גור חדש בבית
ד"ר טל מאייר, וטרינר
מרפאת דוליטל לחיות מחמד
תל חי 31 כפר-סבא
077-4406645
דף הסבר זה נועד לעשות לכם מעט סדר בבלגן החדש ויתרכז בשלושה נושאים עיקריים:
אוכל, טפילים וחיסונים.
אוכל
גור צעיר במיוחד צריך לאכול תחליף חלב לגורים, ניתן לקנות כזה במרפאה או בחנויות לחיות.
יש להאכיל את הגור כל 3-4 שעות בבקבוק מיוחד.
בגיל 4-5 שבועות ניתן להתחיל להרגיל אותו באופן הדרגתי למזון לגורי כלבים. מזון לגורים יש לתת עד גיל שנה בממוצע, תלוי בגזע הכלב.
איזה אוכל לקנות?
סופר פרימיום - נחשבים הטובים ביותר וכמובן היקרים ביותר, מכילים מזון בעל נאכלות גבוהה (איכותי) ונחשבים ככאלה שמייצרים פחות שארתיות (צואה) ולכן המומלצים ביותר.
פרימיום - נחשבים רמה אחת נמוכה יותר, אבל בהחלט מספיקים לרוב הכלבים וכמובן מעט זולים יותר. רמת השארתיות שלהם מעט יותר גבוהה - מה שיאלץ אתכם לאסוף מעט יותר…
כמה לתת? והאם מותר לתת תוספות ופינוקים?
המזון היבש המסחרי הוא המזון המלא והמאוזן ביותר ולכן הוא הטוב ביותר עבור כלבכם והוא צריך להיות המזון העיקרי של הכלב (לפחות 90% מהמנה היומית). יש לתת את הכמות הרשומה בטבלה על גב שק האוכל ע"פ משקל הכלב.
מותר לתת לכלב לאכול גם פינוקים למיניהם אבל חשוב שאלו לא יהוו יותר מ-10% מהמנה היומית.
עד גיל חצי שנה מומלץ לתת 3 ארוחות, אח"כ 2 ארוחות על גיל שנה. מגיל שנה ניתן לתת ארוחה אחת.
מה מותר לתת במסגרת הפינוקים?
מותר לתת כמעט הכל, כל עוד שומרים על מספר כללים:
• בשר, עופות ודגים אבל ללא עצמות!!! עצמות עלולות לפצוע את הפה, את מערכת העיכול או לגרום לחסימת מעי. חשוב לבשל את המזון על מנת להימנע מזיהומים שונים במזון.
• ביצים וגבינות - גם את הביצים חייבים לבשל היטב כמובן. באשר לגבינות, אפשר לתת גבינות רכות ולא גבינות שמנות או מתובלות (לדוגמא קוטג' או גבינה לבנה).
• אורז, לחם, תפוח אדמה (כן, מותר לתת תפוח אדמה) - פחמימות למיניהן. ניתן לתת מעט מהן כצ'ופר, רק לא להגזים.
• ירקות ופירות - כלבים הם "אוכלי כל" ואין בעיה לתת להם ירקות ופירות.
מה אסור לתת?
• עצמות, מזון מתובל מאד, יש להימנע ממזון חריף, מלוח, חמוץ וכו' (כל מה שלא הייתם נותנים לילד).
• יש להימנע מבצל ושום שגורמים לאנמיה, ומענבים/צימוקים שעלולים להזיק לכליות.
• תרופות ותוספי מזון למיניהם– כלבים וחתולים רגישים מאוד לתרופות ולכן אסור לתת תרופות ללא הוראה מהווטרינר. המזון היבש מספק את כל אבות המזון, המלחים והמינרלים בכמויות וביחסים הנכונים. תוספות למיניהן עלולות לגרום לנזק ולמחלות (אלא אם יש אינדיקציה רפואית ספציפית).
