רובנו שיחקנו לא פעם במחשבה על היותנו ילדים מאומצים. השאלה האם אני אכן בנם או בתם של הוריי הינה שאלה שעוברת אצל כל אחד מאיתנו לפחות פעם אחת בחיים.
שאלה זו הינה קשורה לצורך בסיסי של כל ילד וכל אדם בוגר להרגיש שייך ורצוי באופן מוחלט על ידי סביבתו הקרובה, משפחתו ובעיקר הוריו.
אך לא מעט אנשים העלו במחשבתם גם את האפשרות להיות הורים מאמצים. חלקם אף אזרו אומץ והפכו לכאלה.
מה מביא אדם לרצות לאמץ ילד? במשך שנות עבודתי נתקלתי בסוגים שונים של צרכים ומניעים אשר גורמים לזוג או לאדם בודד לקחת לביתם ילד זר ולהפוך להוריו .
הסיבות המוצהרות נעות בין הרצון הפילנתרופי לעזור לילד ללא בית ועד הצורך האגוצנטרי אך הלגיטימי להיות הורה ולהעניק אהבה וחום.
הניסיון שלי מלמד אותי כי ברוב המקרים הצורך האמיתי אם כי לפעמים לא מספיק מודע, קרוב יותר לקצה האגוצנטרי ופחות לקצה פילנתרופי למרות ההצהרות של ההורים המועמדים לאימוץ.
בעבודה טיפולית לא מורכבת עם אותם הורים, מגיעים הם בעצמם ובאופן מהיר יחסית למסקנה שברבדים העמוקים יותר של נפשם מסתתר הצורך הטבעי והבסיסי להיות הורה של מישהו.
אין שוני מהותי בצורך של ההורה המאמץ להיות הורה לבין הצורך של ההורה הביולוגי . יחד עם זאת, הורות ביולוגית הינה מהלך טבעי של החיים ולכן מתקבלת על ידי הסביבה ועל ידי ההורה והילד ללא שאלות על עצם התרחשותה.
הורות מאמצת אינה מהלך טבעי ועל כן עצם קיומה מעוררת שאלות הן אצל ההורה וסביבתו והן אצל הילד.
במשך השנים של האימוץ נשאלים הורים מאמצים לא פעם על ידי בנם מה הביא אותם למהלך כזה.
תשובה כנה לרוב תורמת לחיזוק הקשר עם ילד הרבה יותר מתשובה שאינה כזאת.
הורה אשר מאמץ רק מתוך צורך לעזור למישהו ואינו מודע מספיק לצורך שלו עצמו להיות הורה, חשוף יותר לאכזבות ומשברים בקשר שלו עם הילד.
שאלת השייכות הבלתי פתורה אצל הילד המאומץ מובילה אותו במשך השנים לתהליך של בדיקה מתמדת של ההורה המאמץ ושל המחויבות שלו כלפיו. בדיקה זו יכולה להיות לעתים קרובות קשה ומתסכלת.
הילד המאומץ נוטה לא פעם "לאכזב" את הוריו בדיוק בתחומים החשובים להם. ילד מאומץ אשר קולט גם אם באופן לא מודע, שלהוריו חשובה הצלחתו בלימודים יותר מכל, יכול דווקא בתחום זה להתקשות וכך לבחון את המחויבות של הוריו כלפיו.
ילד אשר בחושיו קולט את החשיבות המיוחדת שההורה מקדיש לנושא הניקיון האישי , עלול באופן בלתי מודע להזניח מאוד את עצמו.
במקרים כאלה, כאשר ההורה חי בתחושה שהאימוץ הינו תוצר של הרצון שלו לעזור לילד נזקק, הסיכוי לאכזבה ולשבר ביחסים עם הילד גדול ביותר.
לעומתו, כשההורה מודע יותר לעובדה שהאימוץ החל גם מהצורך שלו עצמו להיות הורה, יתקשה פחות להתמודד עם הבדיקות של הילד.
רובנו רוצים להיות הורים. הצורך להיות הורה הינו צורך טבעי והישרדותי של האנושות ככלל ושל כל אחד מאיתנו בפרט. גם להורה המאמץ מותר לומר בפשטות "אני רק רציתי להיות אבא או אמא ".
יושר וכנות הינם תכונות הכרחיות בהורות. הם הכרחיות עוד יותר בהורות מאמצת.
