שורט (מכירה בחסר)- כל מה שרצית לדעת 

מבוא- מהי מכירה בחסר
פעולת המכירה בחסר הידועה גם בשמה הלועזי "שורט" (Short) היא מכירת נייר ערך שכלל אינו בבעלות המוכר. מבולבלים? אנחנו לא.
אז בואו נעשה סדר בדברים, על מנת לבצע מכירה בחסר המוכר צריך לשאול את נייר הערך מבעל נייר ערך לפני ביצוע הפעולה, תמורת השאלה זו מקבל בעל הנייר עמלת השאלה ופיצוי במקרה של הטבה בנייר הערך. בפועל, הברוקר הוא זה שלווה את נייר הערך מלקוח אחר המחזיק בנייר ומחזיר לו אותו מאוחר יותר, כאשר המוכר סוגר את הפוזיציה ומחזיר לברוקר את נייר הערך. לאחר מכן ה"שורטיסט" מוכר את נייר הערך בבורסה למרות שלמעשה אינו בבעלותו ובעת המכירה מתחייב ה"שורטיסט" להחזיר למשאיל נייר ערך זהה בעתיד על ידי רכישתו בשוק ההון ומסירתו חזרה.
כשמחיר נייר הערך בשלב סגירת הפוזיציה (נקרא גם שלב הקניה או ה"התכסות") נמוך ממחירו בזמן ביצוע השורט (המכירה בחסר) מרוויח השורטיסט את ההפרש, ולהיפך.
 
מכירה בחסר -למי זה טוב?
פעולת המכירה בחסר מאפשרת למשקיעים בשוק ההון לקצור רווחים גם במצב של שוק יורד שכן בפתיחת פוזיציה כזו המשקיעים למעשה צופים ירידות. למשל, סוחר המעריך שמניה "X" עומדת לרדת והוא מעוניין להרוויח מכך ימכור בחסר את המניה מתוך ציפייה שהיא אכן תרד וכשהוא ירצה לקנות אותה (מוכר גם כ"להתכסות" או Buy To Cover) בחזרה על מנת להחזיר אותה לבעליה המחיר יהיה נמוך בהרבה והחשבון כאן ברור לכולנו-מוכר גבוה, קונה בזול- יש רווח. הכול רגיל, אבל הפוך…
מטרה נוספת של הבורסה בפתיחת האפשרות לביצוע פעולה זו היא שכלול המסחר בשוק ושיפור הנזילות בו.

דוגמא לעסקת שורט
סוחר ביצע פעולת מכירה בחסר של 10 יחידות מניה במחיר של 100 ש"ח ליחידה. ביום קניית המניה והחזרתה לברוקר מחיר יחידה עמד על 95 ש"ח. מהו הרווח למשקיע?
במקרה זה הרווח למשקיע הוא: (100-95)*10 = 50 ש"ח.
מהו ההפסד למשקיע במקרה שבו מחיר יחידה בסגירת הפוזיציה עומד על 104? במקרה זה ההפסד למשקיע יהיה 40 ש"ח. (שים לב! הדוגמאות ללא עמלות).

מתקדמים הלאה- פסיכולוגיית משקיעים בפוזיציית שורט
היקף פוזיציות השורט הפתוחות מתפרסם על ידי הבורסה בתל אביב אחת לשבוע גם לגבי השוק כולו וגם לגבי מניה ספציפית. היקף הפוזיציות הפתוחות מהווה אינדיקטור למחיר השוק. כאשר היקף זה עולה ניתן להבין שמספר האנשים שחושבים שהשוק מתומחר יקר מידי עולה ויש צפי גדול יותר למימושים. התיאוריה בשוק טוענת שככל שיותר אנשים ישתתפו במסחר בנייר ערך מסוים כך מחיר הנייר יתקרב יותר לערכו הכלכלי (לא בהכרח נכון-אבל נו מילא…). השורטיסטים מכונים גם "רואי השחורות" ונחשבים לפסימיים בתפיסתם בכל הקשור לעליות בשוק ההון.
הנה לכם שאלה- פתחתם פוזיציית שורט על מניה מסוימת אך לרעתכם המניה החלה לעלות באופן חד. מה תעשו? סביר להניח שתילחצו ותרצו לסגור את הפוזיציה אך גם אם לא, הרבה פעמים תהיו מחויבים לבצע פעולה שכזו מכיוון שלרוב כשמבצעים עסקה כזו הברוקר דורש בטחונות. מה יקרה כעת? שורטיסטים רבים יקנו בחזרה את המניה על מנת לסגור את הפוזיציה בהפסד מינימאלי וילחצו למעלה עוד יותר את מחיר המניה, תופעה זו נקראת "שורט סקוויז" (Short Squeeze) ומנוצלת על ידי סוחרים מנוסים על מנת להפיק רווחים מהירים. מיותר לציין כי ביצוע פעולה זו כמו גם פעולת השורט עצמה כרוכה בסיכון רב ולא מומלצת לרוב המשקיעים.

שורט בבורסה בתל אביב
כמו בהרבה דברים הקשורים לשכלולו של שוק ההון גם פה שוק ההון הישראלי מפגר אחר שוק ההון האמריקאי שנים מספר והאפשרויות בו נמוכות יותר או במקרים אחרים קיימות אך מסובכות יותר לביצוע וזאת למרות שיתרות המכירה בחסר גדלות בהתמדה עם השנים בבורסה התל אביבית ומתבצעות על ידי יותר ויותר גופים ומשקיעים.
אחת הדרכים הנוחות והנפוצות ביותר לבצע שורט היא באמצעות תעודת סל בחסר המחכה באופן הפוך את ביצועי המדד אחריו היא עוקבת. תעודה בחסר מאפשרת לנו לבצע מכירה בחסר של סל ניירות ערך ללא צורך בכתבי השאלה. כאשר המדד אחריו היא עוקבת ירד 3% תעודת הסל שבידינו תעלה 3% (מאין תמונת ראי). לאוהבי הסיכון שבינינו יש אפשרות בחלק מתעודות אלה למנף את  השינוי פי שניים או פי שלושה.