בדיקת שאריות חומרי הדברה בתוצרת אורגנית ?
מהפכה בתפיסה ובעקבותיה .... תפיסות
ד"ר צחי סקלסקי ושירה תמיר - מעבדות בקטוכם
שדות חקלאיים הם בעלי שונות בין חלקה לחלקה. שונות זו מתבטאת ביבול המתקבל מהחלקה, במקרה הטוב בהבדלים קטנים, ובמקרה הפחות טוב בהבדלים משמעותיים מאד. עלויות המים והדשן גבוהות, ועל החקלאי לדעת מתי והיכן בחלקה יש מחסור, על מנת להוסיף מים או חומרי הזנה להגדלת היבול הצפוי, תוך מזעור ההפסד הכספי הכרוך בכך. בנוסף, לחומרי ההדברה השפעה מזיקה על הקרקע ועל בני האדם באוכלם את התוצרת המורעלת. הבנת התפרוסת המרחבית של התופעות השונות בקרקע מאפשרת את ביסוס תהליך קבלת ההחלטות היישומיות בשדה על בסיס נתונים מדוייקים אשר מייצגים את הנקודות השונות בשטח, ומתוך כך מביאה לייעול בניהול החלקות.
בעשורים האחרונים גוברת המודעות הציבורית בארץ ובעולם לתוצרת אורגנית, אשר נקייה מחומרים שאריתיים אשר מידת רעילותם לבני אדם עדיין נבחנת. לצורך כך הוסבו שדות רבים לשדות אורגניים אשר נקיים מחומרי דישון כימיים, שאריות חומרי הדברה וקוטלי עשבים והחל פיקוח על התוצרת האורגנית המשווקת בארץ ובעולם. הפיקוח על השדות האורגניים כולל בדיקות קרקע, מים ותוצרת חקלאית לאיתור שאריות חומרי הדברה וקוטלי עשבים. למדינות שונות ישנם תקנים שונים לגבי רמות שאריות חומרי ההדברה וקוטלי העשבים המותרים בתוצרת ועל מגדל המשווק למדינות השונות לעמוד בתקנים אלו. לתוצרת אורגנית ישנם תקנים מחמירים לגבי החומרים הספציפיים אשר מותרים בשימוש בקרקע ובתוצרת החקלאית. החומרים המותרים לשימוש בישראל מאוגדים בחוברת שמתעדכנת בידי שנה ע"י השרותים להגנת הצומח ולביקורת. אחת מהדרישות המרכזיות בפיקוח על חלקות אורגניות היא מיפוי החלקות באופן כזה שיאפשר פיקוח על כל חלקה בנפרד ועל הסובב אותה על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחרי החומרים האסורים בחקלאות אורגנית והעלולים לחדור לחלקה האורגנית מהחלקות הסובבות.
איכות תוצאות בדיקות הקרקע והצמח נקבעת בראש ובראשונה על ידי איכותו של תכנון הדיגום וביצוע הדיגום עצמו. דיגום מושכל המבוסס על המידע המתקבל מהחלקה תוך התחשבות באלמנטים השונים בשטח מאפשר ייצוג נכון ומלא של החלקה וע"י כך ניהול יעיל יותר שלה. בעזרת השימוש בתצלומי אוויר למיפוי החלקות ולבניית תוכנית הדיגום וע"י הדיגום עצמו ניתן לעקוב אחרי כל נקודה בשדה לאורך העונה ולבחון את השינויים המתרחשים בה.
