גדול מצמחי הנוי המטפסים והפורחים, מוצאם מהאזורים הטרופיים או הסובטרופיים בעולם. לפיכך, צמחים אלו רגישים לטמפרטורות נמוכות פרט ליוצאי דופן, המתוארים בספרות הגננית כ- Frost Hardy, כלומר עמידים לקרה. מספר מטפסים, שלמרות מוצאם מהאזורים החמים, יעברו את החורף הישראלי הממוצע ללא פגיעה כשהם ירוקים ונאים ולעיתים גם פורחים. יסמין אזורי Jasminum azoricum בוגונוילאה חלקה Bougainvillea glabra אורנית לוהבת Pyrostegia venusta מנסואה שומית Mansoa alliacea Pentalinon luteum ובשמו העממי מנדוילה צהובה מנגנון העמידות לקור בצמחים אלו הוא ע"י כניסה לתרדמת חורף. הצמחים משירים את העלים בסתיו, כתגובה להתקצרות היום, ואת החורף הם עוברים בתרדמה. אנו קוראים להם צמחים נשירים. קבוצת צמחים זו, מתאימה לשתילה באזורים בהם שורר חורף קר כגון ירושלים, צפת או מצפה רמון. כאשר נשתול צמחים מקבוצה זו באזור בו החורף מתון, כגון שפלת החוף, מופע הצמח יהיה דל, והפריחה תהיה חלקית. צמחים מטפסים הינם בעלי גבעולים ארוכים ודקים בד"כ ללא יציבות מכנית עצמאית, אלא בעזרת אחיזה של אברים נוספים. הענפים דקים וגמישים לרוב. בחלקי הנצר של המטפסים - הגבעול והעלים - התפתחו אמצעים המסייעים באחיזה, תמיכה או הישענות. כך יכולים המטפסים להגיע למרחקים או לגבהים עצומים למרות "חולשתם". גבעולים ועלים שתפקידם אחיזה ותמיכה השתנו גם במבנם. בגלל מקורם באזור הסובטרופי המאופיין בעצים צפופים וגבוהים , ההשקעה ביצירת אמצעי טיפוס והתאמת גבעולים ועלים הינה עצומה. עבור המטפסים המשאב החסר הוא אור. שם הם נובטים בנישה ייחודית, לה צמחים אחרים לא מותאמים. הם נובטים בצל עצים, ומטפסים במהירות אל האור כדי לבצע פוטוסינתזה. קיימים גם מטפסים הגדלים במקומות מוארים, אלה לרוב לא יטפסו לגובה, באופן טבעי, אלא ישתרעו בצורה אופקי בין המטפסים יש חד שנתיים ורב שנתיים, יש ירוקי עד ויש נשירים, יש עשבוניים ויש מעוצים. המגוון הרב של המטפסים בא לידי ביטוי לא רק בבתי גידולם השונים או בטיפוסי תפוצתם אלא גם בביולוגיה של התפתחותם ובדרכי רבייתם. בהתאם למנגנוני הטיפוס, נוהגים לחלק את המטפסים למטפסי גבעול, מטפסי עלים ומטפסי שורש. צמחים מטפסים לא קולטים חומרים מן הצמחים שהם נשענים עליהם - הצמחים התומכים בהם, ולכן יחסים כאלה אינם נחשבים כיחסי "טפילות". כיצד הם מטפסים? גבעולים לטיפוס: צמחים מסוימים הינם בעלי גבעולים נכרכים. כך יערה, שעועית, תונברגיה, פנדוראה ואחרים. הקיסוס והאחז (פותוס) מצמיחים שורשי אחיזה מהגבעול. אלה שורשים אדוונטיביים, לא אמיתיים. הם קצרים ובעלי כפתורי אחיזה חזקים בקצותיהם. גבעולי הגפן, השעונית ואחרים מתפתחים בחלקם למבנה דק, חוטי בעל כושר הסתלסלות, אלה הקנוקנות. הקנוקנות נכרכות סביב גזעים, קורות וגדרות. קנוקנות הגפנית נאחזות ולא נכרכות באמצעות כריות אחיזה בקצותיהן הקנוקנות נכרכות בעקבות מגע עם עצם מוצק. תגובה זו קשורה לתנועתיות בצמחים המתקיימת בעוד מצבים (למשל תגובה לאור). גם גבעולים וחלקי עלים מסוגלים לבצע תנועות אלו. תנועת הקנוקנות הראשונית היא תנועת פיתול- סיבוב קצה הקנוקנת לעבר העצם המוצק. בהמשך הקנוקנת מתפתלת ונכרכת סביבו. הצמיחה היא דיפרנציאלית. התאים הקרובים לעצם מתקצרים והרחוקים ממנו מתארכים. התוצאה - הסתלסלות כקפיץ הנשאר בצורתו גם לאחר סילוק העצם המוצק. כפי הנראה להורמון הצמחי אוקסין, המופרש בצמחים, תפקיד בתהליך של גידול תאים משתנה. עובדה מעניינת: בחצי כדור הארץ הצפוני, כל המטפסים נכרכים נגד כיוון השעון, בעוד אותם המינים כאשר הם גדלים בחצי הכדור הדרומי, נכרכים עם כיוון השעון, ואין יוצאים מהכלל. אם נתערב ונשנה את כיוון הליפוף, המטפס לא יוכל לשנות את שעשינו אבל הצימוח החדש יחזור לדגם הקודם. מרבית המטפסים, בשנה הראשונה לשתילתם בגן גדלים בקצב איטי. בשנה הזו הם מתבססים ובהמשך יצמחו בקצב נמרץ, כל אחד לפי תכונותיו. הבניין הופך לחלק מסביבתו רק לאחר שהצמחים גדלים על חלקים ממנו באופן חופשי כמו שהם גדלים על הארץ לתיכנון חכם של הגינה - אלמנט סופר קלאסי בארכיטקטורה ירוקה הוא ה"ויטרינה" הדרומית. הוא מתבסס על צירוף גאוני של שתי עובדות פשוטות: בקיץ השמש יותר גבוהה בשמיים ובחורף יותר נמוכה, ושבקיץ מטפסים נשירים מלבלבים ובחורף הם קרחים קיים ניסיון עולמי עצום ביישום הפטנט הזה והתאמתו לתנאים שונים, זוהי אחת השיטות הנפוצות ליצירה של מה שנקרא "אקלים פאסיבי", כלומר, תכנון נכון שיש לו השפעה גדולה על ויסות הטמפרטורה בבית, ללא כל השקעת אנרגיה. צמחים מטפסים משמשים לכיסוי קירות, להצללת פרגולות, להסתרת מפגעים אסתטיים או ליצירת גדר מפרידה בין החצר והחוץ אין ספק שבניינים שצומחים עליהם ורדים או גפן או יערה מדברים אלינו יותר מאשר בניינים עם קירות ריקים וחשופים. זו בפני עצמה סיבה מספקת לשתול זלזלת בר סביב הבניין, להכין אדניות כדי לעודד גידול צמחים בקומות הגבוהות, ולבנות סורגים וסבכות שהצמחים יוכלו לטפס עליהם
אריאל בנימין אתר גינת נוי http://www.ginatnoy.co.il>
