אימון ממוקד תוצאות 

אימון לניהול חיים ממוקד תוצאות/מאת: אורי איל.


מי מאיתנו לא טוב במתן עצות לאחרים? בידיעה מה הוא,האחר, צריך לעשות? איך היא צריכה להתנהג? מי מאיתנו לא מרגיש לפעמים: אם היו נותנים לי לנהל, הבלגן הזה לא היה נמשך.

מתברר שלשנות מצבים או תפקוד זה לא פשוט.



מול הצורך בשינוי, בבחירה חדשה, בפריצת-דרך ניצבים כסלע כל הגורמים המקשים, אלו המעכבים ומפריעים לנו לבחור את הבחירות הנכונות.


הגורמים החוסמים אותנו רבים ומגוונים. חלקם חיצוניים לנו.




יכולת השינוי, השיפור, ההצלחה הכלכלית , החברתית, האישית (גם המינית) תלויים באופן רב (לא בלעדי) ביכולת שלנו לשלוט, בתגובות שלנו.



קשב פנימי, (מודעות), חוזק רגשי, יכולות לימוד, תרגול ושינוי, כמו גם יכולת קבלת החלטות אלו משאבים שיש לכל אדם.



היכולות שלנו זה חלק מההון האישי שלנו. מדובר בהון גמיש מאוד,במצבים מסוימים הוא מתפקד נהדר (שווה הרבה) במצבים מסוימים מתפקד רע (גורם לעצמו נזק).



שאלה היא איך אני משנה, משפר, פורץ לעצמי דרך, כך שחיי יתנהלו בסביבה המתאימה לי, שחיי יסובו סביב נושאים המתאימים לאישיות שלי, תוך תפקוד יעיל.




כותב שורות אלה סבור שעכשיו, בהוויה שאנו נמצאים, האימון הדינמי מספק את התוצאות הטובות ביותר לניהול חיינו.

האימון הוא הכלי הטוב ביותר ליצור שנוי שיפור, ביטחון, מסוגלות, מוטיבציה ופריצת דרך.



מבחינות רבות האימון הוא המשך ההתפתחות הכללית בכל העולם האקדמי המערבי, של שבירת המסגרת הדיסציפלינארית (לתחום כל תחום תוכן למקצועות מוגדרים וסדורים היטב). למשל, בתחומים העוסקים בניהול מסתייעים היום במגוון עצום של תחומי תוכן מחשבונאות עד מיצוב, מקשרים בין ערכים לבין שיווק ועד טכנולוגיה.



התיאוריה שכל דיסציפלינה יכולה לפעול בפני עצמה נכשלה בבואה להשיג תוצאות.

כאשר מערכות הידע נידרשות להפיק תוצאות מעשיות, הן צריכות להיות במצב של תלות הדדית. כל מערכת ידע צריכה להיות פתוחה ובזרימה מתמדת עם שאר מערכות הידע.


הייעוץ, למשל, הנו דיסציפלינה שנכשלה לחלוטין מכוון שהיא חד מימדית. הייעוץ פעל במנותק מצרכים נילווים ומתחומי ידע תומכים, שבלעדיהם כל הייעוץ לא היה אפקטיבי .

היעוץ לא השתמש במתודות להטמעת ההבנות. לא השתמש במתודות להגברת מוטיבציה, לא השתמש במתודות ליצירת הרגלי תפקוד חדשים, לא השתמש בכל הכלים ליצירת טרנפורמציה .



אי לכך, ביותר מידי מקרים, תוצאת היעוץ היתה חוברת מעלה אבק על אחד ממדפי משרד המנכ"ל.


כשדנים בפסיכולוגיה (ואולי הגיע העת להסיר את הלוגיה מהפסיכו) כמעט ואי אפשר לדון בה כמקשה אחת. הפסיכולוגיה כה מגוונת וכעת גם מפוררת לגווני גוונים, עד שכמעט ואין מטפלים היכולים להצהיר ע"פ איזו מתודה הם פועלים. הכול נהיה דיפוזי ובלתי מוגדר.

הכישלון הגדול של הפסיכולוגיה הוא במבחן התוצאה. למעשה, קשה להיזכר באיזושהי הצלחה שהביאה הפסיכולוגיה לאנשים או לחברות הנורמטיביות (גם ללא נורמטיבים הצלחות מוגבלות ביותר) כדי להזכיר שמטרת הפסיכולוגיה היא יצירת חיים של תפקוד, סיפוק הגשמה וביטחון ככל הניתן.