בחירת מספר נקודות הדיגום ומיקומם בשדה היא השלב הראשון ביצירת בסיס נתונים לחלקה אשר בעזרתו ניתן לעקוב אחרי השינויים במרחב החלקה ובזמן. למעבדות בקטוכם בנס ציונה היכולת למפות את השטחים החקלאיים בעזרת תצלומי אוויר ותוכנות מתקדמות, ותוכניות הדיגום נבנות בכלים אלו על גבי תצלומי האוויר. בניית תוכניות הדיגום היא על סמך המידע המתקבל מהמגדל עצמו המכיר את החלקה, על סמך האלמנטים השונים הנמצאים בחלקה (כגון קווי ברזים, עמודי חשמל וכ"ב), על סמך השינויים הטופוגרפיים בחלקה וכד'. באופן הזה מקבל המגדל מפה מפורטת המתארת השדה ברזולוציה (מס' נקודות הדיגום) בה הוא מעוניין, ומעקב צמוד אחרי כל נקודה בשדה. היתרון הגדול בשיטת מיפוי זו היא היכולת לשלוט בכמויות הדשנים והמים המוספים, במטרה ליישמם בחלקה בכמויות שונות כדי להשיג יבול אחיד ומקסימלי לאורך החלקה.
כאמור, בין יתר הנושאים עליהם נדרשים להקפיד המגדלים האורגנים הוא נושא השימוש בחומרי הדברה. מרבית חומרי ההדברה הנמצאים בשימוש תדיר בתוצרת חקלאית קונבנציונלית אסורים, לשימוש בחקלאות האורגנית. שיטת מיפוי החלקות ובניית תוכנית דיגום מאפשרת לעקוב אחרי אזורים שונים בחלקה הנמצאים בקרבה גבוהה לחלקות לא אורגניות ולפיכך מועדים לפורענות מבחינת חומרים אסורים, על כן חשוב לעקוב אחר חלקות מועדות אלה ברציפות. ישנן מדינות, אמנם, המאפשרות המצאות של חומרים לא קונבנציונלים בכמויות זעומות בתוצרת אורגנית אך לא עקב שימוש ישיר בהם ולכן חשוב לבדוק כל הזמן שאכן מחלקות שכנות לא נכנסים חומרים אסורים. השלב הבא לאחר מיפוי החלקות והדיגום עצמו הוא שלב הגעת הדוגמאות, בין אם מדובר בדוגמאות קרקע או בתוצרת חקלאית, למעבדה לבדיקה.
עד לפני כשנתיים התבססה שיטת הבדיקה בעיקר על מכשיר הקרוי GCMS. מכשיר זה מורכב באופן בסיסי משני חלקים עיקריים, GC - החלק אשר בו מתבצע תהליך ההפרדה בין המולקולות השונות הנמצאות בתמצית המיצוי של הדוגמא הנבדקת, והחלק השני הוא ה MS, סוג של גלאי המזהה את החומרים בהתבסס על המסות שלהם והשוואה לספריית מסות הקיימות בזיכרון המכשיר ואשר מייצגות חומרי הדברה שונים. מכשיר זה היה "השחקן הראשי" בחיפוש אחרי חומרי הדברה בקרקעות ובתוצרת אורגנית ואפשר בקלות יחסית ובהתבסס על שיטת הכנה אחת לזהות בדוגמא בודדת למעלה מ- 160 חומרים. מסיבות שאינן ברורות לנו באופן מוחלט, במהלך השנים האחרונות התהוותה קבוצה די גדולה של חומרי הדברה אשר אינם מתגלים בשיטת ה- GC, ביניהם חומרים ידועים כגון ה- SPINOSAD, IMIDACLOPRID, METHOMYL, ואפילו ALDICARB. בקבוצת החומרים הללו נמצאים חומרים פולאריים או רגישים לחום, שתי תכונות אשר אינן מאפשרות את זיהויים במערכת ה- GC.
בעיה זו היוותה אתגר יוצא דופן אשר גולגל לפתחם של יצרני מכשירי הבדיקה ולפני כשנתיים החלו לצוץ מעבדות אשר רכשו מכשיר מתקדם מסוג ה LCMSMS. מכשיר זה אמנם יקר לרכישה ולשימוש אך מכיוון שעיקרון הפעולה שלו הוא בעבודה במריץ נוזלי ולא בטמפרטורות גבוהות הזיהוי של הקבוצות הבעייתיות הפך לקל מתמיד. השנה למדנו להכיר מעבדות בהולנד אשר עברו להשתמש כליל במכשיר החדש ואף וויתרו על ה- GC לחלוטין. מעבדות בקטוכם היא בין המעבדות היחידות בארץ אשר רכשו את מכשיר ה- LCMSMS בעלות גבוהה לטובת יצרני וצרכני החקלאות האורגנית.
