"ויהיו חיי שרה, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען;..." (בראשית כג)
מדוע פרשת מותה של שרה נקראת 'חיי שרה'? במה זכתה שרה, שרק על שמה נקראה פרשה בתורה?
דמותה של שרה מורכבת ומיוחדת: היא דעתנית ולא מתפשרת, נמנית עם שבע הנביאות שבתנ"ך ועם הנשים היפות בעולם. מה סוד יופיה של שרה?
על הכתוב "ואבי יסכה" בסוף פרשת נח, אומר רש"י שיסכה היא שרה, והיא נקראת כך משום שהיא סוכה ברוח הקודש ושהכול סוכין ביופיה. על הפסוק: "ויהיו חיי שרה..." אומר רש"י: "בת מאה כבת עשרים לחטא. מה בת עשרים לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף שרה בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי".
הרב יצחק גינזבורג מביא במאמרו 'נעם אלימלך על חיי שרה' את דברי רבי אלימלך מליז'נסק על פירושו של רש"י, ואומר שלציון השנים יש משמעות פנימית. כל אחד מהגילים מתאר שלב התפתחותי בנפש האדם. המדרגה המציינת את תחילת הלימוד, את תחילת גילוי עבודת ה', מקבילה לגיל שבע, בו הילד מתחיל את דרכו מתוך התלהבות ושמחה. מראה תינוקות של בית רבן הלומדים בהתלהבות ובתמימות נקרא 'יופי'. זה היופי של הבורא ברוך הוא. השלב השני הוא גיל עשרים, בו שכלו של אדם מתגבר לדעת את ה'. בגיל זה מתחילה להתפתח מודעות עצמית של "איכה". האדם מתחיל לברר את תלמודו, להיות רגיש לפגמים שלו, לפשפש במעשיו, לבדוק ולהתבונן אם מעשיו ותלמודו טהורים או שיש בהם ערבוב של אגו, ולבחון האם שמחת תלמודו נפגמת בראותו את פגמיו האישיים, או שמעשיו נעשים כהוגן לכבודו יתברך, באמת. ומסביר הרב, שיופי זו הקטנות, התמימות, ושהיכולת לעבוד את השם גם במוחין דקטנות של גיל שבע, וגם במוחין דגדלות של גיל עשרים, היא החיים הנצחיים. באמירה "בת מאה כבת עשרים" יש בשורה, התחדשות ואיזון של מודעות מצד אחד ושל תמימות מצד שני.
דמותה של שרה היא דמות דינמית, פעילה, משתנה, נטועה בתוך החיים, יופיה הוא יופי מהותי, הוא יופיה של הנשמה שמאירה את גופה, את חייה ואת עבודת השם שלה!
החזרה של התורה על המילה 'שנה' בין מספר למספר - "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" - מעידה כי מצד אחד היא משנה ומצד שני היא שונה את עצמה, חוזרת על עצמה, ואינה משתנה במהותה הפנימית. היא מגלמת בחייה את הסינתזה של נשמה וגוף, וקבורתה במערת המכפלה מדגישה את הכפילות הכל כך משמעותית.
הרב שמעון אור כותב, שיופיה הרוחני של שרה משפיע על גופה והופך את החומר ליופי בשיאו. היא זכתה לקדש את החומר לדרגת רוח קדושה. ואני למדתי שבירידתם מצרימה, יוצאים אברהם ושרה מהמרחב המקודש של ארץ ישראל אל מרחב החומר והגשמיות שבמצרים: "ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי כי אשה יפת-מראה את." (בראשית יב, יא,) - אברהם רואה שיופיה הרוחני של שרה נשאר איתן, והיא מוארת וקדושה כפי שנראתה בארץ ישראל.
עוד מאמרים ניתן למצוא ביומן השבועי לנשים : 077-5253532 או באתר: www.bnotya.co.il
בנותי'ה - מתחברות אל הזמן, יומן שבועי לנשים www.bnotya.co.il