משהו מעניין קורה בתקופה האחרונה... זה נראה כמו שבשנים האחרונות הוצעו לפנינו שתי אופציות חזקות ומנוגדות, כדי שנוכל לבצע החלטה פנימית, אחרי איזו מהן נלך.
האופציה הראשונה מציעה לנו, שכדי שנתקדם, עלינו להתאים את עצמנו למודל חיצוני המייצג ברמה הציבורית, מישהו שהצליח לשווק ולמתג את עצמו גבוהה ככל הניתן. מודל בוהק של הצלחה בזמן קצר, מודל של מי שיודע להתלבש, נראה טוב, עומד בכל הקריטריונים של דיבור מהוקצע, כזה שיודע לשכנע בדעותיו ושאינו מתבייש להציע לנו דברים באופן שמפתה אותנו לחשוב, שיש לו את כל התשובות לכל בעיותינו.
האופציה הזו מוצעת לנו מבחוץ ורבים וטובים נופלים בפח ללכת שבי אחרי כיסויים ומסכות כגון אלו. אולם... מן הצד השני, מודל זה עצמו, דוחף אותנו מבפנים לשאול את השאלה הגורלית - האם אנחנו רוצים להידמות, להיראות ולהישמע כמו אותם אלו, והאם זו הדרך שלנו להתקדם, או - אולי, בעצם יש בנו משהו פנימי, חזק ורב עוצמה שמתנגד למסיכה מלאכותית זו ורוצה למצוא את האותנטיות והאני מאמין שלנו ולהגיד אותו ולבטא כך, שהוא ישמע ממש אנחנו ונוכל להיות טבעיים ונינוחים, כאשר נוציא אותו מתוכנו.
יותר מתמיד רבים חשים היום שה'אני הפנימי' חייב להישמע ולהיראות כמו 'האני הפנימי' שלהם ולא של אחרים. האני הפנימי שלנו, רוצה להיראות ולהישמע כמו האני הפנימי שלנו ולא כמו חיקויים בלתי מוצלחים בעליל ומעוררים התנגדות פנימית, של אנשים חיצוניים.
השאלה הגדולה היא - האם לשחק את עצמנו או לשחק את ההצלחות שבחוץ? מה טוב יותר? מה יביא אותנו להצלחה מהר יותר, ובאופן שיהיה לנו גם כיף לעשותו ולהתקדם בו? מה יביא לי גם אושר וגם הצלחה ומה שווה לי יותר - הדרך המרחיקה אותי מעצמי (חיקוי של מודלים חיצוניים, המבטאים סממנים חיצוניים יותר מפנימיים) או הדרך שמקרבת אותי לעצמי (להכיר את עצמי ולשדר אותו בגאווה לעולם)?
הקונפליקט נעשה חמור יותר, מכיוון שמרבית האנשים, שרוצים להתקדם בחיים, מוצאים שהם אינם בטוחים כל כך באותו אני פנימי שלהם ושלא ברור להם מספיק האני מאמין שלהם. כמובן שהתנהגות פנימית זו נובעת מהתרחקות אדירה שקרתה לנו כמין אנושי מהכרת הפנימיות שלנו, שכן החינוך, התרבות, התקשורת והדעת הציבורית, לוקחים אותנו החוצה, הרחק מעצמנו וכמעט ולא מספקים לנו כלים ותשתיות, שיאפשרו לנו להתחבר לעצמנו מבפנים.
ההתרחקות מהפנימיות יצרה בנו את התכונות הללו, שאנחנו כל כך מכירים - עקב האכילס של ההתקדמות שלנו - שנקראות - חוסר הערכה עצמית, חוסר באהבה העצמית, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך וחוסר נאמנות לעצמנו.
ללמוד מאנשים שעשו זאת זה לא אסור, זה אפילו מומלץ. מומלץ מאוד לקחת כל מה שאפשר וניתן לקחת וללמוד כל מה שניתן ללמוד מאלו שהצליחו בתחום שבו אנחנו רוצים להצליח. רק שיש תוספת אחת קטנה, ומאוד משמעותית - כל זאת תוך כדי התחברות לאני הפנימי, לאותנטיות שלנו, שכאשר נתחבר אליה, נוכל באמת לדבר, לשווק ולתת את האוצרות שלנו בצורה קולחת, טבעית וספונטנית. יהיה לנו כל כך נוח, כל כך בלי התנגדות פנימית, בלי מלחמות, שההצלחה תגיע באופן אוטומטי.
לעיתים, בגלל שאיננו רוצים להידמות 'להם', אנחנו לא מדברים, משווקים או מוכרים את מרכולתנו בכלל. קיימת דרך ש'עושה איזון' בין שני אלמנטים החשובים ביותר לאדם בעידן המודרני - האחד הוא - ביטוי עצמי באופן חופשי והשני הוא הכרת העצמי הפנימי שלנו, אותו דבר מבפנים שמשתוקק לתת לעצמו קול, להיראות, להישמע ולהגשים את עצמו עוד בגילגול הזה.
ישנה עוצמה בלתי נתפשת באותנטיות, שרבים מרגישים בה מבפנים אולם לא תמיד היא באה לידי ביטוי ברגע שצריך אותה ממש, כדי להשיג את יעודנו בחיים.
איך עושים את זה בדיוק? איך מתחברים לאני הפנימי ואיך לומדים לבטא אותו בכל רגע שאנו נזקקים לו, בצורה האותנטית והטבעית ביותר לנו?
כדי לקבל תשובה על שאלה זו, פתחתי סדנא קצרה בת 4 שעות ביום רביעי הבא - ה - 17.11.10 בין השעות 18:00 ל - 22:00, בתל אביב בא נלמד ביחד ונתנסה - ידע + מעשה, בחווייה האמיתית של העוצמת האותנטיות שבנו. אין גבול ליכולת שלנו להתחבר לעצמנו ותמיד נמצא עוד משהו בתוכנו, שיהפוך את חיינו ליצירתיים ומעניינים לנו יותר.
עלות הסדנא - 70 ש"ח בלבד!
הנאה צרופה ועניין רב מובטח - להרשמה הקש/י בלינק למטה -
באהבה,
מיכל היל
מנכלית 'תשע- במאות תקשורת'
לחץ כאן - להרשמה לסדנת 'במאות תקשורת' מיכל קלעי היל מנכ'לית 'תשע - במאות תקשורת' לרדת למגרש המשחקים, לעלות על במת החיים! http://www.tesha-bamautikshoret.com/ 072-2357635
