כשנבואה מצילה יחסים 

ניגשנו לאבחון הכתב והציורים ולאט לאט נפרשו מעלותיה, והתגלתה גם העובדה שהזוגיות שלה בצרות. היה מרחק רב בינה ובן זוגה. הרגישה שנותנת כל כולה למשפחה ואין לה מקום לעצמה. לא פלא . תוך שבע שנים 3 ילדים  - לא נשאר הרבה זמן לזוגיות ואינטימיות.

בנוסף לכך, ראיתי חרדות קשות בנושא העתיד בעיקר הכלכלי. ממש תחושה של בדידות קשה ואובדן דרך. לאחר ששמעה את הניתוח ואישרה שהכול משקף את המצב לאשורו, החלה לספר במה מדובר.  התחתנה מאהבה גדולה. יש לה בן זוג מקסים, חוש הומור והרבה שמחת חיים. ילדים מקסימים עם בעיות קטנות שהן בשליטה וטיפול. הבעיה העיקרית היא בנושא הכלכלי. שניהם היו אנשים עצמאיים , עבדו , התפרנסו יפה והיו להם חסכונות. לאחר שהתחתנו והחלו להוליד ילדים , אבדו את הרסן. בעלה החל להוציא כספים על כל מיני דברים, שלה נראו לא חשובים, ואז בתגובה "בוגרת" החליטה שאם הוא מבזבז ולא אכפת לו, אז גם היא תעשה כמוהו.

כמובן, תוך תקופה קצרה הגיעו לאוברדרפט אדיר. "ממש כמו בתוכנית משפחה חורגת" הסבירה את המצב. הלכו לייעוץ כלכלי. מכרה ירושה קטנה וסגרו את המינוס. לאחר תקופה קלה הבחינה שבעלה חוזר לסורו. כעסה מאד. הוא טען שאינו מבין מה לא בסדר. לא מתמצה בענייני הבנק. היא כעסה ולא הבינה כיצד אדם שמנהל מחלקה בחברה לא קטנה, טוען שאינו מבין מה היא רוצה ממנו. הכעסים גברו, עפו ניצוצות ואין פלא שחלה התרחקות ביניהם.

ראשית דרך גרפותרפיה עבדנו על תפיסת הזוגיות שלה, על תכנון וכיבוש מטרות. הבנתי מתוך הסיפור שצורת החשיבה שלו שונה משלה, ולכן הם לא מתקשרים. לומר לו : אתה צריך לחסוך, לשמור את הכסף. לא עובד כי הוא לא מסוגל לראות תמונה שלמה של מצב. עליו לקבל הוראות מפורטות. הוא מתנהג כפי שמתנהג, לא כי רוצה להכעיס, אלא פשוט אינו מבין את כוונתה. היא נזכרה בעוד מקרים בהם הוא לא עשה את שציפתה ממנו וכעסה מאד.הסברתי לה שעליה  לתת לו הוראות ברורות ולא משימות כלליות.

נתתי לה את התרגיל הרלבנטי וביקשתי ממנה לתת לו לצייר את הפריטים. שיערתי שהוא יצייר פריט , פריט כי הוא אינו רואה תמונה מלאה. לאחר יומיים חזרה בהתרגשות עם הציור שלו. אכן צייר כפי ששיערתי. כל כך שמחה שבעלה לא עושה דברים כדי להכעיס . ניהלו שיחה מלב אל לב , הכינו תוכנית לשיקום הזוגיות והאינטימיות. כמובן, הכינו תוכנית מפורטת אופרטיבית לניהול הכספים.

כעת הם צופים באהבה אל העתיד הטוב יותר. מצאנו רעיון גם לשינוי תעסוקתי המתאים לה ומנצל את כישוריה.

הדמעות בעיניה היו דמעות של שמחה ולא ייאוש כפי שהיו בפגישתנו הראשונה. יש עוד עבודה לא מעטה לפנינו לתיקון כל  הטעון תיקון , אבל יש ציפייה לקראת העתיד ללא החרדות הקיומיות.