בקבוצות כמו בחיים, רב הנסתר על הגלוי. אנו מרגישים כאילו אנו מכירים את עצמנו ויודעים הכול על עצמנו, האמנם?
ג'והרי מציע מודל של התנהגות בינאישית הנקרא "החלון של ג'והרי". המודל מתאר את תרומת הביטוי החופשי של הרגשות לטיב התקשורת וכיצד באמצעותו ניתן לקבל מידע על עצמך ועל אחרים.
לחלון הזה יש 4 אזורים:
ידוע לי לא ידוע לי
גלוי עיוור ידוע לאחר
נסתר לא מודע לא ידוע לאחר
-האזור הגלוי, הפתוח בפני האדם וסביבתו- "הזירה" מחשבות, התנהגויות, גישה, ידע, מיומנויות, השקפות ורגשות גלויים. המטרה בקבוצה ובחיים היא לפתח את החלק הגלוי כיוון שבאזור הזה אנו היעילים ביותר. זהו האזור שבו תקשורת ושיתוף פעולה מופיעים, חופשיים מהסחות, חוסר אמון, בלבול, קונפליקט וחוסר הבנה. במצבים חדשים בחיים או בקבוצות חדשות, האזור הגלוי הוא קטן מכיוון שהאחרים אינם מכירים את האדם והוא אינו חושף את עצמו. בשלב הזה, חברי קבוצה יכולים לעזור ע"י מתן משוב. ניתן לשאול אותו שאלות לגבי עצמו.
-האזור העיוור שבו כל מה שהאדם אינו יודע על עצמו, אך אחרים יודעים ויכול לכלול גם נושאים שאחרים בכוונה מסתירים מהאדם. "הנקודה המתה"-האזור העיוור אינו יעיל ליחיד או לקבוצה. אף אחד אינו פועל טוב כאשר הוא נמצא באפלה ואין לו את כל התמונה. אנשים בעלי "עור של פיל" נוטים לאזור עיוור גדול יותר. ניתן לעזור לאדם להפחית את האזור העיוור ע"י יצירת אווירה שתעודד חשיפה, משוב לא שיפוטי שתפחית את הפחד ותקדם את התהליך.
-האזור הנסתר הוא מה שהאדם יודע על עצמו שאחרים אינם יודעים עליו -"הפסאדה" – מה שהאדם מוכן לגלות על עצמו ותלוי באמון שהוא רוחש לאדם האחר כמו רגישויות, פחדים, כוונות מניפולטיביות, סודות וכל דבר אחד שהאדם יודע אך אינו חושף מכל סיבה שהיא. הפחתת האזור הנסתר מפחית גם את הפוטנציאל לבלבול, אי הבנה ותקשורת דלה.
-האזור הלא מודע שבו כל מה שאינו ידוע לאדם על עצמו וגם לא ידוע על ידי אחרים. זו יכולה להיות יכולת שלא מוערכת או שלא השתמשו בה כיוון שלא הייתה הזדמנות, עידוד, בטחון או אימון. זו יכולה להיות יכולת טבעית או נטייה שהאדם אינו מודע לה, פחד שהאדם אינו מודע לו, רגשות מודחקים, התנהגויות או גישות מותנות מהילדות.
מה שיכול לעזור במקרה הזה הוא תהליך של גילוי עצמי, במקרים מסוימים עבודה קבוצתית או טיפול אינדיבידואלי. גילוי מידע באזור זה מתקשר לתהליך המימוש העצמי של מאסלו, שהרי אם אדם יהיה מודע לכל היכולות שלו, יוכל להשתמש בהם למימוש היכולת האישית הטמונה בו.
המטרה בעבודה הקבוצתית היא להביא כמה שיותר מידע אל הגלוי, שהרי אנחנו לא יכולים לשנות משהו שאנחנו לא מודים בו. כאשר הדברים עולים על פני השטח בקבוצה ניתן להתבונן בהם, לחקור אותם, להבין אותם, לראות איך הם משפיעים על אחרים, לקבל פידבקים, לשתף וכמובן גם לשנות.
החשיפה של האזור הזה היא מאד רגישה והמידה והעומק שאליהם האדם יכול להגיע צריך להיות תמיד בקצב ובעוצמה המתאימים לו. לעומת זאת, גילוי וחשיפת ה"כישרונות החבויים" אינו רגיש כל כך ולכן מתן ההזדמנות לאנשים לנסות דברים חדשים, ללא לחץ רב להצליח, היא דרך מוצלחת לגלות יכולות לא ידועות ולהקטין את האזור הלא מודע.
המודל של חלון ג'והרי מדגיש את חשיבות הרחבת והגדלת האזור הגלוי בחיינו ואת ההשפעה החיובית של הגילוי העצמי בכל המישורים. ברגע שנבין טוב יותר את עצמנו ונהיה ברורים יותר לעצמנו, יכולת ההתפתחות שלנו בכל התחומים תגדל.
חומר עזר: זיו, ירון; בהרב, יעל (2001) מסע קבוצתי-המדריך למנחה קבוצות, הוצאת גל בע"מ
http://groupdynamic.wixsite.com/mysite
איריס טננהאוס- רכזת התכנית להנחיית קבוצות בגישה הפסיכודינמית בלימודי המשך באוניברסיטת חיפה מנחת קבוצות (M.A) מאוניברסיטת לסלי , איריס:054-7688020