בעקבות ריבוי תביעות בגין ירידה בשמיעה מעבודה חוקק חוק נפרד סעיף 84 א' לחוק ביטוח לאומי , לפגיעה מסוג "ליקוי שמיעה" מעבודה אשר מתנה בלשון שלילית מתי אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש , תוצאה של פגיעה בעבודה.
הסעיף דן על שני סוגי ליקוי שמיעה: 1. ירידה בשמיעה. 2. ליקוי הרעש התמידי באוזניים "הטנטון".
סעיף 84 א' קובע כי אם לא התקיימו כל שלושת התנאים הבאים אזי לא תוכר פגיעת שמיעתך כתאונת עבודה:
1. רעש בעבודתך ייחשב כמזיק אם עלה על הרעש המותר בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל 1970.
2. כושר שמיעתך פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
3. הכלל השלישי הינו פרוצדורלי הגשת את תביעתך לביטוח לאומי בגין ליקוי זה בתום 12 חודשים מהיום המוקדם מאלה:א. היום שבו תועד הליקוי לראשונה.
ב. היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה.
כלומר אם הינך סובל שנים רבות מליקוי השמיעה בעבודה והתלוננת בעבר על כך והגשת את תביעתך אחרי תקופה מעל 12 יהיה לך קושי בהוכחת תביעתך.
סעיף 84 ב' מתנה את ליקוי הטנטון כי לא יוכר כתאונת עבודה אלא אם התקיים כל האמור עד כה + א. אם כושר השמיעה בתדירויות גבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, ב. הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שחדלת לעבוד ברעש המזיק ,אתה חייב להתלונן לפני עזיבתך את מקום העבודה ג. פגיעה בתפקוד עקב טנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.
אם את רואה עצמך נפגעת בשמיעתך ואתה עונה על התנאים שצוינו לעיל אתה יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי על נכות מעבודה.
עדיף לצרף בדיקת שמיעה דרך הפניה של רופא ולא דרך מכון פרטי שהלכת מרצונך, הפסיקה ציינה כי אם הופנת ע"י רופא למכון, בדיקתך תהיה יותר אמינה.
כמו כן עדיפות לצרף חוות דעת מומחה א.א.ג אשר ייתן המלצותיו על פגיעתך ואחוזי הנכות אשר מגיעים לך.
לאחר שהגשת את הנכות מעבודה בצירוף המסמכים וחוות הדעת (לא חובה) יזמנו אותך לוועדה רפואית , ייתכן כי ישלחו אותך לבדיקות רפואיות נוספות לעיתים ישנן בדיקות סותרות ו/או שחסרות בדיקות.
אם הועדה הרפואית דחתה תביעתך הינך יכול להגיש ערר ואם גם שם נדחית ע"י ביטוח לאומי הינך רשאי לפנות לבית הדין לעבודה, יש לזכור שבית הדין איננו יכול להתערב בשיקול הרפואי אם ראה בית הדין כי הועדה שגתה יחזיר את תיקך לוועדה לשיקול נוסף מצידם.
גלי יהב, עו"ד