הממצאים החריגים לא אחרו לבוא והתחלנו לקבל תלונות קשות על מציאת שאריות חומרי הדברה בתוצרת אורגנית, ולמרבה הפלא למעלה מ- 90% מהחומרים שהתגלו אכן אינם מתגלים במכשיר הישן.
האם חלק מהמגדלים למדו עם השנים מהר מדי את מגבלות הבדיקה של ה- GCMS? קשה להאמין.
בישראל שלוש חברות המפקחות על המגדלים האורגניים. החברות הללו עורכות דיגומים לתוצרת החקלאית פעם עד פעמיים בשנה, באופן קבוע, לבדיקת שאריות חומרים האסורים לשימוש בחקלאות אורגנית. נוסף לדיגומי התוצרת למציאת חומרים אסורים, עורכים המפקחים דיגומי קרקע, ביקורת של יומני הריסוס, השדות, מחסני החומרים, בתי האריזה וכד' בזמנים קבועים ובהפתעה. כל זאת נעשה לוודא שיש הפרדה מוחלטת בין מקורות של חומרים אסורים, כגון שדות שכנים, מכלים, ציוד שנעשה בו שימוש בחומרים אסורים וכד', לבין השדות האורגניים בכל רגע נתון. הפיקוח מתחיל עוד מהשלב בו מחליט המגדל על הסבת החלקה שברשותו לחלקה אורגנית. שלב ההסבה אורך בין שנה ל- 5 שנים, בהתאם להחלטת המפקח ובהתאם לפרמטרים שונים הקשורים בחלקה. בשלב זה התוצרת המתקבלת מהשדה אינה נקראת תוצרת אורגנית, אלא תוצרת בהסבה. תוצרת זו עוברת את אותן בדיקות אשר עוברת תוצרת אורגנית, וחלק מתנאי ההסבה הם למעשה "ניקיון" התוצרת בהסבה מחומרים אסורים.
לחברות הפיקוח סמכות רבה בכל הקשור ליכולת הפיקוח ולפעולות הנגזרות מכך. כאשר ממתגלה חומר אסור בקרקע או בתוצרת החקלאית יכול המפקח על פי שיקול דעתו ועל פי קרטריונים קבועים להחליט אם יש צורך לדגום את החלקה פעם נוספת או לפעול לתיקון החריגה. השלבים לתיקון החריגה יינתנו למגדל יחד עם קנס או פעולת ענישה אחרת. תיקון החריגות ייתחם בזמן, שעל המגדל יהיה לעמוד בו. מגדל, אשר באופן קבוע יתגלו בתוצרת שלו חומרים אסורים, עלול יהיה להפסיד את ההכרה ה"אורגנית" בתוצרתו והוא לא יחשב עוד ליצרן תוצרת אורגנית.
על החברים במועדון המגדלים האורגנים של ישראל לדעת כי למכשיר החדש ה- LCMSMS, אשר נמצא ברשות בקטוכם, אין מגבלות לבדיקה. כאשר יש חשש או כאשר לא בטוחים לגבי הימצאות חומר אסור כדאי לבדוק. שימוש נכון במשאבים הקיימים, מיפוי, תכנון הדיגום, שימוש בחומרים המותרים ובדיקה עקבית של התוצרת - יאפשר ניהול נכון ושיווק מוצלח של התוצרת בארץ ובעולם.
ניתן לקבל את רשימת החומרים הנבדקים בכל אחד מסוגי המכשירים במעבדת בקטוכם,
בטלפון 08-9308316 - לוש, או בפנייה בדוא"ל yitzchak@bactochem.co.il.
