לפני כשלושה שבועות צעדתי בתוך הקניון השכונתי לחפש בגדים.
נכנסתי לאחת החנויות הממוקמות בסוף השדרה, מיקום שלא פלא שרבים אינם פוקדים את החנות, ונכנסתי להתעניין בבגדים ובמחירים. ואז פנתה אליי מנהלת המקום, אילנה, שאמרה שהיא מכירה אותי משום שבתה הוציאה אצלנו ספר.
"נכון", אמרתי. "אני זוכר אותה. זה היה ספר מיוחד במינו."
ואז במקום לשוחח על בגדים ועל אופנה, הזדרזה לנצל את הזמן לשוחח עמי על הוצאת ספר.
"אתה יודע כמה משעממים חייה של מוכרת", אמרה באכזבת מה. "אני שנים עובדת בחנות, מתפרנסת די יפה, אבל זה לא זה, חסר לי משהו."
ואני לא ידעתי מה להגיד לה, חוץ מזה שבאתי לקנות מכנסיים אלגנטיים, והיא המשיכה.
"תגיד לי, כדאי שאכתוב ספר? זה ייתן לי משהו בחיים."
השבתי מיד: "כן, בהחלט. כתיבה היא תרפיה ונותנת משמעות גדולה לכותבים.
"השאלה אם יהיה לי זמן לכך," ציינה. "אני מאוד רוצה לעשות משהו שונה בחיי, והכתיבה זה הדבר הכי נגיש לי."
"אתה יודע איך מתחילים לכתוב? מה עושים? כי תמיד רציתי להתחיל לכתוב אך נתקעתי".
"זאת לא בעיה," השבתי, "יש המון דרכים לכך".
"טוב, בהזדמנות נשב, אתה מסכים?"
"אני לא יודע אם יש לי זמן לכך, אבל את יודעת מה?" הצעתי לה לפתע. "יש לנו בפייסבוק דף אוהדים ושם אנו נותנים מידע בחינם על תהליך הכתיבה."
"אהה", צחקה, "אני ומחשבים לא מתחברים."
"אי-מייל יש לך?" שאלתי אותה.
"אני חושבת שלבת שלי יש".
ואז בחלוף חמש דקות יצאתי מהחנות - לא עם בגד אלא אם כתובת האי-מייל של הבת של אילנה מהבוטיק.
אתם חייבים להיכנס לקישור הזה: http://www.facebook.com/sodotktiva ותקבלו שתי מתנות מיוחדות שישנו
את עולמכם. שתי מתנות בעניין ספר רב-מכר ושיווקו. מומלץ.