• שוקולד! בניגוד למה שרבים חושבים שוקולד אינו גורם לתולעים אך עלול בהחלט לגרום להרעלה. ככל שהשוקולד יותר איכותי ומרוכז יותר, כך עולה הסיכון להרעלה.
טפילים וטיפולים מניעתיים בכלבים
תולעי מעיים:
גורי כלבים עלולים להידבק בתולעים עגולות (כמו ספגטי) העוברות מהאם לגורים, ובתולעי סרט העוברות באמצעות פרעושים.
טיפול כנגד תולעים מומלץ לעשות כבר בגיל של מספר שבועות.
את הטיפול ייתן הוטרינר בפגישה הראשנה. הטיפול ניתן בכדור או בסירופ. יש לחזור על הטיפול תקופתית.
תולעת הוושט (ת. הפארק):
תולעת עגולה נפוצה מאוד בארץ וגורמת למוות של כלבים! התולעת עוברת ע"י חיפושית זבל קטנה בגודל של פחות מ-1 ס"מ, שמפרקת צואת כלבים ומזון/זבל שנזרק. הכלב נדבק לאחר שהוא אוכל את החיפושית, התולעת עוברת מהקיבה דרך אבי העורקים אל הוושט ומתיישבת שם.
הטיפול – זריקת חומר נגד תולעים פעם ב-3 חודשים! למשך כל חיי הכלב.
קרציות:
הקרצית הנפוצה אצל כלבים וחתולים הינה קרצית הכלב החומה. הקרצית נשארת על הכלב לרוב כ3-4 שבועות בהם היא מוצצת דם, מזדווגת ואז יורדת חזרה לקרקע להטיל ביצים (עד 5000 ביצים).
הנזקים הנגרמים ע"י קרציות:
1. הקרצית מוצצת דם ועלולה לגרום לאנמיה (חוסר דם) בכלבים צעירים, קטנים או זקנים בעלי מערכת חיסון חלשה.
2. קרצית הכלב מעבירה את מחלת "קדחת הקרצית" לכלב הנגרמת ע"י החיידק "ארליכיה קאניס" ואת מחלת "קדחת הבהרות" לבני אדם (כ-3000 איש מאושפזים כל שנה עם קדחת קרצית בישראל!).
אז מה עושים ואיך מתגוננים?
הדרך הטובה ביותר היא כמובן מניעה - טיפול בקולר נגד קרציות (יעיל לחצי שנה) בשילוב עם אמפולות נגד קרציות ופרעושים אותן יש לשים פעם בחודש!
המלצתנו היא לשימוש בקולר ואמפולות של חברת באייר הגרמנית - אותם ניתן להשיג במרפאה.
פרעושים:
הפרעושים הינם חרקים זעירים בצבע חום-שחור, אשר עוקצים ומוצצים דם ועלולים להעביר מחלות לאדם ולבעלי חיים.
לפרעוש מספר שלבי חיים מביצה ועד בוגר. 90% מהזמן הם אינם נמצאים על הכלב או החתול אלא דווקא בסביבה (על הספה, שטיחים, שמיכות, ובין המרצפות, בקרקע בחצר, בשיחים בשתילים וכו')
הפרעוש הבוגר קופץ על הכלב או החתול ע"מ למצוץ דם שהכרחי להזנתו ולהתרבותו, מטיל ביצים ומת.
הנזקים הנגרמים ע"י פרעושים:
• עקיצה - עקיצות הפרעושים עלולות לגרום לאלרגיות ולגרד ימים אחדים.
• חוסר דם (אנמיה) - בנגיעות מסיבית של פרעושים שמוצצים דם עלול להתפתח מצב של אנמיה.
• העברת טפילים - תולעת הסרט (שרשור) Caninum Dipylidium מועברת ע"י בליעת פרעוש נגוע. זחל הפרעוש נדבק ע"י בליעת ביצי התולעת המצויות בצואת חיות.
טיפול:
טיפול מניעתי כנגד פרעושים יש לבצע פעם ב 3-4 שבועות, את הטיפול יש לבצע בצורה שוטפת ולא לחכות להופעת פרעושים.