הפסיכולוגיה לא הצליחה לקדם את העולם לאושר ולסיפוק , הפנטזיות של סקינר לעולם הנישלט ע"י פסיכולוגים בהוויוריסטיים טובים המפעילים אותנו כמריונטות על חוט באמצעות התניות, לא התממשו לשמחתנו.



עם סקינר ובלעדיו, מאז השליש הראשון של המאה הקודמת ועד עכשיו, ממשיך האדם לחיות תוך הרגשה (לפחות אצל רבים) של ניכור, בדידות, אי מימוש עצמי, ובמובנים רבים איזשהו "זמזום" של דיכאון.



מפאת סגירותה, לא השכילה הפסיכולוגיה ליצור יחסי תלות הדדית , אנטראקציה עם תחומי תוכן חדשים, ולא התייחסה לשינויים שעובר העולם, שינויים שהשפעתם מכרעת על ההתנהגות האנושית, הבניית המציאות, תהליכים הקשורים לסוציאליזציה וכדומה.

אפשר, ואולי צריך להזכיר, שגם בתקופות בהן הייתה הפסיכולוגיה חיה, נושמת, שאפתנית ויצירתית, היא לא השכילה ליצור הפריות משמעותיות, בהיקפים גדולים עם אחיותיה הסוציולוגיה, או הכלכלה (יוצאי דופן במוכנותם ליזום אי אלו אינטרקציות היו יוצאי אסכולת פרנקפורט, כמו: אדורנו, אורקהיימר או וולטר בנג'מין).

הדבר גרם כבר בראשיתה לתחילת הנתק בינה לבין האוביקטים אותם היא אמורה לחקור ובהם היא אמורה לטפל - בני האדם.

אולם את המכה המכרעת הנחיתה הפסיכולוגיה על עצמה כאשר התעלמה כמעט לחלוטין מההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים. התפתחויות ששינו את העולם בכל מובן אפשרי. הכפר הגלובלי של מרשל מקלוהן ניתק אותנו מהגלקסיה של רוטנברג, בה היינו קלטני דפוס מרובעים, לעבר משהו חדש לחלוטין, תזזיתי, מהיר ולא ניתן לחיזוי עדיין.

עולם מהיר,שימוש חדש במוצרים,אופני תקשורת חדשים, שינוי דרמטי של אופן התווך שעובר הילד בתהליך התפתחותו, ואולי הדבר המשמעותי ביותר- השינוי כתופעת חיים. כל אלו היו אמורים להוות נושאי התייחסות בפסיכולוגיה. נושאי התייחסות שהמשכם, שנוי דגשי הטיפול הפסיכולוגי ושינוי אופן הטיפול.

השינוי במרחב הטיפולי היה אמור להתרחש ביחסי מטופל-מטפל, בתיחום זמן הטיפול, בבניית דרכי בקרה לטיפול ע"י מטופל, באסטרטגיות פעולה, בדרכי התפקוד, ביצרה ושמירה של המרחב הטיפולי ועוד ועוד. אך לשווא, הפסיכולוגיה כגוויה, לא נעה.

הטיפול הפסיכולוגי במצב קליני קשה בגלל כמה בעיות: בעיות שמיעה - אי האזנה לעולם הסובב. הטיפול הפסיכולוגי נדרס בגלל בעית ראיה- הוא התבונן רק בעצמו. המרק הפסיכולוגי איבד טעמו כי לו השכיל לשבח עצמו במוצרים טריים כמו סוגי התקשורת, דרכי ניהול בעידן משתנה וכיו"ב..

(מישהו שמע על דיון פסיכולוגי מעמיק בנושא ההשתלטות התאגידים על הכלכלה העולמית וההשפעות שיהיו לה {ויהיו} על הפרט? ברור שלא!).


שיטות ניהול ,כמו כול הדברים שמטרתם מתן שרות ,מוערכות ומתחלפות לפי רמת השרות שהן מקנות ,לעומת חלופות קיימות ואפשריות.

לאימון כמתודה לניהול יתרון שנראה על פניו קצת מוזר. היתרון הוא שהאימון לא מחויב לשום אסכולה ניהולית ואינו ממציא כמעט דבר הקשור לניהול (אולי חוץ מהדגש הרב שיבוא בהמשך על התוצאה כמכשיר לניהול ובקרה). ובכל זאת, הוא כלי הניהול המתקדם ביותר.

גם מתחום מדעי ההתנהגות לוקח האימון כמעט מכל שיטה בלבד שתשרת את האימון באותו רגע נתון.



איך זה פועל?

האימון מצהיר ומדגיש שמטרתו היא ברורה: הצלחה, נקודה. כל שאר הדברים נובעים ובאים לשרת מטרה זו. ממטרה זו נובע גם ארגז הכלים הניהולי של האימון.