אתר מעבדת בקטוכם: www.bactochem.co.il
מהפכה בתפיסה ובעקבותיה .... תפיסות
ד"ר צחי סקלסקי ושירה תמיר - מעבדות בקטוכם
שדות חקלאיים הם בעלי שונות בין חלקה לחלקה. שונות זו מתבטאת ביבול המתקבל מהחלקה, במקרה הטוב בהבדלים קטנים, ובמקרה הפחות טוב בהבדלים משמעותיים מאד. עלויות המים והדשן גבוהות, ועל החקלאי לדעת מתי והיכן בחלקה יש מחסור, על מנת להוסיף מים או חומרי הזנה להגדלת היבול הצפוי, תוך מזעור ההפסד הכספי הכרוך בכך. בנוסף, לחומרי ההדברה השפעה מזיקה על הקרקע ועל בני האדם באוכלם את התוצרת המורעלת. הבנת התפרוסת המרחבית של התופעות השונות בקרקע מאפשרת את ביסוס תהליך קבלת ההחלטות היישומיות בשדה על בסיס נתונים מדוייקים אשר מייצגים את הנקודות השונות בשטח, ומתוך כך מביאה לייעול בניהול החלקות.
בעשורים האחרונים גוברת המודעות הציבורית בארץ ובעולם לתוצרת אורגנית, אשר נקייה מחומרים שאריתיים אשר מידת רעילותם לבני אדם עדיין נבחנת. לצורך כך הוסבו שדות רבים לשדות אורגניים אשר נקיים מחומרי דישון כימיים, שאריות חומרי הדברה וקוטלי עשבים והחל פיקוח על התוצרת האורגנית המשווקת בארץ ובעולם. הפיקוח על השדות האורגניים כולל בדיקות קרקע, מים ותוצרת חקלאית לאיתור שאריות חומרי הדברה וקוטלי עשבים. למדינות שונות ישנם תקנים שונים לגבי רמות שאריות חומרי ההדברה וקוטלי העשבים המותרים בתוצרת ועל מגדל המשווק למדינות השונות לעמוד בתקנים אלו. לתוצרת אורגנית ישנם תקנים מחמירים לגבי החומרים הספציפיים אשר מותרים בשימוש בקרקע ובתוצרת החקלאית. החומרים המותרים לשימוש בישראל מאוגדים בחוברת שמתעדכנת בידי שנה ע"י השרותים להגנת הצומח ולביקורת. אחת מהדרישות המרכזיות בפיקוח על חלקות אורגניות היא מיפוי החלקות באופן כזה שיאפשר פיקוח על כל חלקה בנפרד ועל הסובב אותה על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחרי החומרים האסורים בחקלאות אורגנית והעלולים לחדור לחלקה האורגנית מהחלקות הסובבות.
איכות תוצאות בדיקות הקרקע והצמח נקבעת בראש ובראשונה על ידי איכותו של תכנון הדיגום וביצוע הדיגום עצמו. דיגום מושכל המבוסס על המידע המתקבל מהחלקה תוך התחשבות באלמנטים השונים בשטח מאפשר ייצוג נכון ומלא של החלקה וע"י כך ניהול יעיל יותר שלה. בעזרת השימוש בתצלומי אוויר למיפוי החלקות ולבניית תוכנית הדיגום וע"י הדיגום עצמו ניתן לעקוב אחרי כל נקודה בשדה לאורך העונה ולבחון את השינויים המתרחשים בה.
