מבטחת שלא הבליטה סייגים לחבות אינה יכולה להסתמך עליהם 

התובעות, שתי חברות, הגישו תביעה ע"ס כ-306,000 ש"ח נגד חברת הביטוח מנורה, בגין נזקי פריצה שהתרחשה במחסן של התובעות. מנורה דחתה התביעה בנימוק שהתובעות לא עמדו בתנאי הפוליסה לעניין ההגנות שנדרשו על המחסן. לטענת מנורה, מערכת האזעקה שהגנה על המחסן לא היתה תקינה ושעון הנוכחות של השומר לא היה תקין ולא היה מחובר למוקד של חברת השמירה. ברשימת הפוליסה נקבע " תנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי עפ"י פוליסה זו הינן ההגנות הקיימות בעסק המבוטח...". בית המשפט קבע "אין חולק כי חרף לשונה של הרשימה, תנאים אלה אינם מהווים תנאי מוקדם שאי קיומו משחרר את המבטח מחבותו על פי הפוליסה, שכן קביעתו של תנאי מוקדם מסוג זה עומדת בניגוד למנגנון התרופתי המיוחד שנקבע בס' 21 לחוק, שאין להתנות עליו, כעולה מס' 39(א)... בעלי הדין מסכימים כי הלכה למעשה מדובר באמצעים להקלת הסיכון, שעניינם מוסדר בס' 21 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה קובע כי אם הותנה שעל המבוטח לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות ס' 18 ו- 19 לחוק. סעיפים אלה מאפשרים למבטח לבטל את חוזה הביטוח לאחר שנודע לו על החמרת הסיכון, ואם מקרה הביטוח התרחש בטרם בוטל החוזה, פטור המבטח מתשלום דמי הביטוח אם מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה הביטוח אף בדמי ביטוח רבים יותר אילו ידע על החמרת הסיכון". לא היתה מחלוקת כי בעת הפריצה מערכת האזעקה לא היתה תקינה, שכן שני גלאים פאסיביים שהיו מותקנים באזור הפריצה, לא פעלו. לא היתה גם מחלוקת כי קיים קשר סיבתי מובהק בין הכשל במערכת האזעקה לבין הנזק שנגרם לתובעות, שכן הפריצה נמשכה זמן רב, ככל הנראה למעלה משעתיים, והשתתפו בה מספר פורצים שגנבו 330 מסכי מחשב. בית המשפט קבע "במקרה דנן טוענת הנתבעת, ובצדק, כי אם היתה יודעת על כך שמערכת האזעקה המגינה על המחסן אינה תקינה, היא לא היתה מוכנה לבטח את המחסן, אף לא תמורת דמי ביטוח גבוהים יותר." למרות זאת התביעה התקבלה במלואה. הוכח כי פוליסת הביטוח לא הומצאה לתובעות קודם להגשת התביעה. בנוסף הנתבעת לא עמדה בחובה הקבועה בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, לפיו יש להבליט סייגים לחבות המבטח. כמו כן, דרישות המיגון אינן מפורטות בסמוך לנושא שהן נוגעות לו - ביטוח מפני פריצה- נושא המוסדר בפרק הראשון של הפוליסה. לעומת זאת הנתבעת מצאה לנכון להבליט במיוחד את נושא ההשתתפות העצמית באמצעות הדפסת שורת כוכביות מעל ומתחת לפירוט בעניין גובה ההשתתפות העצמית. "הוראתו של ס' 3 לחוק חוזה הביטוח היא אמנם הוראה צורנית, אך אי עמידה בה שומטת את הבסיס להסתמכותו של המבטח על תנאים וסייגים שלא הובלטו כחוק" קבע בית המשפט והוסיף "לטעמי, ס' 3 לחוק חוזה הביטוח אין עניינו כלל ועיקר בשאלה האם המבוטח ידע או לא ידע אודות התנאים והסייגים לחבות, אלא עניינו בקביעת נורמת התנהגות מחמירה ביחס למבטח, תהא ידיעתו הסובייקטיבית של המבוטח אשר תהא. על כן, לא בכדי אין למצוא בס' 3 לחוק חוזה הביטוח כל התייחסות למבוטח, אלא רק אך התייחסות למבטח". התביעה התקבלה במלואה. ת"א (ת"א) 40552/07