בדעת מה אמר רבי שמעון?...
מדוע הרבנים והמקובלים לא יודעים בדעת מה אמר רבי שמעון?...
כדי לדעת בדעת מה אמר רבי שמעון וכל אחד ואחד יקבל את נשמתו ויכתוב את ספרו כאשר הוא נמצא במציאותו נקבל את דברי האר"י שהוא גלגול של רבי שמעון שטען: "אנחנו נמצאים במציאות שחייבים לעזוב את הפתיחות באמונה ולעבור לפתיחות הנפש"...
ומכאן נחזיק בידנו את "ספר הנפש" שהוא נקרא "כנסת ישראל" שאלה הם "פרקי אבות"...שגם מה שכתוב בספר הזה רחוקים כל בני העולם הזה מרחק כמרחק מה שאמר רבי שמעון בספר הזוהר, ומפה נלמד ונעשה את הכתוב, וככול שנתמיד בעשייה אנחנו מתקדמים לבית המלך, וכאשר אנחנו בבית המלך נוכל להגיע מהר מאוד לראות את פני המלך...שעל כן פרקי אבות מתחיל כך:
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, והזקנים לנביאים, והנביאים לכנסת ישראל...
סיני נקראת בינה ששם נכתבה התורה באצבע אלהים שהוא מעמד משה בעליה השנייה להר סיני.
יהושע נקרא הנשמה שהוא הנער של משה, דהיינו, הקטנות שהוא הגוף.
הזקנים שהם נקראים אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהם שלושת הספירות חג"ת.
הנביאים שהם נקראים הרוח שיצאה מהנפש שהם שתי הספירות נצח והוד.
כנסת ישראל שהיא שתי הספירות יסוד ומלכות שנקראת נפש.
וזה הוא הגמר תיקון שעל זה נאמר: "ומחה כל דמעה ובלע המוות לנצח".
כדי לקבל את המודעות הזאת מסתיים ספר הנפש בטענתו: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"...שאלה הם שלושת הדרגות שעליהם מדבר רבי שמעון: "נפש (עשיתיו) יצרתיו (רוח) בראתיו (נשמה)...
כשם שאברם היה עובד אלילים, יעקב היה רמאי, יצחק אהב בשר ודוד היה איש מלחמות...שאלה הם ארבעת הרגלים של כסא הכבוד של הנשמה חגת"מ...אל תתביישו בעצמכם ואת זה אני מראה לכם בספריי ובכל כתובי: "אני נקרא במודעות המוסר עבריין – ואני נקרא במודעות הדת כופר"...והנה עבריין וכופר מעמיד את התורה על אמיתותה שנאמר: "התשובה נבראה לפני שהעולם נברא"...שהגדרת התשובה הגדיר אותה איינשטיין: "צריך אומץ רב ומיומנות כדי שהאדם ילך נגד כוון הזרם"...שעל זה אמר רבי שמעון: "קל ללמד בן רשע להיות צדיק מבן צדיק להיות צדיק". שעל זה אמר שלמה המלך: "גם בבית האסורים בממלכתו יולד רש".
דבר אחד אומר לכם: את ספר פרקי אבות, פעם ראשונה שקראתי אותו, בהיותי בן 50 שנה...ואת ספר הזוהר, פעם ראשונה שפתחתי אותו, בהיותי בן 54...והנה היום בן 58 ...עם ספרי "מלחמת הרוח בחומר" וכל הכתבים שכתובים למדתי אותם ויודע אותם מתוך פרקי אבות שנאמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך"...ופרקי אבות נקראים "אמא"...ואל תשכחו שרק דרך האמא אפשר להגיע לאבא שהוא נקרא הקדוש ברוך הוא.
"אל תאמר לכשאתפנה פן לא תתפנה"
"שלי שלך ושלך שלך"