בחירת מספר נקודות הדיגום ומיקומם בשדה היא השלב הראשון ביצירת בסיס נתונים לחלקה אשר בעזרתו ניתן לעקוב אחרי השינויים במרחב החלקה ובזמן. למעבדות בקטוכם בנס ציונה היכולת למפות את השטחים החקלאיים בעזרת תצלומי אוויר ותוכנות מתקדמות, ותוכניות הדיגום נבנות בכלים אלו על גבי תצלומי האוויר. בניית תוכניות הדיגום היא על סמך המידע המתקבל מהמגדל עצמו המכיר את החלקה, על סמך האלמנטים השונים הנמצאים בחלקה (כגון קווי ברזים, עמודי חשמל וכ"ב), על סמך השינויים הטופוגרפיים בחלקה וכד'. באופן הזה מקבל המגדל מפה מפורטת המתארת השדה ברזולוציה (מס' נקודות הדיגום) בה הוא מעוניין, ומעקב צמוד אחרי כל נקודה בשדה. היתרון הגדול בשיטת מיפוי זו היא היכולת לשלוט בכמויות הדשנים והמים המוספים, במטרה ליישמם בחלקה בכמויות שונות כדי להשיג יבול אחיד ומקסימלי לאורך החלקה.
כאמור, בין יתר הנושאים עליהם נדרשים להקפיד המגדלים האורגנים הוא נושא השימוש בחומרי הדברה. מרבית חומרי ההדברה הנמצאים בשימוש תדיר בתוצרת חקלאית קונבנציונלית אסורים, לשימוש בחקלאות האורגנית. שיטת מיפוי החלקות ובניית תוכנית דיגום מאפשרת לעקוב אחרי אזורים שונים בחלקה הנמצאים בקרבה גבוהה לחלקות לא אורגניות ולפיכך מועדים לפורענות מבחינת חומרים אסורים, על כן חשוב לעקוב אחר חלקות מועדות אלה ברציפות. ישנן מדינות, אמנם, המאפשרות המצאות של חומרים לא קונבנציונלים בכמויות זעומות בתוצרת אורגנית אך לא עקב שימוש ישיר בהם ולכן חשוב לבדוק כל הזמן שאכן מחלקות שכנות לא נכנסים חומרים אסורים. השלב הבא לאחר מיפוי החלקות והדיגום עצמו הוא שלב הגעת הדוגמאות, בין אם מדובר בדוגמאות קרקע או בתוצרת חקלאית, למעבדה לבדיקה.
עד לפני כשנתיים התבססה שיטת הבדיקה בעיקר על מכשיר הקרוי GCMS. מכשיר זה מורכב באופן בסיסי משני חלקים עיקריים, GC - החלק אשר בו מתבצע תהליך ההפרדה בין המולקולות השונות הנמצאות בתמצית המיצוי של הדוגמא הנבדקת, והחלק השני הוא ה MS, סוג של גלאי המזהה את החומרים בהתבסס על המסות שלהם והשוואה לספריית מסות הקיימות בזיכרון המכשיר ואשר מייצגות חומרי הדברה שונים. מכשיר זה היה "השחקן הראשי" בחיפוש אחרי חומרי הדברה בקרקעות ובתוצרת אורגנית ואפשר בקלות יחסית ובהתבסס על שיטת הכנה אחת לזהות בדוגמא בודדת למעלה מ- 160 חומרים. מסיבות שאינן ברורות לנו באופן מוחלט, במהלך השנים האחרונות התהוותה קבוצה די גדולה של חומרי הדברה אשר אינם מתגלים בשיטת ה- GC, ביניהם חומרים ידועים כגון ה- SPINOSAD, IMIDACLOPRID, METHOMYL, ואפילו ALDICARB. בקבוצת החומרים הללו נמצאים חומרים פולאריים או רגישים לחום, שתי תכונות אשר אינן מאפשרות את זיהויים במערכת ה- GC.
בעיה זו היוותה אתגר יוצא דופן אשר גולגל לפתחם של יצרני מכשירי הבדיקה ולפני כשנתיים החלו לצוץ מעבדות אשר רכשו מכשיר מתקדם מסוג ה LCMSMS. מכשיר זה אמנם יקר לרכישה ולשימוש אך מכיוון שעיקרון הפעולה שלו הוא בעבודה במריץ נוזלי ולא בטמפרטורות גבוהות הזיהוי של הקבוצות הבעייתיות הפך לקל מתמיד. השנה למדנו להכיר מעבדות בהולנד אשר עברו להשתמש כליל במכשיר החדש ואף וויתרו על ה- GC לחלוטין. מעבדות בקטוכם היא בין המעבדות היחידות בארץ אשר רכשו את מכשיר ה- LCMSMS בעלות גבוהה לטובת יצרני וצרכני החקלאות האורגנית.
