טיול להונג קונג 

מאת: חגי רוזן


בורסה, בנקים, אנשי עסקים בעניבות, גורדי שחקים – לא, איני מתאר את מנהטן, אלא דוקא את הונג קונג, השער לסין, בירת המזרח. אתם ודאי תוהים, כיצד הפכה עיר סינית למרכז כלכלי בינלאומי. ובכן, בשלהי המאה ה-19, חשקה האימפריה הבריטית במחוז, ניתקה אותו מסין והפכה אותו לקולוניה בריטית. תחת דגל הממלכה פרחה המושבה ושגשגה. אולם בהתאם להסכם שנחתם בשלהי המאה ה-19, היה עליה לחזור לידי סין ב-1997, ואכן כך היה.
החזרה לחיק המולדת לוותה בחשש. כיצד תתמזג הכלכלה החופשית הקפיטליסטית בכלכלה הקומוניסטית, תחת שלטון בייג'ינג? ממשלת סין הבינה שאין לשחוט תרנגולת המטילה ביצי זהב, והזדרזה להבטיח כי תשמור על הקיים ותנקוט במדיניות של "שתי שיטות במדינה אחת". כך עבר האיחוד עם יבשת האם ללא זעזועים.

קניות מסביב לשעון
להונג קונג מגיעים היום דרך שדה התעופה המרהיב צ'ק לאפ קוק, שדה תעופה אולטרה מודרני, הפעיל ביותר בדרום מזרח אסיה. הוא נבנה על אי מלאכותי בצמוד לאי לנטאו. המרחק משדה התעופה לעיר הוא שלושים קילומטרים בלבד, ולכבודו נחנכה רכבת אקספרס מהירה העושה את דרכה על גבי גשר תלוי מעל המפרץ. עשרים וחמש דקות ואתם במרכז קאולון, הדאון טאון של הונג קונג. מי שיבחר להגיע מהשדה לעיר ברכב, ימצא לא פחות משלוש מנהרות חדישות, שיובילו אותו תוך דקות ספורות ללב העיר.
הונג קונג היא קודם כל עיר נמל, הנמל הגדול ביותר באסיה. מפרץ ויקטוריה מפריד בין שני חלקי העיר, החלק אשר על האי והחלק שעל היבשת, בחצי האי קאולון, מרחק של חמש דקות נסיעה במנהרה מתחת למי המפרץ או בהפלגה.
שטחה של הונג קונג די מצומצם, ורובו אינו מיושב. צוקי ההרים הגבוהים יורדים עד סמוך לקו המים, והותירו רק רצועה צרה לבניה. לכן העיר צמחה בעיקר לגובה. מגדלי משרדים של שבעים קומות ובתי מגורים של ארבעים קומות בנויים בצפיפות, כמעט נוגעים זה בזה, ויוצרים חומה של גורדי שחקים שהעניקו להונג קונג קו רקיע המזכיר את מנהטן.
כל הכרך הסואן הזה מוקף בטבע ירוק והבניינים הגבוהים מתגמדים אל מול ההרים הגבוהים עוד יותר, המשמשים להם כרקע.
את הביקור באי מומלץ לפתוח בתצפית על העיר מפסגת הר ויקטוריה, או 'ויקטוריה פיק' כפי שהיא מכונה. יש כאן תצפית מצויינת מלמעלה על גורדי השחקים שמתחת, על הנמל, על חצי האי קואלון ואפילו על ההרים שמעבר להם נמצא הגבול עם סין. לפסגת ויקטוריה אפשר להגיע באור יום, לחכות עד השקיעה ולחזור בלילה, כאשר נדלקים האורות המנצנצים בשלל צבעים. אל המקום מגיעים ברכבת, ואפשר לבלות גם במרכז המסחרי, במוזיאונים, במסעדות, ובחנויות בקרבת האתר.
הונג קונג היא במידה רבה קניון אחד ענק. גודלה הצנוע, הנגישות הקלה לכל פינה באי ואמצעי התחבורה המגוונים הפכו אותה לגן עדן לשופינג. כל אחד ממליוני התיירים הפוקדים אותה מידי שנה מבזבז שם כששת אלפים דולר הונג קונגי בממוצע (כ-800 דולר אמריקאי). הרחובות עמוסים בעוברים ושבים נושאי שקיות עם שמות המותגים המובילים בעולם. אין פלא שאין סנטימטר פנוי אחד בהונג קונג שלא תלוי עליו שלט מסחרי כלשהו, על הבניינים, לצד המדרכות, על אוטובוסים וחשמליות, על עצים ואיפה לא. בכל פינה יש פרסומת, בכל קרן רחוב עושים עסקים.
לא סתם מכנים את התיירים הישראלים בהונג קונג "אנשי עסקים": תוך זמן קצר מוצא עצמו כל תייר מנהל משא ומתן נמרץ עם מישהו. הסוחרים המקומיים מאוד ערמומיים. הם מסוגלים למכור כל דבר בכל מחיר, והקונה עוד יוצא מרוצה. מה קונים? מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, שעונים, משקפיים, נעליים, תכשיטים ובגדים. חלק מהמוצרים אולי מזוייפים, אבל ייתכן מאוד שאצל קבלן המשנה בסין, אצלו מייצרים את המותג היוקרתי, פשוט מפעילים את קו הייצור שעות נוספות מבלי לדווח לבוס הגדול, וכל הסחורה הזאת נמכרת בזיל הזול.

