צוואה 

נושא הצוואה הינו נושא בעל חשיבות עליונה אשר יכול, בסופו של יום, לרכז את כל חיינו ורצונותינו לאחר יומנו האחרון.
אדם עובד כל חייו וצובר רכוש חברים ולעיתים גם אויבים וחלילה שונאים, עריכת צוואה בצורה נכונה תדאג שרכושנו, אשר עמלנו רבות לצבירתו במהלך חיינו, יחולק באופן שאנו רוצים בין בני משפחתינו ואולי גם חברינו וימנע בכך הליכים משפטיים ארוכים ומתישים בין אוהבינו ואהובינו, ולא יגיע חלילה לאויבנו או שונאנו.

צוואה היא מסמך בה מביע אדם את רצונו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו ומי יירש אותו. על עורך הצוואה לעשות את צוואתו מרצונו החופשי, ללא לחץ, איום או כפייה.
חוק הירושה קובע כי, כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, מתחלקת הירושה שהותיר המנוח על פי הקבוע בחוק, לעומת זאת, כאשר אדם משאיר לאחריו צוואה, עזבונו יעבור ליורשיו על פי המפורט בצוואתו ולא ליורשיו על פי דין.
אם כן, רק באמצעות צוואה יכול אדם לצוות את רכושו לפי רצונו, ולמנוע מצב בו קרוביו כפי שהם מוגדרים בחוק יירשו אותו בניגוד לרצונו.
מומלץ לערוך צוואה ע"י עורך דין הבקיא בתחום, על מנת שהצוואה תענה על הדרישות הצורניות והמהותיות שבחוק, שהרי התנגדות לצוואה בטענה של פגם בצוואה, טענה של השפעה בלתי הוגנת, איום, אונס, תחבולה או תרמית, אם המתנגד יוכיח את טענותיו - בטלה הצוואה, והירושה שהותיר המנוח תחולק על פי הקבוע בחוק הירושה.

סוגי צוואה:
על פי חוק הירושה קיימים ארבעה סוגים של צוואות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה.
1. צוואה בכתב יד:  על פי סעיף 19 לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה בכתב ידו של המצווה, על המצווה לחתום על הצוואה ולרשום את תאריך עריכת הצוואה, בצוואה יפרט המצווה מה רצונו לעשות ברכושו לאחר פטירתו. במקרה של צוואה בכתב יד אין צורך בשני עדים. את הצוואה ניתן להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה.
2. צוואה בעדים: על פי סעיף 20 לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה בעדים. צוואה בעדים יכולה להיות צוואה מודפסת או צוואה בכתב יד של המצווה, על המצווה לציין את תאריך עריכת הצוואה ולחתום על הצוואה בנוכחות שני עדים המאשרים על גבי הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו וכי נחתמה בפניהם.  חשוב כי העדים לא יהיו יורשים של המצווה ו/או בעלי אינטרס בירושה.
3. צוואה בפני רשות: על פי סעיף 22 לחוק הירושה, יכול המצווה למסור דברי צוואתו בע"פ או בכתב בפני שופט, נוטוריון, הרשם לענייני ירושה או בפני חבר בית דין דתי. הרשות מקריאה את הצוואה המוכתבת. בצוואה זו אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות.
4. צוואה בעל פה: על פי סעיף 23 לחוק הירושה ,ניתן לערוך צוואה בעל פה, בנסיבות בהם המצווה גוסס או עומד למות תוך זמן קצר או שהמצווה ראה עצמו עומד בפני המוות . המצווה ימסור את דברי צוואתו בעל פה בפני שני עדים. בסמוך ככל האפשר למועד האמירה העדים ירשמו את דברי המצווה את נסיבות לעשיית הצוואה, יציינו את התאריך, יחתמו על המסמך ויפקידו את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים, כשחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשיית הצוואה בעל פה והמצווה עודנו בחיים.
 
צואה לקיום בבית הדין הרבני:
אנשים שומרי תורה ומצוות נוטים לאשר את הצואה ולתת לה תוקף בבית הדין הרבני. ערכאה זו היא ערכאה מקבילה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט למשפחה, אולם חשוב ביותר לזכור: על מנת שצוואה תיהיה בת תוקף בבית דין רבני, עליה להיות מנוסחת באופן שונה לחלוטין. צוואה רגילה הקבילה בבית משפט לא תהיה קבילה בבית הדין הרבני, ובית הדין לא יאשר אותה, גם אם זה ברור שזהו רצונו המוחלט של הנפטר.
משרדינו נותן שירות לאוכלוסיה מכל הגוונים והחוגים בין היתר לאוכלוסיה דתית וחרדית ע"י עורכת דין שהיא בהכשרתה גם טוענת רבנית המומחית בצוואות המנוסחות ע"פ דין תורה.
 
תוקף צוואה: 
1. כשרות לצוות -סעיף 26. צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה.
2. חופש לצוות- סעיף 27.
(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת.
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה.
3. הצוואה מעשה אישי – סעיף 28
(א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.
(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה - בטלה.
4. מסירת קביעה וסמכות בחירה – סעיף 29
אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.
5. אונס איום וכו' – סעיף 30
(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.
(ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן - בטלה הוראת הצוואה.
6. אי-ביטול של צוואה פגומה – סעיף 31
עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.
7. טעות סופר וכו' – סעיף 32
נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.
8. צוואה סתומה וכו'- סעיף 33
הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה - בטלה.
9. צוואה בלתי חוקית וכו' – סעיף 34
הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי - בטלה.
10. צוואה לטובת עדים וכו' – סעיף 35
הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה -בטלה.
11. ביטול על ידי המצווה – סעיף 36
(א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצואוה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.
12. ביטול מקצת הצוואה – סעיף 38
(א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.
(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאי אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.
 
המצב המשפטי במקרה של היעדר צוואה:
במקרה של היעדר צוואה יחולו הוראות חוק הירושה אשר מחלק את ירושתו של המנוח על פי קירבתו המוגדרת ב 3 מעגלי קירבה (פרנטלות).
המעגל הראשון - ילדיו של המוריש. היינו , נפטר אדם - ילדיו הם היורשים הטבעיים.
המעגל השני – הוריו של המוריש וזאת במידה ואין למוריש ילדים או נכדים, או אחיו של המוריש אם אין למוריש הורים.
המעגל השלישי - הסבים והסבתות.

במידה וקיים בן זוג, הרכוש יתחלק בין בן הזוג לבין היורש ע"פ הקרבה.( לדוגמא-חצי לבן הזוג וחצי לילדיו) 
 
לסיכום, הצורך בצוואה הוא צורך בסיסי וחיוני לכל אדם אשר רוצה לתת משמעות אמיתית לחייו ולדאוג לחלוקת רכושו אשר צבר במהלך חייו, בעמל רב, לאנשים אשר באמת ראויים לזה. היעדר צוואה יכולה לגרום למצב של חלוקת רכושו של אדם שלא על פי רצונו ולמעשה לחוסר צדק ועוול רב.