גובה הפיצוי כגובה הפרמיה 

הרכב ניזוק וחברת הביטוח "קיזזה" מהסכומים שמגיעים לכם? לא הכל אבוד. אם לפני התאונה או הגניבה היא גבתה מכם פרמיה מלאה, היא גם מחויבת לפיצוי מלא.

כבר קרה לכם שלאחר שרכבכם ניזוק החלה חברת הביטוח "לקזז" סכומים מהתגמולים המגיעים לכם? סביר מאוד להניח שכן. סביר גם להניח שעובר להתרחשות מקרה הביטוח (ה"אירוע" שמזכה אתכם בתגמולי הביטוח - כגון תאונה או גניבה) גבתה מכם חברת הביטוח פרמיה מלאה. אם רק כאשר נדרשה המבטחת לשלם לכם היא נזכרה ששווי הרכב הינו פחות ממחיר המחירון, ייתכן שלא הכל אבוד.

במקרה שקרה, כפי שפורסם באחרונה ב-ynet, נגנבה מכוניתו של התובע מסוג ב.מ.וו אשר יובאה על ידו ביבוא אישי ארצה. חברת הביטוח שילמה לבעל הרכב סכום נמוך מזה הקבוע במחירון 'לוי יצחק'. זאת, בין היתר, בשל אי-קיום מזגן ברכב. אחת השאלות המרכזיות שהיתה שנויה במחלוקת, במסגרת פסק-דין שניתן במהלך השבוע בעבר, הינה האם היתה המבטחת רשאית להפחית משווי הרכב הפחתות שונות לצורך תשלום תגמולי הביטוח.

ארבע הפחתות נעשו ביחס למחיר המחירון:

ההפחתה הראשונה נעשתה בשל העדר מזגן במכונית. לעניין זה קבע בית-המשפט, בצדק רב, כי מן הדין הוא שלא לפקוד על מבוטח את העדרו של מזגן, בעת

קרות מקרה הביטוח, בלא לפקוד את העדרו על חברת הביטוח, בעת כריתת חוזה הביטוח. לשון אחר, נדרשת הדדיות. ציפייה סבירה והוגנת היא, שאותן אמות מידה אשר שימשו בעת כריתת חוזה הביטוח לצורך קביעת סכום הפרמיה שמשלם המבוטח, ישמשו בעת קרות מקרה הביטוח לצורך קביעת סכום תגמולי הביטוח. כלומר: שילמתם פרמיה מלאה? מגיע לכם פיצוי מלא! אם למבטחת ידוע היה בעת כריתת הסכם הביטוח, כי הרכב חסר מזגן ובכל זאת חייבה אתכם מדי חודש בפרמיה מלאה, הרי עתה, בקרות מקרה הביטוח, עליה לשלם לכם פיצוי מלא.

לדעת כותב שורות אלה מן הראוי היה כי בתי-המשפט יאמצו לעצמם האמור כהלכה מחייבת. אין כל הצדקה להעמקת כיסיה של חברת הביטוח בפרמיות שמנות בשעה שאין היא מסתכנת כלל בתשלום מלוא סכום התגמולים בעת קרות מקרה הביטוח.

את ההפחתה השנייה (4%) עשתה המבטחת בשל ירידת ערך המכונית, בעקבות תאונה, סמוך לאחר כריתת חוזה הביטוח. לעניין זה כבר נקבע בעבר, כי יש הצדקה להביא בחשבון תאונות, פחת, בלאי, ירידת ערך המכונית - הכל ממועד שלאחר עשיית הביטוח ועד למקרה הביטוח. לפיכך, נבדל עניין זה של ירידת ערך המכונית מנושא המזגן. שהראשון אירע לאחר כריתת חוזה הביטוח, והשני היה ידוע מלפני כן. עם זאת, הפחית בית-המשפט את הסכום שרשאית היתה המבטחת לקזז במקרה זה.

ההפחתה השלישית שביצעה המבטחת (3,000 שקל) היתה בשל כך שלא היה למכונית רישוי ישראלי. גם מכך לא היתה דעתו של בית-המשפט נוחה ובצדק. נקבע, כי המבטחת ידעה בשעה שנעשה הביטוח, כי אין למכונית רישוי ישראלי. לפיכך אין זה מן המידה לגבות פרמיה בהתעלם מהעדר הרישוי הישראלי, ולאחר קרות מקרה הביטוח, להפחית מתגמולי הביטוח בשל העדר הרישוי הישראלי.

ההפחתה הרביעית שביצעה המבטחת (10%) היתה בשל אי סחירות המכונית. לעניין זה, טענה המבטחת כי מדובר במכונית בייבוא אישי, ללא גיר אוטומטי, ואשר על כן, מחירו בשוק נמוך. גם בעניין זה קבע בית-המשפט, שוב, כי מדובר בעובדות אשר היו ידועות בעת כריתת חוזה הביטוח, ולצורך קביעת סכום הפרמיה. אין זה מן המידה, לזוקפן רק ל'חובתו' של המבוטח לצורך תשלום תגמולי הביטוח, ולא ל'זכותו' לצורך תשלום הפרמיה.

אכן, אבחנה ראויה ערך בית-המשפט בין נסיבות בהן ידוע היה למבטחת ה"פגם" עובר לחתימת הסכם הביטוח ובין נסיבות בהן נוצר לאחר מכן. מן הראוי לשוב ולציין, כי חברות הביטוח נוהגות לקזז ביד רחבה מתגמולי הביטוח שעליהן לשלם למבוטחים. מובן מאליו שידן קפוצה יותר כאשר יש לקזז סכומים מתאימים מתשלומי הפרמיה. איך ניתן לעמוד במצב האופטימלי בהגיע יום פקודה? בעת חתימת הסכם הביטוח וודאו, כי רשימת התוספות המותקנות וכן מגרעותיו של הרכב (לרבות ירידות ערך בעברו) נרשמו על-גבי הטופס. גם בכך אין די. כבר היו לא מעט מקרים בהם שונה הטופס על-ידי יד נעלמה לאחר שהמבוטח חתם עליו. כדאי לכן, לדרוש העתק הטופס מסוכן הביטוח.