הממצאים החריגים לא אחרו לבוא והתחלנו לקבל תלונות קשות על מציאת שאריות חומרי הדברה בתוצרת אורגנית, ולמרבה הפלא למעלה מ- 90% מהחומרים שהתגלו אכן אינם מתגלים במכשיר הישן.
האם חלק מהמגדלים למדו עם השנים מהר מדי את מגבלות הבדיקה של ה- GCMS? קשה להאמין.
בישראל שלוש חברות המפקחות על המגדלים האורגניים. החברות הללו עורכות דיגומים לתוצרת החקלאית פעם עד פעמיים בשנה, באופן קבוע, לבדיקת שאריות חומרים האסורים לשימוש בחקלאות אורגנית. נוסף לדיגומי התוצרת למציאת חומרים אסורים, עורכים המפקחים דיגומי קרקע, ביקורת של יומני הריסוס, השדות, מחסני החומרים, בתי האריזה וכד' בזמנים קבועים ובהפתעה. כל זאת נעשה לוודא שיש הפרדה מוחלטת בין מקורות של חומרים אסורים, כגון שדות שכנים, מכלים, ציוד שנעשה בו שימוש בחומרים אסורים וכד', לבין השדות האורגניים בכל רגע נתון. הפיקוח מתחיל עוד מהשלב בו מחליט המגדל על הסבת החלקה שברשותו לחלקה אורגנית. שלב ההסבה אורך בין שנה ל- 5 שנים, בהתאם להחלטת המפקח ובהתאם לפרמטרים שונים הקשורים בחלקה. בשלב זה התוצרת המתקבלת מהשדה אינה נקראת תוצרת אורגנית, אלא תוצרת בהסבה. תוצרת זו עוברת את אותן בדיקות אשר עוברת תוצרת אורגנית, וחלק מתנאי ההסבה הם למעשה "ניקיון" התוצרת בהסבה מחומרים אסורים.
לחברות הפיקוח סמכות רבה בכל הקשור ליכולת הפיקוח ולפעולות הנגזרות מכך. כאשר ממתגלה חומר אסור בקרקע או בתוצרת החקלאית יכול המפקח על פי שיקול דעתו ועל פי קרטריונים קבועים להחליט אם יש צורך לדגום את החלקה פעם נוספת או לפעול לתיקון החריגה. השלבים לתיקון החריגה יינתנו למגדל יחד עם קנס או פעולת ענישה אחרת. תיקון החריגות ייתחם בזמן, שעל המגדל יהיה לעמוד בו. מגדל, אשר באופן קבוע יתגלו בתוצרת שלו חומרים אסורים, עלול יהיה להפסיד את ההכרה ה"אורגנית" בתוצרתו והוא לא יחשב עוד ליצרן תוצרת אורגנית.
על החברים במועדון המגדלים האורגנים של ישראל לדעת כי למכשיר החדש ה- LCMSMS, אשר נמצא ברשות בקטוכם, אין מגבלות לבדיקה. כאשר יש חשש או כאשר לא בטוחים לגבי הימצאות חומר אסור כדאי לבדוק. שימוש נכון במשאבים הקיימים, מיפוי, תכנון הדיגום, שימוש בחומרים המותרים ובדיקה עקבית של התוצרת - יאפשר ניהול נכון ושיווק מוצלח של התוצרת בארץ ובעולם.
ניתן לקבל את רשימת החומרים הנבדקים בכל אחד מסוגי המכשירים במעבדת בקטוכם,
בטלפון 08-9308316 - לוש, או בפנייה בדוא"ל yitzchak@bactochem.co.il.
אתר מעבדת בקטוכם: www.bactochem.co.il
ד"ר צחי סקלסקי ושירה תמיר ? מעבדות בקטוכם