ערב רב של טעמים
בהונג קונג שפע מסעדות המציעות מגוון טעמים אוריינטלים. זה לא בתם אוכל סיני. כאן ימצאו מביני העניין את המטבח הסצ'ואני, הקנטונזי והפקינזי ועוג רבים וטובים. מטעמים תאיים, קוריאניים, מסינגפור, ממלזיה, מטייואן ומהודו מוגשים בתנאי הגיינה גבוהים, ללא חשש ממחלות מעיים וקלקולי קיבה, שהם בדרך כלל חלק מהמחיר של ביקור במזרח.
חיי הלילה של הונג קונג אף הם תוססים. מגוון של ברים ומועדוני לילה אופנתיים נמצאים בעיקר בסוהו ובלאן קוואי פונג.


סין בדיבוב לאנגלית
טיול להונג קונג מתאים גם למי שחפץ לטעום קצת מניחוחות המזרח, על קצה המזלג. אפשר לחוות כאן את סין בדיבוב לאנגלית. מקדשים בודהיסטים, מסורות ואמונות קדומות, אורחות חיים של המזרח הרחוק בתנאי נוחות מערביים. אנשים המעדיפים לטייל לבד ולא בקבוצה מאורגנת יכולים להסתדר כאן בקלות, מה שלא נכון לגבי שאר חלקי סין, שם אין שילוט באנגלית וקשה לתקשר עם המקומיים. בין הבניינים הגבוהים, גם ברבעים הכי מודרניים, מסתתרים מקדשים קטנים בהם מתקיימים טקסים מסורתיים. אלה אינם אתרים היסטוריים, אלא מקומות פולחן שנבנו על מנת לענות לצרכי היום יום של התושבים, מהמעמד הנמוך עד הגבוה, עקרות בית ופועלים קשי יום לצד מנהלים בחליפות ועניבות.
רחש קצבי מונוטוני מבשר על העתיד. זהו צלצול מקלות הצ'ים, המטולטלים בתוך כוס. לכל מקל מספר, והמקל שנפלט מהכוס הוא זה שיגלה מה טומן בחובו העתיד. ריח הקטורת, צלילי הפעמונים והצבעים הססגוניים יוצרים יחדיו חוויה חושית מרגשת. מגידי עתידות מנבאים את העתיד על פי כף היד, תאריך הלידה ותווי הפנים.