שאלה זו הינה קשורה לצורך בסיסי של כל ילד וכל אדם בוגר להרגיש שייך ורצוי באופן מוחלט על ידי סביבתו הקרובה, משפחתו ובעיקר הוריו.
אך לא מעט אנשים העלו במחשבתם גם את האפשרות להיות הורים מאמצים. חלקם אף אזרו אומץ והפכו לכאלה.
מה מביא אדם לרצות לאמץ ילד? במשך שנות עבודתי נתקלתי בסוגים שונים של צרכים ומניעים אשר גורמים לזוג או לאדם בודד לקחת לביתם ילד זר ולהפוך להוריו .
הסיבות המוצהרות נעות בין הרצון הפילנתרופי לעזור לילד ללא בית ועד הצורך האגוצנטרי אך הלגיטימי להיות הורה ולהעניק אהבה וחום.
הניסיון שלי מלמד אותי כי ברוב המקרים הצורך האמיתי אם כי לפעמים לא מספיק מודע, קרוב יותר לקצה האגוצנטרי ופחות לקצה פילנתרופי למרות ההצהרות של ההורים המועמדים לאימוץ.
בעבודה טיפולית לא מורכבת עם אותם הורים, מגיעים הם בעצמם ובאופן מהיר יחסית למסקנה שברבדים העמוקים יותר של נפשם מסתתר הצורך הטבעי והבסיסי להיות הורה של מישהו.
אין שוני מהותי בצורך של ההורה המאמץ להיות הורה לבין הצורך של ההורה הביולוגי . יחד עם זאת, הורות ביולוגית הינה מהלך טבעי של החיים ולכן מתקבלת על ידי הסביבה ועל ידי ההורה והילד ללא שאלות על עצם התרחשותה.
הורות מאמצת אינה מהלך טבעי ועל כן עצם קיומה מעוררת שאלות הן אצל ההורה וסביבתו והן אצל הילד.
במשך השנים של האימוץ נשאלים הורים מאמצים לא פעם על ידי בנם מה הביא אותם למהלך כזה.
תשובה כנה לרוב תורמת לחיזוק הקשר עם ילד הרבה יותר מתשובה שאינה כזאת.
הורה אשר מאמץ רק מתוך צורך לעזור למישהו ואינו מודע מספיק לצורך שלו עצמו להיות הורה, חשוף יותר לאכזבות ומשברים בקשר שלו עם הילד.
שאלת השייכות הבלתי פתורה אצל הילד המאומץ מובילה אותו במשך השנים לתהליך של בדיקה מתמדת של ההורה המאמץ ושל המחויבות שלו כלפיו. בדיקה זו יכולה להיות לעתים קרובות קשה ומתסכלת.
הילד המאומץ נוטה לא פעם "לאכזב" את הוריו בדיוק בתחומים החשובים להם. ילד מאומץ אשר קולט גם אם באופן לא מודע, שלהוריו חשובה הצלחתו בלימודים יותר מכל, יכול דווקא בתחום זה להתקשות וכך לבחון את המחויבות של הוריו כלפיו.
ילד אשר בחושיו קולט את החשיבות המיוחדת שההורה מקדיש לנושא הניקיון האישי , עלול באופן בלתי מודע להזניח מאוד את עצמו.
במקרים כאלה, כאשר ההורה חי בתחושה שהאימוץ הינו תוצר של הרצון שלו לעזור לילד נזקק, הסיכוי לאכזבה ולשבר ביחסים עם הילד גדול ביותר.
לעומתו, כשההורה מודע יותר לעובדה שהאימוץ החל גם מהצורך שלו עצמו להיות הורה, יתקשה פחות להתמודד עם הבדיקות של הילד.
רובנו רוצים להיות הורים. הצורך להיות הורה הינו צורך טבעי והישרדותי של האנושות ככלל ושל כל אחד מאיתנו בפרט. גם להורה המאמץ מותר לומר בפשטות "אני רק רציתי להיות אבא או אמא ".
יושר וכנות הינם תכונות הכרחיות בהורות. הם הכרחיות עוד יותר בהורות מאמצת.
פבלו פרמן - בעל תואר בחינוך ובתואר בעבודה סוציאלית. מטפל במודיעין בתחומים של הורות בכלל והורות מאמצת בפרט, מתבגרים ואנשים במשבר. ליצירת קשר 050-6223721
http://www.2all.co.il/web/Sites/imutzpablo/
או למייל pabloper@013.net
http://www.2all.co.il/web/Sites/imutzpablo/
או למייל pabloper@013.net