מתוך מטרה לשמור על הנחלות כיחידות עצמאיות, ביקש מינהל מקרקעי ישראל לקבוע כי לאחר מות בעלי זכויות "בר הרשות" הנוכחיים, העברת הנחלה תהיה לתא משפחתי אחד, אשר ינהל את כל הנחלה על חלקיה השונים.
מדיניות זו היא שהובילה ליצירת המעמד של ה"בן הממשיך".
בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג- 1973 נקבע המינוח של בן ממשיך:" "בן ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" - לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר; "
"במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן /בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המישבת...".
מינוח זה קיבל משמעויות שונות, אם זה במשמעות של קבלת זכות לחברות באגודה, אם זה בהעברת הזכויות במשק לאחד הילדים שנבחר ע"י ההורים, אם זה הבן שבונה בית מגורים נוסף במשק, אם זה הבן שמקבל מגרש בהרחבה, אם זה הבן שנבחר לקבלת הקצאת נחלה נוספת באגודה, ועד למשמעות הרווחת בקרב הרוב והיא הצהרת הורים על בחירת אחד הילדים לממשיך דרכם במשק וחתימתם על מסמכי התחייבות ומינוי של בן ממשיך, באמצעות הסוכנות והאגודה.
ההגדרה שניתנה בחוק העלתה שאלות רבות לגבי זכויותיו של הבן הממשיך, וזכותם של בעלי הזכויות בנחלה שמינו אותו:
1. האם הורה שמינה בן ממשיך יכול לחזור בו מהמינוי?
2. מהם זכויותיהם של היורשים לאחר פטירת בעלי הנחלה?
3. מהם דרכי קבלתו של הבן הממשיך לאגודה?
4. מהם השלבים הנדרשים לרישום מינויו של הבן הממשיך?
5. ועוד...
בית המשפט העליון נדרש לא אחת לנושא ה"בן הממשיך". בפרשת גפטר (ע"א 6/86) נדרש בית המשפט לשאלת זכויותיו של מי שמונה על ידי בעלי הנחלה, בעודם בחיים, ל"בן ממשיך" אל מול זכויותיהם של היורשים האחרים לאחר פטירת ההורים בעלי הנחלה, ואם ניתן לראות בבמינוי הבן הממשיך, מתנה בת תוקף. כמו כן נבחנה השאלה האם ניתן לקבוע את המושג של "בן ממשיך" מכוח מנהג מקובל ונפוץ, גם על ישובים אשר אינם רשומים כמושב עובדים, לפי תקנה 3א(ח) לתקנות האגודות השיתופיות(חברות).
בית המשפט העליון פסק :
1. המעמד של "בן ממשיך" על הזכויות הנלוות למעמד זה, יהיה קיים אך ורק במושב עובדים ולא בכל צורת התיישבות אחרת.
2. ייחודו של משק חקלאי ממוצע הוא בכך שחלוקתו בין יורשים אחדים יכולה לפגוע בכושר קיומו כמשק חקלאי, שנועד לפרנס משפחה חקלאית. כדי למנוע תוצאה קשה זו קבע המחוקק שני פתרונות: הראשון, מסירתו של המשק לבן ממשיך על פי הוראות תקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות(חברות), תל"ג-1973, השני, מסירתו של המשק ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, על פי הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ובתנאים המפורטים שם של פיצוי היורשים האחרים.
3. מינוי "בן ממשיך" על ידי בעלי הנחלה, איננה מתנה בת תוקף מכוח הוראות סעיף 8(ב) לחוק הירושה.
ביום 18.2.1997 פרסם מינהל מקרקעי ישראל הוראה לגבי אופן קביעת בן ממשיך לנחלה (משק ) במושב, אשר המשבצת שלו מושכרת בחוזה תלת צדדי לסוכנות היהודית/ההסתדרות הציונית העולמית, ולאגודת המושב (הוראת אגף חקלאי מס' 55).
