התוספות כלולות בפיצוי מהביטוח 

חברות הביטוח מזדרזות לאתר ליקויים והפחתות שווי ברכב שניזוק, לשם הקטנת תגמולי הביטוח. מטבע הדברים הן נלהבות פחות להתייחס לגורמים המגדילים את שווי הרכב. כך, למשל, תזדרז לרוב חברת הביטוח להפחית את שווי הרכב בשל מספר רב של קילומטרים (גם אם לא הפחיתה הפרמיה המשולמת בשל כך וגבתה אותה במלואה), אך תתנגד נמרצות להעלאת שוויו בשל מספר נמוך של קילומטרים אותם גמע. הן מתנהגות כך גם בכל הנוגע לתוספות שהתקין ברכב הבעלים שלו.

במקרה שמצא דרכו לערכאות סירבה המבטחת לכלול, בחישוב שווי הרכב לצורך פיצוי, את התוספות שהתקין בו בעל הרכב. שוויו של הרכב בלא התוספות עמד על 29 אלף שקל בלבד, כאשר הכללת התוספות בשוויו (רכב מוגבה, חישוקים מיוחדים, צמיגים רחבים, בולמי רנצ'יו, קפיצים פרוקים, מפלט לחץ, נעילת דיפרנציאל ARD בחזית ומאחור, וו גרירה, מושבים אספיר, הגה כח, מזגן ושינוי יחסי העברה) היתה מעמידה אותו על 57 אלף שקל.

באותו מקרה טענה המבטחת כי התוספות לרכב לא בוטחו, שהתובע מחזיק ברכב כיד שמינית, שעל-פי מד האוץ של הרכב נסע הרכב עד סמוך לגניבתו 240 אלף ק"מ וכי חלק מהרכיבים המתוארים בחוות הדעת כתוספות מיוחדות מהווים חלק מרכיבי הרכב עצמו ואינם נחשבים כתוספות.

בית-המשפט התייחס לעובדה שבמפרט הפוליסה לא צוין סכום הביטוח, כי אם גובה הפרמיה בלבד. לעניין זה קובעת לשון החוק, כי "חובת השיפוי של המבטח תהיה בשיעור הנזק ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייבו בו בחוזה". לכן, קבע בית המשפט כי אין מדובר באביזרים חריגים, אלא בפריטים שניתן לראותם כחלק אינטגרלי מהרכב ואשר יש בהם כדי להעלות את ערכו.

בהקשר זה התייחס בית-המשפט ל"פוליסה התקנית" שאותה אין המבטח רשאי לשנות אלא לטובת המבוטח. מקרה הביטוח בגינו ישולמו תגמולי הביטוח, הוא, בין היתר, "אובדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב במפרט, לרבות למזגן האוויר שבו, לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח או לאביזריו הצמודים אליו, או הנמצאים בו מכוח דין.

"עם זאת, מבטח לא ישפה את המבוטח בשל אבדן או נזק למקלט רדיו המותקן ברכב ולכל רכוש אחר הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו. צמיגים, אלא אם ניזוקו או אבדו חלקים נוספים מהרכב עקב מקרה הביטוח".

עוד קובעת הפוליסה התקנית בהקשר לגניבת רכב, כי רכב שנגנב ולא נמצא בתוך 30 יום ייחשב כ"רכב באובדן גמור" ובמקרה כזה ישלם המבטח למבוטח את מלוא ערך הרכב ביום קרות מקרה הביטוח.

בית-המשפט התייחס ללשון החוק המורה כי כאשר רכוש הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו אינו מכוסה, ומה שהוא כן חלק מאביזריו - מכוסה.

לפיכך נקבע כי כל ה"תוספות המיוחדות" הן חלק מאביזרי הרכב, ועל כן הם חלק מ"מלוא ערך הרכב" ביום קרות מקרה הביטוח. לפיכך, אמד בית-המשפט את

שווי הרכב תוך התייחסות לשווי התוספות וחייב את המבטחת בתשלום מתאים. בנוסף חייב בית-המשפט את המבטחת לשלם לתובע סכום בשיעור 17.5% מהסכום הפסוק עבור שכ"ט עו"ד.