ביזוי החיים וביזוי המת 

ביזוי החיים וביזוי המת

לפני מספר ימים בעודי "שועטת" מהעבודה לאוטובוס, נתקלתי פיסית במחזה סוריאליסטי חריג, שזעזע אותי עד אמות הסיפים הבודדים שעוד נותרו בי, שמתי "ברקסים" כאלה חזקים שזו שהלכה אחרי נתקעה בי, וכמעט נפלנו שתינו על ה"בזוועה? עצמה.

איש קשה יום "מסמוטט" בלשון המעטה, מנסה להעביר על אופניו הישנות החלודות, חלקים ענקיים מגופת פרה או שור, הם אינם מדממים וקלופים מעורם.

חלק ענק אחד (שוק נדמה לי), נופל על המדרכה המזוהמת ברחוב, הוא מנסה להרימו, זה מחליק ומתגלצ' לו על הרצפה המזוהמת שוב ושוב, כמעט מתקיל אנשים ממהרים ברחוב.  

הוא מעמיס זאת שוב על האופניים, כעת אחד החלקים האחרים כנראה חלק מהגוף עצמו (באורך של כמעט הגובה שלי עצמי, פשוט ענק) לא הגפיים כמעט נופל, האופניים מתהפכות, חלקי הענק של הגופה מתפזרים על הרצפה ברחוב, ואני נמלטת משם כל עוד רוחי בי, לפני שתצא נשמתי מסלידה וזעזוע.

Lets face it  זה בעצם הרי לא משנה באיזה גודל היה בעל החיים האומלל לפני שנשחט, הסבל אותו סבל, והחיים הם חיים לא חשוב באיזה גודל גוף הם שוכנים, אבל שהוא, (גופתו), בגודל כזה, זה מחדד את הזוועה.

מרחוק זה מה זה מזכיר גופה ממשית, של בן אדם, שהתחלתי לחשוב קצת על המשמעות של זה מעבר לשאט הנפש הכללי.

בעצם כולנו יצורים חיים, וגופה זה גופה, מה זה חשוב אם של יצור שאנו נוהגים לאכול או לא. רק כשהיא בגודל כזה, זה יותר בולט, וצריך ממש להתאמץ כדי להתעלם.

המראה כשלעצמו, המחשבה שמישהו אוכל את הדבר הזה, שהועבר בצורה כזו, נוראה חשבתי לעצמי. הוא בודאי לא ידע איך התייחסו והעבירו את זה לפני שזה בושל.

הביזוי לגוף של מישהו, שפעם היה בחיים, נשחט, וכעת ביתרו גופתו ומתייחסים אליה בצורה כזו מפריע לי.

חוסר הכבוד לחיים באשר הם, למוות באשר הוא, לחיים ולמוות, לגופה, בין אם הוא של יצור חי זה או אחר נוראה - מן הראוי לתת להם יותר כבוד, לכל יצור חי, גם בחייו וגם במותו.

לקח לי כמה ימים להבין ולעכל מדוע זה זעזע אותי כל כך.

בחרתי לשתף אתכם, תוך תיאור "חסכני", כי לפעמים מהתגובות רוכשים תובנות והן משמשות כראי ואז מבינים יותר, לשמוע את ההרגשה, ואיך לדעתכם אתם הייתם מגיבים לו כמעט הייתם מועדים על מחזה כזה...ובכלל איך אתם רואים זאת.

אמנם בבתי מטבחיים רואים דברים ומחזות קשים ונוראים מאלה, אלא ששם זה נסתר מעיני הציבור, לא באמצע רחוב סואן או על אופניים.....

ועוד מחשבה...ואם זה כן עם יותר "הגיינה", האם זה היה באמת משנה את המשמעות?

לא מתארת לעצמי שבבתי מטבחיים באם אלה בעלי חיים ענקיים כמו שור או פרה שאת גופתו ראיתי, או קטנים יותר כמו תרנגולת - היחס לחיים וגם למוות שונה.

ולראייה, לא אחת ולא שתיים שומעים על אנשים שעבדו באיטליז או בתי מטבחיים וידם על ההרג, על ערך החיים לגבי אדם הייתה קלה מאד מאד.