ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד – רשת ביטחון בשעת מצוקה
עורך דין רן בוכמן
כמידי שנה, מצטרפים למאגר חדלי הפירעון מאות פושטי רגל וחברות בפירוק. למרבה הצער, נכללים ברשימה עגומה זו מעסיקים רבים אשר נותרו חייבים כספים לא רק לנושי החברה, דוגמת בנקים או ספקים, אלא גם לעובדיהם, אשר נפלטו בעל כורחם ממעגל העבודה.
בחלק מן המקרים, ממהרים העובדים לגשת לבית הדין לעבודה ולתבוע את זכויותיהם שנפגעו ואולם, בבית הדין יגלו העובדים כי לא ניתן להמשיך בהליך לאור צו עיכוב הליכים בשל הליכי חדלות הפירעון המתנהלים בבית המשפט המחוזי ואף אם התקבל בידיהם פסק דין כנגד המעסיק (לרוב ללא כל בעיה מאחר והמעסיק לא התגונן כנגד התביעה), הרי שבפועל, לא ניתן יהיה לגבות את החוב.
עוגמת הנפש הרבה כמו גם ההוצאות הכספיות המיותרות, יכלו להיחסך מאותם העובדים לו היו ערים לזכויות המוקנות לעובדים על פי חוק במקרה של קריסתו הכלכלית של המעסיק.
חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק (פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב) נחקק במטרה לספק הגנה לעובדים שכירים שהחברה בה עבדו התפרקה או שמעבידם הפך פושט רגל ונותרו חייבים לעובדיהם כספים דוגמת שכר עבודה, פיצויי פיטורין אשר אינם מכוסים על ידי קופת גמל, דמי חופשה והבראה, דמי הודעה מוקדמת (להלן: "הגמלה") ורכיבים אחרים להם זכאי העובד בעת פיטוריו שלא כתוצאה מקריסת העסק.
את התביעה לקבלת הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "תביעת החוב"), הנערכת על גבי טופס תביעה מיוחד אליו יש לצרף מסמכים להוכחת החוב (דוגמת תלושי שכר), יש להגיש למנהל המיוחד/המפרק/הנאמן שמונה על ידי בית המשפט המחוזי הדן בתיק לצורך בדיקת תביעות החוב וזאת רק לאחר מתן צו פירוק קבוע או צו פשיטת רגל כאשר לעיתים, יידרשו העובדים לשאת בשכר בדיקת תביעת החוב.
יצוין כי בהתאם להוראות החוק והפסיקה, חייב בעל התפקיד לבדוק את תביעת החוב תוך 90 יום ולהמציא לנושה את החלטתו המנומקת.
לאחר בדיקת תביעת החוב ומתן החלטה לגביה, תועבר התביעה למוסד לביטוח לאומי אשר בסמכותו לאשר את ההחלטה ו/או לחלוק עליה ובמקרי מחלוקת, תוכרע גורלה של תביעת החוב, במידה וערעור עליה הוגש כדין, על ידי בית המשפט המחוזי הדן בתיק.
חשוב לדעת כי הגמלה מוגבלת לסכום מקסימום הנקוב בחוק ועד לתקרה שהיא השכר הבסיסי כפול 10, אליו יצטרפו הפרשי הצמדה מיום היווצרותו של החוב ועד ליום התשלום בפועל ולכן, את יתרת החוב, אם תהיה, יהיה על העובד לתבוע מקופת הכינוס או הפירוק.
יודגש כי התנאי הבסיסי לקבלת הגמלה הנו כי הוגשה בקשה לבית המשפט וניתן כנגד המעסיק צו פירוק או צו כינוס נכסים ולכן, באם לא הוגשה בקשה כזו מצד המעסיק או נושיו, הרי שבאפשרות העובדים להגישה אך יהא עליהם לשאת בעלות הגשת הבקשה וניהולה, כך שהתאגדות מספר רב של עובדים תוזיל באופן ניכר את העלויות הכלכליות הכרוכות בהגשת הבקשה ובליווי המשפטי המתאים.
עו"ד רן בוכמן הנו שותף במשרד עורכי הדין צור, בוכמן ושות'. למידע ופרטים נוספים ניתן לבקר באתר http://www.ot-law.co.il