כוח העבודה הנשי היום חזק מתמיד, האישה כבר לא יושבת בבית. היום נשים מהוות 50% משוק העובדים במשק הישראלי. זה לא היה המצב לפני עשרות שנים. פעם, נשים ישבו בבית וגידלו את הילדים תוך ניהול משק הבית. המפרנס העיקרי היה הגבר. היום המצב השתנה, נשים רבות יצאו לשוק העבודה, הן מכורח המציאות שהמשכורת של הבעל לא תמיד מספיקה.
יחד עם זאת, משום מה, עדיין העול של משק הבית נותר בידי האישה. האישה המודרנית, היום, גם עובדת מחוץ לבית ומפרנסת וגם עובדת בבית (ניהול משק בית וגידול הילדים). למרות שחל שינוי וגברים רבים החלו לקחת חלק במשק הבית ובגידול הילדים, עדיין ברוב המשפחות אין זה כך.
המצב היום במשק כזה שלא מאפשר לנשים להתקדם וזאת משום שהן מופלות על רקע הפריון שלהן. אישה צעירה מתקשה במציאת עבודה משום שהיא עשויה פתאום להיכנס להריון וזה עשוי "לתקוע" את המעסיק. מה לעשות שטבע הדברים הם שנשים הן יולדות.
לא מספיק שקשה לנשים להתקבל לעבודה, גם קשה להן להתקדם לתפקידים בכירים, שכן אלו נותרים בידי הגברים לרוב.
ואם הן כן מקודמות, הן אינן זוכות לאותה רמת שכר לה זוכה הגבר. מה הבסיס להפרשי השכר בין גבר לאישה? האם האישה עובדת פחות טוב? האם הגברים מבצעים מטלות כלשהן טוב יותר מנשים? התשובה היא לא. אולי אפילו להיפך. נשים הן מסודרות, נחשבות למנהלות טובות, מתקתקות ולהוטות להוכיח את עצמן. לא כולן כמובן, משום שעדיין יש נשים שטוב להן להישאר בבית. המאמר לא עוסק בהן.
הנושא הזה העסיק את החדשות בימים האחרונים בעיקר לאור העובדה שלהחלטת האו"ם בנושא ייצוג הולם של נשים גם במשא ומתן לשלום צוין עשור. אכן צוין עשור אך ההחלטה לא נאכפה, למרות שאושרה על ידי ממשלת ישראל, כך נכתב באתר ישראל NOW אתמול.
למרות שיש חוקים לטובת הנשים, הם לא בדיוק נאכפים על ידי הממשל. אז מי יביא את השינוי? נשים! כי זה לא נוגע לאף אחד חוץ מהן. אם אנחנו, הנשים לא נתחיל לעשות משהו בנידון, המצב גם לא ישתנה. המצב כרגע שבצמרת נמצאים לרוב הגברים ואין באינטרסים שלהם לתת לנו את המקום. אנחנו צריכות לעלות את הנושא על סדר היום הציבורי וליצור דחיפה של הנושא קדימה, כך בהמשך תיווצר לגיטימציה לקידום האישה בישראל ולא רק ברמת הדיבורים אלא ברמת האכיפה. מי שאחראי על אכיפת החקיקה, הן הנשים שצריכות לדעת את הזכויות שלהן ולעמוד עליהן אל מול המעסיקים שלהן!