נקבע, כי לשם רישום ההודעה על מינוי בן ממשיך במינהל, יש לשלוח הודעה שתישלח למינהל על ידי הסוכנות היהודית ונוסח כתב ההתחייבות שיצורף אליו. החתום על ידי המתיישבים בעלי הזכות של הנחלה הבן הממשיך ובני/ובת זוגו, האגודה והסוכנות היהודית.
מכתב ההודעה הנ"ל של הסוכנות היהודית למנהל, שבו מפורטים שם המושב, מספר המשק, שמנת ברי הרשות בעלי הזכות של הנחלה, הבן הממשיך, וכי המועד שבו יועברו הזכויות על שם הבן הממשיך ובני/בת זוגו, יהיה לאחר פטירת בעלי הזכויות של הנחלה, מהווה הסכמה של הסוכנות היהודית לפעול להעברת הזכויות על שם הבן הממשיך בבוא העת, וזאת על פי זכותה הנובעת מחוזה השכירות המשולש.
עוד נקבע כי העברת הזכויות בפועל על שם הבן הממשיך ובני/בת זוגו תעשה רק לאחר שתהיה פניה בכתב מצידו בבוא העת, ופניה נוספת של הסוכנות היהודית למינהל בכתב לאחר פטירת המתיישבים ברי הרשות, בצרוף העתק מהודעת הפטירה. אין לבקש צו ירושה. כל זאת בתנאי שלא מומצא למנהל פס"ד או החלטה של בית משפט, המחייבים לפעול אחרת.
יודגש, כי הבקשה לקביעת בן ממשיך, אינה מקנה זכויות בנחלה לבן הממשיך, וכל עוד לא הועברו הזכויות בפועל,לבעלי הזכויות בנחלה לכל דבר וענין, כגון לאישור תכניות בניה, התחייבות לרישום משכנתא וכד', הם המתיישבים (ההורים ) ברי הרשות בלבד.
מכיוון שהמחזיקים בנחלה יכולים להעביר זכויות רק מכוח החוזה המשולש, הרי שהם יצטרכו לקבוע בחייהם מי מבין ילדיהם יזכה לקבל את המקל ולהמשיך בניהול הנחלה.
יוצא מהאמור לעיל, שקביעת בן ממשיך בחיי המתיישב – בעל הנחלה – היא הדרך הנכונה על פי החוזה המשולש לקבוע מי יזכה בנחלה לאחר פטירת בעלי הנחלה.
ברם, מינויו של הבן הממשיך, על פי הדין והפסיקה הינו מינוי בלתי חוזר. כלומר, לאחר השלמת ההליך (שיפורט בהמשך) לא ניתן לחזור מהמינוי אלא במקרים חריגים.
לצורך מינוי בן ממשיך יש לפנות לסוכנות היהודית, על-מנת לקבל ולהכין את אסופת המסמכים הבאה:
1. פרוטוקול האגודה על קבלת בן ממשיך, חתום בחותמת אגודה מקורית + 2 חתימות מורשי חתימה מקוריות, מעודכן לחצי השנה האחרונה.
2. מכתב מהמזכירות המאשר את הנאמר בפרוטוקול הנ"ל, מעודכן לחצי שנה האחרונה.
3. חתימה על "הצהרה והתחייבות המתיישבים לבן ממשיך".
4. חתימה על "מינוי בן ממשיך".
5. חתימה על "הצהרה של בן ממשיך".
6. התחייבות להעביר את ההסבר על משמעות המינוי לבעלי הזכויות, חתום ע"י עו"ד.
7. שאלון למועמדים.
8. צילום ת.ז. של הבן הממשיך.
9. ביטול צו מניעה של המינהלה להסדרים חקלאיים (המשקם) ככל שקיים.
10. הפקדת דמי טיפול.
