למעשה, סעיף או סעיפים אלא הם שריד וזכר להוראות חוק ישן נושן, שמקורו בפקודה מנדטורית משנות 40-ה ולהבדיל מיין טוב, הוא לא משביח עם השנים, אך עומד בתוקף עד היום.
נסביר בקיצור: החוק הסדיר פיקוח ממשלתי על גובה שכר הדירה, כך שהדייר המוגן נהנה משכר דירה נמוך מאוד שבין 10-20 אחוז ממחירי השוק. החוק נולד על רקע העלייה הגדולה בשנות 40-ה ועל רקע המחסור בדירות להשכרה. בעלי דירות ניצלו את הביקוש להעלאת דמי השכירות בצורה מופרזת.
זכות אישית, לא להעברה כדי להגן על הדיירים, נחקק החוק, שאסר על בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה כרצונם ולפנות את הדייר בתום תקופת השכירות. החוק מטיל מגבלות רבות על פינוי הדייר לאחר תום תקופת השכירות, אם כי יש בו גם סעיפים, המאפשרים לבטל את ההגנה, למשל, אם נעשו שיפוצים בנכס ללא תיאום עם הבעלים, או הוחלף הדייר - שהרי מדובר בזכות אישית, שלמעט מקרים חריגים אינה ניתנת להעברה לאחר. החוק חל לא רק על דירות פרטיות, אלא גם על עסקים. עד היום יש תקרה של גובה דמי שכירות בתחומים שונים, שהופכים את הנכס כמעט לנכס המושכר חינם. בדירות ובעסקים לא מעטים בישראל, שהושכרו בשנות ה- 40 וה- 50 מתגוררים עדיין דיירים מוגנים. מדובר 1.5-כב אחוז מכלל דירות המגורים בישראל 23-כ) אלף דירות) 15-כבו אלף מבנים, בהם פועלים עסקים בשכירות מוגנת.
מיהו דייר מוגן?
לכן - למען הזהירות - נוהג כיום המשכיר להבהיר בהסכם השכירות, שמדובר בהסכם שכירות שאינה מוגנת ואשר חוקי הגנת הדייר אינם חלים עליה. הבהרה זו מופיעה לעתים גם בכותרת של ההסכם. למעשה, הבהרות אלה אינן הכרחיות. אם אתם משכירים נכס, ושכחתם להכניס את הסעיפים הללו, לא קרה דבר - השוכר שלכם לא יהפוך בשל כך לדייר מוגן. מאז 1968 נקבע בחוק, ששוכר אינו נחשב דייר מוגן אלא אם נרשם במפורש שכן. היום נחשבים לדיירים מוגנים שלושת אלה: אחד, מי ששכר את הדירה לפני שנת 53 ונהנה מאז ממעמד של דייר מוגן. שנית - מי ששכר את הדירה לאחר שנת 53 ולפני 20 באוגוסט 1968 (המועד שממנו והלאה תקף התיקון לחוק), בתנאי שבחוזה לא כתוב במפורש שאינו מוגן. שלישית - דייר שנכנס לדירה אחרי 20 באוגוסט 1968, ובחוזה נקבע במפורש שהוא מוגן.
באילו מקרים ניתן להעביר את זכות המגורים בדירה על-פי חוק הגנת הדייר? אם הדייר המוגן נפטר, יוכל בן- זוגו להמשיך להתגורר בדירה, בתנאי שהשניים היו בני-זוג והתגוררו יחד לפחות שישה חודשים לפני הפטירה. אם לנפטר לא היה בן זוג, יוכלו ילדיו או קרוביו האחרים הקבועים בחוק להמשיך ולהתגורר בדירה, גם זאת בתנאי שהתגוררו איתו לפחות שישה חודשים לפני פטירתו, ובזמן הפטירה לא היתה להם דירה אחרת למגוריהם. כשאין יורשים העונים על דרישות החוק, חוזרת הדירה לידי בעליה.
צו פינוי לדייר
גם הדייר המוגן עצמו יכול למכור את זכויותיו בדירה לדייר אחר או לבעל הבית. במקרים מסויימים מתיר החוק לפנות דייר מוגן: אם נטש את הדירה, או עזב אותה בכוונה שלא לשוב אליה יותר, או אם לא שילם שכר דירה, או אם לא קיים תנאים מסוימים בחוזה. כמו כן, הוא יפונה אם הזיק לדירה בזדון, אם הוא או אדם אחר ברשותו עשו שימוש בדירה למטרה בלתי חוקית, או הטרידו שכנים. ניתן לפנותו גם אם השכיר את הדירה, או חלקה, והפיק רווח בלתי-הוגן לעומת דמי השכירות שהוא משלם. כן ניתן לפנות, אם בעל הדירה זקוק לדירה לשימוש עצמי, והוא הודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו דיור חלופי.
האם בעל הדירה יכול למכור את זכויותיו בדירה שנמצא בה דייר מוגן?
כן. במקרה כזה, מי שרוכש את הנכס קונה למעשה נכס תפוס. כמובן, הקונה יכול להיות גם הדייר עצמו. כאשר הבעלים הוא גוף ממלכתי או גוף משכן (עמידר, עמיגור, חלמיש) ניתנים לדייר תמריצים ותנאים טובים יחסית לרכישת יתרת זכויותיו בנכס.