התרבות הסינית מורגשת גם בחנויות, בהן נמכרים גם צמחי מרפא, שורשים, דגים, שרצים וזוחלים, בעל סגולות מופלאות לשמירה על הבריאות ואף על כוח הגברא.

בפארקים שבלב העיר מתרגלים עם שחר טאי צ'י. מי שצמא ליותר ראות ירוקות יכול לטייל לצדו השני של האי, אל מפרץ אברדין, עם כפרי הדייגים הגרים על המים, או מפרץ סטנלי, בו שוכן כפר עתיק עם בתים מטופחים, סמטאות קטנות, חנויות מציאות לצד מרכז קניות מודרני, מבנה אבן מאסיבי ימי הקולוניאליזם הבריטי, שפורק והועבר לכאן אבן אחר אבן.


עץ המשאלות
מעבר למפרץ ויקטוריה ורציפי הנמל, על חצי האי קאולון, ישנו מרכז מסחרי ותיירותי שוקק חיים, לצדו של רחוב נתן (רחוב הנקרא על שם לורד יהודי). מכאן אפשר לעשות תצפית על האי שממול, וליהנות ממרכז התרבות, מוזיאון החלל ומוזיאון האמנות, המצויים כולם בקומפלקס אחד. אפשר לטייל בין הדוכנים בשווקים הייחודיים, ביניהם שוק הציפורים, שוק דגי הזהב, שוק הפרחים, שוק הירק, וכן שווקי הבגדים, הירקות והפירות.
מקדש וונג-טאי-סין משרת את התושבים המתגוררים בשיכונים הצפופים בסביבה. בסמוך למקד פורחת תעשיית הישועות והנחמות: עשרות מגידי עתידות ודוכנים המוכרים תשמישי קדושה, קמעות למזל טוב וחפצים נגד עין הרע.
שיט של חצי שעה מוביל אל האי ולנטאו הסמוך. שטחו של האי כפול מזה של האי הונג קונג, אך רובו מורכב מאזורים כפריים דלי אוכלוסיה. ישנה אטרקציה אחת באי, אשר מושכת אליו מיליוני מבקרים – פסל הבודהא, שהוא הגדול מסוגו בעולם. נא לא לבלבל אותו עם סוגי פסלים אחרים. זהו פסל בודהא עשוי ברונזה, שיושב תחת כיפת השמיים. הפסל נבנה לפני עשרים שנה בסין, בתרומת מאמינים מכל העולם, והוא הועבר לכאן כשהוא מפורק למאה ושניים חלקים, שהורכבו כאן לפסל בגובה דל שלושים וארבעה מטרים. משקל הפסל הוא 410 טון, ושוויו שבעה וחצי מליון דולר. למרגלות הפסל נמצא מקדש פו-לין. בקצה השני של האי לנטאו מומלץ לבקר בכפר הדייגים טאי-או, שבתי העץ שלו ניצבים על כלונסאות בשפכו של נחל קטן, ובשוק שבו נמכרים דגים ופירות ים טריים ומיובשים. אפשר תמיד לנוח על החול הרך של חופי הרחצה המסודרים באי.

הביקור באזור, הטריטוריות החדשות מביא את התייר הכי קרוב לסין, גם קרוב לגבול הסיני, וגם קרוב לאורח החיים הסיני. שם יש כפרי דייגים פסטורליים, עם בניינים מצופים קרמיקה צבעונית בגווני פסטל רכים. האזור פחות מאוכלס, ושופע שטחים חקלאיים. סיבה טובה להגיע לשם היא הביקור ב"עץ המשאלות". על דפי נייר הקשורים בסרט שתפוח או תפוז מצידו השני, כותבים המבקרים את משאלותיהם. מעיפים את הבקשה אל צמרת עץ פיקוס בנגאלי עתיק, בעזרת הפרי התלוי כמשקולת. אם יש מזל, המשאלה נתלית על הצמרת ומתקבלת. אם לא, היא חוזרת ונופלת.