במקרה שהיה ניזוק בתאונה רכבה של מבוטחת חברת הפניקס. אלא שהחברה הודיעה למבוטחת כי היא מסרבת לשלם לה את נזקיה, למרות שהמבוטחת העבירה לסוכן הביטוח כספים שנועדו לביטוח הרכב מספר ימים קודם. חשדה של הפניקס התעורר בשל סמיכות הזמנים בין מועד קבלת החומר מסוכן הביטוח ובין מועד ההודעה על התאונה. לפיכך, נעזרה בחוקר מטעמה ששוחח עם התובעת והחתים אותה על הסכמתה לעבור בדיקת פוליגרף.
הצדדים הסכימו כי "תוצאות בדיקת הפוליגרף" יהוו ראיה מוסכמת וקבילה המחייבת אותם גם בכל דיון משפטי או אחר שיתקיים ביניהם עקב התביעה". אלא
שבבדיקה נמצאה המבוטחת דוברת שקר משום מה, בנוגע למועד תשלום הכספים לפניקס. לאור זאת, סירבה הפניקס, כאמור, לשלם למבוטחת תגמולי ביטוח עבור נזקיה. המבוטחת שהופתעה מכל המתואר לעיל, ובהיותה בטוחה בצדקתה פנתה בעצמה ועל חשבונה לבדיקת פוליגרף נוספת, וכך אף עשו סוכן הביטוח והפקידה מטעמו שהיתה נוכחת במשרד ביום התשלום. בבדיקה זו שוב נמצאה התובעת דוברת שקר, אך סוכן הביטוח והפקידה נמצאו דוברי אמת בקשר לכך שהתשלום ניתן לסוכן לפני קרות התאונה.
לאור האמור תבעה המבוטחת מהפניקס סכום של 59 אלף שקל הכולל נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לתובעת עקב אי יכולת השימוש ברכבה, אי השבת ערכו כמוסכם ועבור שווי הרכב.
בית-המשפט דחה מכל וכל את טענת הפניקס וקבע כי המדובר בתאונה שמכוסה על-ידי פוליסת הביטוח, שהיתה בתוקף במועדים הרלוונטיים. קרי: התאונה הינה בגדר "מקרה ביטוח", המחייב את הפניקס בתשלומים למבוטחת, על-פי פוליסת הביטוח.
בתביעתה תבעה המבוטחת מהפניקס אף נזק כללי והוצאות נסיעה שנאמדו על-ידה בסך 1,500 שקל עבור התקופה שקדמה לשכירת רכב חלופי על-ידה.
השופט אברהם קסירר קיבל את התביעה בגין רכיב זה במלואה בקובעו כי "אילו היה מדובר בדחייה פשוטה וקצרה של תביעה לתגמולי ביטוח, מצד הנתבעת, וזאת בהתבסס על נימוקים אמיתיים הרי שאולי ניתן היה לקבל טענה מסוג זה . ואולם, לא כך הוא המצב שבפני - מדובר בהתנהגות חסרת הגינות ומשוללת תום לב כלפי התובעת. זאת בנוסף לניהול המשפט באופן שיש בו חוסר תום לב וניהול בדרך בלתי מקובלת. הכיסוי הביטוחי לא היה שנוי במחלוקת, כך גם קרות התאונה והיותה בגדר הכיסוי הביטוחי הנ"ל" (ההדגשות שלי - ת.ר.)
באשר לאופן ניהול המשפט על-ידי הפניקס, קבע בית-המשפט כי התערבותו המתמדת של עורך-דינה של הפניקס, הפריעה למהלך הדיונים השוטף והיתה אף בגדר שיבוש הליכי משפט.
דברים אלה, כך קבע בית-המשפט, מחזקים את הקביעה בדבר חוסר תום ליבה של הפניקס בדרך ניהול המשפט ובאי העברת תשלומים למבוטחת, כמתחייב על-פי הפוליסה בת-התוקף בזמנים הרלוונטיים.
עוד קבע בית-המשפט כי "הנתבעת התגלתה בתיק זה במערומיה: אילצה את מבוטחתה וסוכנה ¬שביקשו אך קיום התחייבויות הנתבעת כלפיהם - להתדפק על דלתותיה כעניים מרודים בפתח ובבושת פנים. התובעת וסוכנה ביקשו אך להיכנס בדלתות הנתבעת, וזאת כדין ולאחר תשלום טבין ותקילין; ומנגד - הנתבעת הטיחה אותה בפניהם, ביהירות, בהתנשאות של בעל הממון, הכח והשררה, כלפי הדל ממנו והנזקק ל'רחמיו', וכל זאת חרף זכות הקיימת לו בדין ובהסכם".
עוד קבע בית המשפט כי "הנתבעת גילתה נטייה ברורה שלא לחשוף אלא חלק האמת ומקצת העובדות. הנתבעת פעלה להשחיר פני סוכנה והתובעת, הכשילה עדיה, וגרמה לפגום באמינות חברות הביטוח, בכך שאינה מקיימת הבטחותיה ואין כל בטחון וביטוח בדבריה".
לאור כל אלו חייב בית-המשפט את הפניקס בדין, בנוסף לתשלום ריבית רגילה למבוטחת מיום קרות "מקרה הביטוח" חייב אותה אף בריבית מיוחדת (פי 3 מהריבית הרגילה - 12%)
בנוסף, חייב בית-המשפט את הפניקס, תוך התייחסות לאופן ניהול ההליך המשפטי על-ידה, בתשלום הוצאות משפט למבוטחת בסכום של 15 אלף שקל.
גם בתביעה נוספת שהתנהלה נגדה חויבה הפניקס לשלם למבוטח ריבית מיוחדת לאחר שנקבע כי זו עיכבה כספיו תחת-ידה שלא כדין ובעוד אלה לא היו שנויים במחלוקת בתום-לב.
בתביעה אחרת של מבוטח כנגד חברת הפניקס חויבה זו לפצות המבוטח בסך של 10,000 שקל בגין עגמת הנפש שהוסבה לו בשל התנהגותה, תוך שבית-המשפט קובע כי"לתובע נגרמה עוגמת נפש רבה ובלתי מוצדקת לנוכח התנהגותה הבלתי מקצועית וחסרת תום הלב של הנתבעת לאורך כל הדרך".
אין אלו הפעמים היחידות בהן חויבה מבטחות בתשלום הוצאות משפט כבדות במיוחד וריבית מיוחדת ומן הראוי כי אלה ייקחו הדברים לליבן וישקלו היטב יחסן למבוטחיהן ולניזוקים, בטרם יודיעו הן עמדתן השרירותית בהסתמך על ההנחה כי אלה יימנעו מניהול מאבק משפטי.
המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
www.rnc.co.il