החומרים המומלצים לטיפול כנגד פרעושים הינם: אדוונטג או אדוונטיקס (adventeg / Adventix),ספריי פרונטליין (Frontline) או אמפולות של ריוולושן.
במקרים של נגיעות קיימת, כדאי לשלב עם טיפול סביבתי (שואב אבק לרצפות, שטיחים, הרתחת המצעים עליהם שוכב הכלב) + הדברה סביבתית מקצועית.
חיסונים
כשהגור נולד, יש לו נוגדנים אותם הוא מקבל מאימו. הנוגדנים האלה מספקים לו הגנה עד גיל 6 שבועות. החל מגיל 6 שבועות, רמת הנוגדנים מאימו יורדת, וזה בדיוק הזמן להתחיל בסדרת החיסונים.
סדרת החיסונים כוללת 3 חיסוני משושה וחיסון כלבת והחדרת שבב תת עורי.
חיסון המשושה כולל 6 מרכיבים – 4 נגיפים: פארוו, דיסטמפר (כלבלבת), דלקת כבד נגיפית, שפעת, ושני זנים של חיידקים הנקראים לפטוספירה (עכברת בעברית – מחלה מדבקת גם לני אדם).
כלבכם יקבל חיסון משושה ראשון בגיל 6-8 שבועות
חיסון משושה שני שלושה שבועות לאחר הראשון
כעבור שבועיים ניתן חיסון הכלבת + שבב + רישיון להחזקת כלב של הרשות המקומית
ושבועיים לאחר מכן חיסון המשושה השלישי + זריקה כנגד תולעת הפארק.
• חשוב להקפיד על מתן כל החיסונים בסדרה.
• רצוי להימנע מהוצאת הכלב עד תום החיסונים כדי למנוע הדבקה בגורמי המחלה השונים.
• כלב בוגר יחוסן פעם בשנה כנגד כלבת + פעם בשנה בחיסון המשושה.
• חיסון כנגד שעלת מומלץ ביותר לכלבים שבאים במגע עם כלבים אחרים (בפארקים או בפנסיון), את החיסון יש לתת כשבועיים לפני הכנסת הכלב לפנסיון או באופן שותף כל חצי שנה.
רחיצה
כלבים אינם מזיעים. עורם מכוסה שכבת שומן שמגינה עליו מפני טפילים, מחלות ואלרגיות.
במידה ואנו חופפים את שיער הכלב אנו פוגעים בהגנה הטבעית של העור. אין בעיה בשטיפה במים בלבד.
המלצתנו היא לא לשטוף לפני גיל 3 חודשים, לאחר מכן להשתדל לשטוף כמה שפחות ולא לשטוף יותר מפעם ב-3 חודשים!
עיקור וסירוס
לעיקור וסירוס ישנם יתרונות רבים, חלקם בריאותיים, חלקם התנהגותיים וחלקם נועדו למניעת התרבות ייתר.
כיום אנו מתייחסים לעיקור וסרוס כחלק מהרפואה המונעת שתפקידה למנוע בעיות ומחלות.
ההמלצה כיום היא לעקר ולסרס כלבים בגיל חצי שנה – לפני הייחום הראשון בנקבות!
היתרונות העיקריים של עיקור וסירוס:
• מניעה של סרטן רחם ושחלות בנקבות, סרטן פרוסטטה ואשכים בזכרים.
• מניעת דלקת רחם בנקבות.
• הקטנת הסיכוי לסרטן העטינים ואף מניעתו .
• מניעת התנהגות תוקפנית ובעיות סימון שתן בעיקר בזכרים.
• הקטנה משמעותית של תוקפנות בין כלבים ופציעה כתוצאה מכך.
• מניעת ריבוי ייתר - וכלבים משוטטים, חולים ורעבים.
• מניעת מטרד הדימום בעת ייחום בנקבות ובריחה מהבית אצל זכרים (גורם מרכזי לדריסת כלבים).