חשוב לציין, כי הטפסים הנזכרים בסעיפים 3-7 מסופקים על ידי הסוכנות. עוד חשוב לציין כי כלקח מניסיון העבר וההווה, דורשת הסוכנות כי כל הטפסים שנוגעים למעביר הזכות ומי שמקבל אותה יאומתו בחתימתם על ידי עו"ד.
דבר נוסף וחדש שדורשת הסוכנות הוא אישור כתוב כי משמעות ההליך הוסברה לנותני הזכות, חתומה על ידי עו"ד. חידוש זה הוא פרי של התדיינויות משפטיות רבות, בהן נטען לא אחת על-ידי נותני הזכות כי לא הבינו שלא ניתן לחזור מהמינוי. עם השלמת האמור לעיל, תחתום הסוכנות על מכתב פנייה למינהל.
רק לאחר השלמת החתמת כל הגורמים הנ"ל, ניתן לרשום את המינוי במינהל מקרקעי ישראל.
החלטת ועד ההנהלה של האגודה, המתנגדת למינו הבן הממשיך, אינה מהווה סוף פסוק. תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג- 1973, קובעות, כי אם התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך, חלה חובה לפתוח בהליכי בוררות תוך 45 ימים, ורק פסק הבוררות הוא זה שיקבע אם לקבל את המינוי, אם לאו. כמו כן נקבע כי אם לא החל הועד בהליכי הבוררות, יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתוך 45 יום מיום שהגיש את בקשתו. אפשרות חזרה מן המינוי: לא אחת נדרש בית המשפט לאפשרות חזרה מן המינוי של הבן הממשיך על ידי ההורים. בע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385, הציג השופט י' אנגלרד מתווה, לפיו מינוי "בן ממשיך" הינו בבחינת מתנה (מבלי לקבוע מפורשות כי כך הדבר). לעניין זה קבע כב' השופט אנגלרד בפסק הדין, כי הקניית המתנה והשלמתה נעשית עם אישור המינוי על ידי מינהל מקרקעי ישראל. אולם קביעה זו נסתרה לא אחת בבית המשפט, מאחר שרישום בן ממשיך במינהל מקרקעי ישראל מתבצע רק לאחר פטירת ההורים. לאפשרות החזרה מן המינוי, אין תשובה חד משמעית, ולפיכך על כל מקרה להבחן לגופו. סוגיית מינוי בן ממשיך, על אף היותה שכיחה בקרב המגזר המושבי, אינה פשוטה כלל ועיקר, וחובקת בתוכה פוטנציאל של הסתבכות, במקרים בו אחד מן המעורבים יסטה מהמסלול הקבוע והידוע מראש. לפיכך, ישנה חשיבות רבה כי תהליך מינוי הבן הממשיך ילווה על עו"ד הבקיא בנושא, על מנת להבטיח מצב של וודאות על ידי מי מהמעורבים. האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
המשרד מספק שירותים משפטיים בכל ההיבטים והתחומים הרלוונטיים למשפט האזרחי: עסקאות מקרקעין, חוזים, הוצאה לפועל, דיני עבודה, דיני משפחה, צוואות וירושות, תכנון ובניה, מיסוי מקרקעין, ייעוץ וייצוג משפטי שוטף והכנת חוות דעת משפטיות.
נושאי טיפול מיוחדים:
עו"ד יואב שמשוני מתמחה בסוגיות המיוחדות הקשורות למושבים כגון העברת זכויות, בן ממשיך, אגודות שיתופיות וכד'. בתחום דיני העבודה, התמחה בתחום הפלילי של דיני העבודה ובקיא בהוראות אגף האכיפה במשרד התמ"ת.
עו"ד וטוענת רבנית אסנת שרון, מתמחה בתחום דיני המשפחה, עובדת מזה כ-11 שנים בעמותת "יד לאשה", המייצגת נשים מסורבות גט, ומקדמת חקיקה בנושאי המשפחה.