לצורך הצלחה, האימון כמתודה פתוחה יאמץ את מנפיק התוצאות הטוב ביותר, המצליח ביותר עכשיו וישתמש בו.

התבונה וההצלחה של האימון איננה רק באקלקטיות מושכלת (איסוף ידע ללא המצאה וייחוד משל עצמו), אלא גם בארגונו בסדר תכליתי מודע, תוך השקעת אנרגיה וזמן מבוקרים.

הגדרה: סינרגיה-השלם הוא יותר מסך כל חלקיו וככזה הוא דבר בעל איכות חדשה.

נקודות המוצא של האימון היא ניהול לשם שינוי (להבדיל מפתרון בעיות לצורך המשך דרך) בסביבה שהאפיון הבולט שלה (פרט להמצאות הטכנולוגיות שגם הן שינוי) הוא השינוי המהיר.

אופן הניהול האימוני מתקדם ומודרני מהסיבה הפשוטה שכמתודה, האימון חוטר למצב של מיקוד בעצמך, תוך קשרי פתיחות, תלות ואינטראקציה תמידיים עם הסובב. הדבר יוצר ניהול תוך לימוד מתמיד.



האימון מגייס את משנתו הניהולית של פיטר דרוקר ומפנים אותם לארגז הכלים שלו. דגשים של ניהול ידע ויעדים ע"פ חזון. בנוסף על-כך, מושם דגש על אלמנטים פסיכולוגיים של רגש, כגורמים מכריעים בתהליך קבלת החלטות. בנוסף משקל רב מוקצה לערכים, לשאיפה למימוש עצמי וכדומה.

שני אלמנטים מרכזיים נוספים, הקשורים בניהול אמוני הינם: ליבת הניהול היא בחירה נכונה המתאימה לאופינו (או לתוצאות מצופות מארגון). הדבר השני הוא שהתוצאה היא גם הכלי שעל-פיו אנו מנהלים וגם המטרה אותה שואפים לממש.


תאוריית הפרדיגמות- האימון מאמץ את גישתו של תומס קון, בדבר מבנה המהפכות המדעיות,ומסב אותה לניהול. ההתקדמות המדעית מתבצעת למעשה בקפיצות (לא צעד אחר צעד). כך גם צריך לפעול לשם השגת שינוי. שינוי באופן הראיה שלנו את הדברים.

אימון לטרנספורמציה: נקודת מבט אחרת עלינו ועל העולם יוצרת חשיבה חדשה.

אימון לטרנספורמציה: חשיבה חדשה היוצרת מטרות חדשות לחשיבה.

אימון לטרנספורמציה: מטרות חדשות לחשיבה יוצרות חזון ויעדים חדשים.

לאחר שהחזון והיעדים מתבהרים ומתמקדים, מגיע שלב האסטרטגיה.

אימון אסטרטגיה: אימון דינאמי ,מסלול לפריצת דרך מי עתיד להווה: בחירת חזון, מודל לניהול פרויקטים, מודל לדרכי תפקוד והרגלים .

אימון לטרנספורמציה: יוצרים את התפקוד וההרגלים (בלשון המדע - חיפוש החוקיות) שיצרו הלכה למעשה את החזון.

פרטים והרשמה לאחד ממסלולי האימון לשנוי, לשיפור, ולפריצת דרך צור קשר


1. התהליך הראשון שאותו אנו עוברים הוא קשב פנימי. זאת כדי להגיע למצב של "דע את עצמך" עד כמה שאפשר.

2. coaching לפתיחות מחשבתית, הקניית אופני התבוננות חדשים, קשב פנימי וחיצוני נכון, נוצרת הרחבה של אפשרויות ומיקודן לכדי מטרות נכונות לנו.

3. coaching להבהרה ומיקוד היעדים, תוך בדיקה ובקרה של אותם יעדים עם מהבאים פנימיים ואפשרויות חיצוניות.

4. coaching להעצמה, מוטיבציה, תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי, יצירת תקשורת מקדמת, מיצוב אישי. זאת כדי ליצור את התנאים הרגשיים הנכונים להצלחה.

5. coaching להסרת רעשים, חסמים, כדי שנוכל לנהל את עצמנו לכיוון היעדים המוגדרים שבחרנו.

6. coaching לבניית אסטרטגיה ניהולית כוללת להשגת היעדים.

7. coaching תפקוד, הרגלים היוצרים תפקוד מקדם והצלחה.

8. coaching ליישום מודל להשגת מטרות.

9. coaching ליישום היעדים הנכונים לנו בדרך אופטימאלית, והפנמת ארגז-כלים יעיל לניהול חיינו.